קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה למענק עבודה מועדפת: 1. מדובר בתביעה לקבלת מענק בגין "עבודה מועדפת" מכוח פרק ז' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן - "החוק"). התובעת שרתה בצה"ל מ- 12.12.95 עד 1.9.97. בתאריך 11/97 החלה לעבוד במלון גלי זוהר בים המלח ולאחר מכן הופנתה על ידי חברת מ.י.א.ם - אריה בע"מ חברה לאחזקה ושירותי נקיון (להלן: "החברה") כעובדת נקיון במעון טללים בדימונה (ינואר 98) ולעבודות נקיון במפעל צפע ונחל צין (2/98 עד 6/98). התובעת צרפה לכתב תביעתה אישורים מטעם ה"חברה" בהם פורט, כי במסגרת עבודתה בחברה עבדה כעובדת נקיון בתחנות הרכבת צפע ונחל צין (אישור מיום 14.4.99). התובעת הגישה תביעה לקבלת מענק חייל משוחרר בגין "עבודה מועדפת" אולם נדחתה מהטעם, כי לא עבדה בסוג עבודה המוגדרת כ"עבודה מועדפת". 2. בכתב ההגנה חזר הנתבע על האמור במכתב הדחייה מיום 25.11.98. 3. התובעת העידה, כי מפעל נחל צין ומפעל צפע הינם מפעלים תעשיתיים ובין המפעלים הנ"ל קיימת שלוחה של רכבת ישראל המשרתת את המפעלים. התובעת העידה, כי עבדה בתוך תחנת הרכבות במפעל צין וצפע המוגדר כמפעל תעשייתי. בחקירתה הנגדית הבהירה, כי השלוחה של הרכבת נמצאת בתוך המפעל ועבדה בתחנה ואין מדובר בתחנה של נוסעים אלא של משאות. התובעת עבדה שם בשעות הבוקר המוקדמות. בעדותה הבהירה, כי טרם החלה בעבודתה התקשרה לביטוח לאומי וכן למדור להכוונת חיילים משוחררים והובהר לה כי מדובר ב"עבודה מועדפת". 4. מטעם הנתבע העיד מנהל ה"חברה" מר אריה מלול. במהלך עדותו הוגש המסמך נ/1 בו תאר את מקום עבודתה של התובעת. העד מפרט במסמך, כי לתחנת הרכבת בדימונה המובילה חומרים כגון: אשלג, פוספט וחומרים אחרים ישנם מספר שלוחות: א. תחנת צפע ב. תחנת צין. שלוחות אלה נמצאות קרוב למפעלים צין וצפע ושלוחות אלה מאוישות בעובדי רכבת ישראל אשר עבודתם הינה ניתוק וחיבור קרונות לקטרים, קבלת הרכבות ושליחתן. העמסת הקרונות נעשית ע"י עובדי המפעל, קרונות אלה נשלחים אל השלוחות שם קושרים ומחברים קרונות אלו אל הקטרים ולקרונות נוספים ומשם הרכבת יוצאת חזרה לדימונה. העד ציין, כי התובעת עבדה בשלוחות אלו שממוקמות קרוב למפעל. בחקירתו בבית הדין טען, כי המפעל נמצא בין דימונה לערד באיזור הררי שנמצאים בו מספר מפעלים וקיים מפעל ולידו שלוחה אולם השלוחה היא של הרכבת ואינה נמצאת בתוך המפעל אך משרתת את המפעלים. התובעת עבדה בשלוחה של הרכבת בעבודות נקיון כאשר מדובר ברכבת שבבעלות רשות הנמלים והרכבות (עמ' 4 לפרו'). העד לא נחקר בחקירה נגדית. 5. הנתבע בסיכום טענותיו טוען, כי אין מדובר בעבודת נקיון במפעל תעשייתי כהגדרתו בתקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בעבודה מועדפת) התשמ"ג - 1983 (להלן: "התקנות"). לגרסתה אין מחלוקת, כי מקום עבודתה של התובעת היה בשלוחה של הרכבת, שלוחה אשר שרתה את המפעל אולם אין לראות בתחנה - שלוחה חלק אינטגרלי של המפעל. לגרסת הנתבע מדובר במקום עבודה מוסדר הנהנה מתמיכה ממשלתית היינו רשות הרכבות והנמלים ואין מדובר במקום עבודה אשר מתקיים בו תכלית החוק שבגינו ניתן המענק, היינו סוגי עבודות הנחוצים למשק המדינה וכלכלתה במקומות עבודה ובענפי עבודה הסובלים ממחסור כרוני בעובדים. התובעת בסיכום טענותיה טוענת, כי המוסד לביטוח לאומי הטעה אותה שכן נאמר לה, כי מדובר ב"עבודה מועדפת". ובאשר למקום עבודתה הבהירה, כי מדובר בכמה מפעלים בכל האיזור כאשר שלוחה של הרכבת נמצאת בין מפעל אחד למשנהו ומקשרת בין המפעלים ומבחינתה היתה עובדת בתוך המפעל. התובעת מציינת, כי לא היתה עובדת בעבודות נקיון, אלא בשל הסיבה כי נאמר לה שמדובר ב"עבודה מועדפת". 6. בסעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה - 1995 נקבע, כי: "עבודה מועדפת" - עבודה במקום עבודה או בסוג עבודה שקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה; ובלבד שלגבי אדם פלוני העבודה אינה עבודה מתאימה כאמור בסעיף 165 (א) ו-(ב). רשימת סוגי העבודה ומקצועות שהעבודה בהם תחשב כעבודה מועדפת לעניין סעיף 174 ל"חוק" פורטה בתוספת לתקנה 2 ל"תקנות". התוספת על פי תקנה זו מפרטת: "רשימה של סוגי עבודות ומקצועות שהעבודה בהם תחשב כעבודה מועדפת לעניין סעיף 127 טז' 1' (סעיף 174 היום - י.ה.) לחוק: א. במפעלי תעשיה, מלאכה ותידלוק (א) עבודות מתכת - 1. מסגרות וריתוך 2. חרטת וכרסום 3. חשמלאות 4. מכונאות 5. מכשירנות 6. משחיזנות (ב) הלבשה - 7. חייטות ותפירה 8. גזרנות 9. תפירת עור (ג) עבודות בלתי מקצועיות - 10. עבודה בלתי מקצועית בתעשיית המזון והטכסטיל ובתעשיות אחרות, לרבות עבודה בתחנות דלק, הפעלת מכונות ועבודות נקיון ולמעט עבודה פקידותית. ב. בבניין כל עבודה באתר בניה, למעט עבודה פקידותית. ג. בבתי מלון 1. מלצרות 2. טבחות 3. חדרנות 4. עבודה בלתי מקצועית לרבות שטיפת כלים ועבודת נקיון ולמעט עבודה פקידותית. ד. אתרי גידולים חקלאים ובתי אריזה. עבודה בלתי מקצועית לרבות עבודת נקיון ולמעט עבודה פקידותית". 7. הצדדים חלוקים בשאלה האם ניתן להגדיר את עבודת הנקיון של התובעת כעבודה בלתי מקצועית במפעל תעשייתי? על פי הפסיקה הזכות למענק "עבודה מועדפת" ניתנת לעובד ב"עבודה מועדפת", אשר עובד עבודה במקומות עבודה ובסוגי עבודה המפורטים בתוספת ל"תקנה" 2 ל"תקנות" (דב"ע נו/332-02 שרון וקנין נגד המוסד לביטוח לאומי לא פורסם). לאור האמור, נפסק לא אחת, כי בחינת העבודה ה"מועדפת" או ה"נדרשת", חייבת להעשות לא רק בהתחשב בטיב העבודה אלא גם בהתחשב בטיבו של מקום העבודה, שהרי אין טעם לזכות במענק את החייל המשוחרר העובד אומנם בעבודה מועדפת או נדרשת, אך זאת בענף ובמקום עבודה לגביהם לא מתקיימת תכלית החוק. תכלית החוק הינה - הפניית חיילים משוחררים לעבוד בסוגי עבודות, בלתי מקצועיות בעיקר, בשל נחיצותם למשק המדינה וכלכלתה, במקומות עבודה ובענפי עבודה הסובלים ממחסור כרוני בעובדים. (עבל 20165/97 מנביץ - המוסד, לא פורסם ועבל 20009/98 המוסד לביטוח לאומי - גבאי - (לא פורסם). עבל 314/99 המוסד לביטוח לאומי נגד מיכל גוטמן היימן - לא פורסם). 8. עוד נפסק, כי טענת ההסתמכות על "ידיעון לחייל המשוחרר" אינה טענה לצורך בחינת זכאותה של התובעת, או כל חייל משוחרר אחר לקבלת המענק. באשר הדין, הוא המקור הבלעדי לקביעת זכאות למענק "עבודה מועדפת" או "נדרשת". כן נפסק, באשר להתנהגות המוסד לביטוח לאומי, כי "קבלת טענת המשיבה, פירושה, כי עקב טענה בדבר התנהגות המוסד לביטוח לאומי עשוייה להיווצר עילה לזכות אשר אינה קיימת בחוק ואשר המחוקק לא התכוון להעניקה. תוצאה זו היא בלתי מתקבלת על הדעת והיא מנוגדת לבסיס עקרונות כל זכות המוענקת על פי החוק ובכלל זאת זכות על פי חוק הביטוח הלאומי". (דב"ע נג/78-0 פייגלשטוק - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כו 287, 283 - צוטט בעבל 314/99 שפורט לעיל). 9. לאחר עיון בטענות הצדדים מסקנתי, כי יש לזכות התובעת במענק ומהטעם, כי התובעת נשלחה לעבוד בעבודות נקיון במפעל תעשייתי. התובעת לא נשלחה לעבוד בעבודות נקיון ברשות הנמלים והרכבות. אומנם עבדה בעבודות נקיון בתחנת הרכבת השייכת לרשות הנמלים והרכבות, אך מדובר בשלוחה של תחנת רכבת הנמצאת בין המפעלים התעשייתיים במקום ומקשרת בין המפעלים ומשמשת להובלת המטענים של אותם מפעלים. לפיכך יש לראות את מקום עבודתה כחלק אינטגרלי של המפעל התעשייתי. תחנת - שלוחת הרכבת בצין ובצפע משרתות את תוצרת המפעל התעשייתי לפיכך יש לראות טיב עבודתה ומקום עבודתה כדין עבודה בלתי מקצועית במפעל תעשייתי המזכה את התובעת בקבלת המענק. מיקומה הגיאוגרפי של התחנה - שלוחה בסמוך למפעל ולצורך מתן שירותים למפעל היינו להסעת תוצרת המפעל יש לראותה כחלק מהמפעל. אין מדובר בתחנת רכבת המשמשת נוסעים בלתי מזוהים אלא מדובר בתחנה המרתת את המפעלים המסויימים לצורך הובלת תוצרתם. 10. בנסיבות המקרה הנדון ואף אם קיים ספק בזכאות התובעת הרי הספק הנ"ל פועל לטובתה ויש לקבל תביעתה. 11. אין צו להוצאות. 12. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום ממועד פסק דין זה. עבודה מועדפת / מענק שחרורמענק