תביעה לסילוק יד ממקרקעין בכפר בדואי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לסילוק יד ממקרקעין בכפר בדואי:

רקע וטענות הצדדים



לפני תביעת מנהל מקרקעי ישראל להורות על סילוק ידם של המשיבים מקרקע הידועה כגוש 17656 חלקות 49 ו- 59 בכפר רומת אלהייב (להלן: "המקרקעין") ולהחזיר את החזקה בהם כשהם פנויים מכל אדם וחפץ. כן עותר התובע לתת צו המורה לנתבעים להרוס ולסלק כל מבנה שנבנה בשטח ולהחזיר את המצב לקדמותו ולהימנע מכניסה ומעשיית שימוש כלשהו במקרקעין.




אין חולק כי המקרקעין רשומים בשלמות על שם התובע.




התביעה בלבושה המקורי הוגשה כנגד המנוח מחמוד בשיר ז"ל. בעקבות פטירתו, תוך כדי ניהול ההליכים לפני, תוקנה התביעה ביום 16.11.2008 וצורפו יורשיו של המנוח. נתבעים 3 ו- 4 הודיעו כי כתב ההגנה שהוגש על ידי המנוח בזמנו ישמש גם אותם.




על פי הנטען בכתב התביעה הנתבעים או חלק מהם תפסו חזקה המקרקעין שלא כדין, יישרו את שטחם על מנת להכשירם לבניה ויצקו כלונסאות במטרה להמשיך ולבצע עבודות בניה.




ביום 24.10.2006 ניתן בתיק זה צו מניעה זמני המורה לנתבע מס' 1 להימנע מלבצע פעולות בניה ושינוי המצב במקרקעין. נטען בכתב התביעה המתוקן כי הנתבע מס' 1 או מי מטעמו הפרו את צו המניעה והמשיכו לבנות. בעקבות כך הוגשו בקשות לביזיון בית משפט אשר גרמו לבסוף להפסקת פעולות הבניה.




בכת ההגנה נטען כי הזכויות הנטענות בכתב התביעה במקרקעין הוקנו למנוח מכח הסכם בין משפחת רחאל, עליה נמנה המנוח, לבין התובע. מועצת מנהל מקרקעי ישראל החליטה ביום 11.1.2006 להקצות למשפחת רחאל שהמנוח אחד מבניה 96 מגרשים בכפר רומת אלהייב בהתאם לתוכנית ג/11727 (להלן: "התוכנית") אשר אושרה ופורסמה למתן תוקף ביום 1.11.2001. המקרקעין נכללו במסגרת אותה תוכנית.




בשים לב לאמור לעיל המנוח לא היה פולש במקרקעין והתביעה הוגשה כנגד המנוח ויורשיו ללא כל ביסוס. לכן אין כל זכות לתובע לדרוש סילוק ידם של הנתבעים.




הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. מטעם התובע הוגש תצהיר מר ערן לבנה, מפקח נפה מטעם התובע. מטעם הנתבעים הוגש תצהירו של מר נאיף מוחמד בשיר הנתבע מס' 4.




הצדדים הסכימו כי לא יערכו חקירות נגדיות על התצהירים, הצדדים יגישו סיכומים וינתן פסק דין מנומק.


דיון והכרעה



החלטת מועצת מינהל מקרקעי ישראל 1073 מיום 11.1.2006 קובעת כדלקמן:


"1. להקצות למשפחת רחאל מהכפר רומת הייב (להלן: "הכפר") 96 מגרשים בכפר, בחכירה מהוונת, בהתאם לתוכנית מפורטת ג/11727 אשר אושרה ופורסמה למתן תוקף ביום 1.11.01 (להלן: "ההקצאה").

2. המגרשים יוקצו למשפחת רחאל, בהתאם לרשימה מפורטת, שתומצא על ידי מיופה כחה.

3. ההקצאה תעשה בהתאם להחלטות מועצה 1025 ו- 1059, כך שדמי החכירה המהוונים עבור כל מגרש יהיו 26% מערך הקרקע שיחשבו כ- 91% ותובא לאישור ועדת פטור.

4. שיעור דמי החכירה (26%) יעמוד בעינו גם אם תתבטלנה או תשוננה החלטות מס' 1025 ו- 1059."



בהתאם לתצהיר שהוגש מטעם התובע החלטה 1073 טרם יושמה בפועל על ידי חתימה על הסכמי חכירה פרטניים וזאת מאחר וטרם הומצאו המסמכים שהתבקשו על ידי התובע מהמנוח.




ואכן במכתב ששוגר לבא כח המנוח דאז, עו"ד זכי כמאל, ביום 26.2.2007 נאמר כדלקמן:


"2. כבר ביום 14/9/06 וביום 5/9/06 נשלחו אליך מכתביה של עו"ד אסתי שחל, ממשרדנו, בהם התבקשת להמציא יפוי כח, צווי ירושה ולחילופין צווי קיום צוואה. כך גם הובהר לך בשיחת טלפון שנערך בינך ובין עו"ד דובדבן ואנוכי במשרדנו, עוד ביום 25/4/06.

3. המסמכים המבוקשים לעי לא הומצאו למשרדנו. תחת זאת התקבל מכתביך שבנדון המתעלם לחלוטין מדרישתנו להמצאת מסמכים, כאילו לא היו דברים מעולם.

4. בהעדר מסמכים המבוקשים, לא נוכל לפעול להקצות מגרשים, והתעלמותך מדרישתנו בעניין זה, לא תועיל.

5. לפיכך, אנו חוזרים שוב על דרישתנו להמצאת המסמכים, על מנת שיעלה בידנו לפעול בהתאם להחלטת מועצת מנהל מקרקעי ישראל הנוגעת למשפח רחאל."



יוצא אפוא כי התובע אינו מתעלם מההחלטה אלא דרש, בצדק, כי המנוח יציג מסמכים שונים על מנת שיאפשרו לתובע לפעול לביצוע ההקצאה.




בא כח הנתבעים, עו"ד חורי, טוען בסיכומים מטעמו כי הומצא לתובע הסכם חלוקה שנעשה בין 6 אחי משפחת רחאל, שאחד מהם הינו אביו של המנוח וסבם של נתבעים 3 ו- 4 ובכך מילאו אחר דרישת התובע.




אמנם נתבע מס' 4 טוען בתצהירו כי החלטה 1073 התקבלת על ידי מועצת מינהל מקרקעי ישראל בשל הליכים משפטיים שהתנהלו מול המדינה על ידי סבו ואחיו. אולם אין הסבר בתצהירו מדוע לא הומצא צו ירושה ש סבו אל המינהל ואשר מוכיח כי סבו הוריש את זכויותיו למנוח. יתרה מכך, "ההסכמים" שצורפו לא ניתן להבין מהם מאומה, מי חתם עליהם, מה החלוקה בין משפחת רחאל. אין תעודות זהות של הצדדים להסכם ולכן אינם ממלאים אחר דרישת המינהל. עולה הרושם שמדובר ביפוי כח לעו"ד כמאל ולא הסכם חלוקה כפי שהנתבעים טוענים ולכן לא שוכנעתי כי מדובר במסמכי חלוקת מקרקעין בין משפחת רחאל כפי שהנתבעים טוענים.




מקובלת עליי טענת התובע לפיה החלטה 1073 הינה החלטה עקרונית ואין בה כשלעצמה להעניק זכות קניין למי מהנתבעים בקרקע. רק לאחר ההקצאה וחתימת חוזה חכירה רשאים היו המנוח ובניו לתפוס חזקה בקרקע. טענת הנתבעים בתצהיר עדות ראשית כי המנוח תפס חזקה במקרקעין מזה שנים רבות לא נטענה כלל בכתב ההגנה אלא לראשונה הועלתה בתצהיר עדות הראשית. לכן אין במתן ההחלטה משום הסכמה לכך שהמנוח ובני משפחתו יעלו על הקרקע ומכתב התובע לבא כח המנוח מיום 26.2.2007 כמצוטט לעיל מבהיר נקודה זו ומלמד כי לא הייתה שום הסכמה כי המנוח יתפוס חזקה בקרקע.




יתרה מכך, טענה זו אינה עומדת בקנה אחד עם העובדה כי רק בשנת 2006 התחיל המנוח לבנות בית שם כאשר טרם מועד זה לא היה ביטוי כלשהו לחזקה מטעמו במקרקעין. עיון בצילום אוויר שצורף לבקשה לצו מניעה מטעם התובע מעלה כי לא היו בניינים כלשהם במקרקעין והתמונות שצורפו לאותה בקשה מלמד כי מדובר בעבודות יישור קרקע ובניה טריות שביצע המנוח.




בשים לב לכך אין לנתבעים כל טענת הגנה בפני התביעה שכן לא התגבשה להם כל זכות במקרקעין.




הנתבעים טוענים בתצהיר עדות הראשית כי יגרם להם נזק בלתי הפיך אם הצו יינתן. אכן הריסת שלד מבנה של מגורים אינו סעד של מה בכך זאת נוכח מצוקת משפחת הנתבעים כפי שפורטה בתצהיר העדות מטעמם. יחד עם זאת, המנוח בזמנו הפר באופן שיטתי צו מניעה המונע ממנו לבנות. על אף שהצו ניתן בשלבים ראשוני כאשר הבניה עדיין הייתה בחיתוליה המנוח המשיך לבנות תוך שהוא מתעלם מהצו. יתרה מכך, התביעה הוגשה בשנת 2006 ובחלוף 5 שנים הנתבעים טרם הצליחו להסדיר את מעמדם אל מול התובע. לכן הנתבעים, אצער רב, אינם יכולים להישמע בטענה כי יגרם להם נזק בלתי הפיך מקום שהם בחרו להפר צו שיפוטי תוך כדי קביעת עובדות בשטח שלא כדין בדמות בניית שלד בניין.




לכן אני מקבל את התביעה ומורה על סילוק ידם של הנתבעים מהמקרקעין כשהם פנויים מכל אדם וחפץ. הנני מורה לנתבעים להרוס ולסלק כל מבנה שנבנה בשטח ולהחזיר את המצב לקדמותו ולהימנע מכניסה ומעשיית שימוש כלשהו במקרקעין.




על מנת לאפשר לנתבעים להסדיר את מעמדת ולעמוד בתנאי החלטת מועצת מינהל מקרקע ישראל צו הסרת המחוברים יכנס לתוקף בתוך ששה חודשים מהיום.




באשר לבקשה לפצל את הסעדים אני נעתר לבקשה מבלי להביע עמדה לגופה של התביעה לדמי שימוש ראויים במידה ותוגש בעתיד.




בנסיבות העניין ולפנים משורת הדין אינני עושה צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סילוק יד קיבוץ

  2. סילוק יד מחניה

  3. תביעה לסילוק יד מחנות

  4. עיכוב ביצוע סילוק יד

  5. תביעה לסילוק יד ממקרקעין

  6. סילוק יד ממקרקעין בקיבוץ

  7. תביעה לסילוק יד נגד קיבוץ

  8. תביעה לסילוק יד וצו הריסה

  9. תביעה לסילוק יד וצו מניעה

  10. סילוק יד של קיבוץ ממקרקעין

  11. הדבקת צו לסילוק יד על הדלת

  12. תביעה לסילוק יד מבית המריבה

  13. סילוק יד ממקרקעין לא מוסדרים

  14. תביעה לפינוי וסילוק יד ממקרקעין

  15. תביעה לסילוק יד בסדר דין מקוצר

  16. תביעה לסילוק יד מדירה בירושלים

  17. תביעה של המינהל לפינוי וסילוק יד

  18. תביעה לסילוק יד ממבנה משמש כמועדון

  19. בקשת רשות להתגונן בתביעה לסילוק יד

  20. תביעה לסילוק יד ממקרקעין בכפר בדואי

  21. תביעה לסילוק יד ופינוי על ידי ועד מקומי

  22. תביעה בסדר דין מקוצר לסילוק יד ממקרקעין

  23. סילוק יד ממקרקעין בגין הפרת הסכם שכירות

  24. תביעת סילוק יד בבית המשפט לענייני משפחה

  25. תביעה לסילוק יד ממקרקעין סדר דין מקוצר

  26. בקשה לפנות ולסלק את ידם של הנתבעים מהמקרקעין

  27. סילוק יד ממקרקעין שביחס אליהם נחתם הסכם פיתוח

  28. תביעת המדינה להורות על סילוק ידם של הנתבעים ממקרקעין שבבעלותה

  29. תביעה לפינוי וסילוק יד מדירה בה התגוררו הוריו של הנתבע בטרם פטירתם

  30. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון