תביעה לתשלום דמי תיווך למתווכת

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לתשלום דמי תיווך למתווכת: 1. התובעת היא מתווכת דירות. היא תבעה מהנתבעת דמי תיווך בגין דירה שנמכרה לנתבעת, דירה מס' 19 ברחוב לוי אשכול 19 בנתניה. 2. הסכם הזמנת התיווך, ללא תאריך, נחתם בין הצדדים בחודש נובמבר 2000. בשולי ההסכם מפורטות הדירות, אשר לטענת התובעת היא הראתה לנתבעת. הראשונה בהן היא ברחוב סמילנסקי 7, ולגביה אין מחלוקת כי הנתבעת, או בעלה, חתמו במקום המיועד לכך, וכי דירה זו הוצגה לפניהם על ידי התובעת. (כל אחד מהשניים, הנתבעת ובעלה, טען כי הוא זה שחתם לצד אותה דירה. חתימת שם משפחתם: בוזי, על ידי כל אחד מהשניים, מאד דומה, כפי שניתן לראות מדוגמאות החתימה, נ/ 1 ו- נ/ 2. לענייננו אין זה משנה מי מהשניים הוא שחתם, מכיוון שעניין הדירה ברחוב סמילנסקי אינו שנוי במחלוקת). כמו כן, אין מחלוקת, כי הדירה ברחוב סמילנסקי הוצגה לנתבעת ולבעלה ביום ה' בשבוע, ואילו למחרת, יום ו', נסעה הנתבעת לבדה עם התובעת לראות דירות נוספות. 3. בשורה השניה בטופס ההסכם נרשמה הדירה שבמחלוקת, ובשורה השלישית -דירה מס' 21 באותו בניין, ברחוב לוי אשכול 19. הנתבעת טוענת, כי הדירה שהתובעת הראתה לה, ושאליה מתייחסת השורה השניה בטופס ההסכם, היתה ברח' לוי אשכול מס' 13, ולא מס' 19, כפי שנרשם בטופס. לטענתה, לפני שנכנסו לבניין היא חתמה על שורה ריקה בטופס, ורק בשלב מאוחר יותר גילתה, כשבדקה את הבתים ברחוב, כי מספר הבית שנכנסה אליו בליווית התובעת הוא 13 ולא 19. יש לציין, כי מדובר בשורה של בתים דומים מאד, ברחוב לוי אשכול, שמספריהם: 13, 15, 17, 19 ו- 21. התובעת אישרה כי אכן מדובר בבתים דומים מאד. התובעת טוענת, כי מעולם אינה מחתימה לקוח על שורה ריקה בטופס, וכי הנתבעת משקרת בטענתה שחתמה על שורה ריקה. עוד טוענת התובעת, כי היא לא הראתה לנתבעת דירות ברחוב לוי אשכול מס' 13, או מס' 17, כטענת הנתבעת, אלא כי הראתה לה את שתי הדירות ברחוב לוי אשכול 19, כפי שרשמה בטופס (טענה זו הסתברה בדיעבד כבלתי מדוייקת, לגבי דירה מס' 21 באותה כתובת, היא הדירה השלישית שרשומה בטופס הזמנת התיווך: מההודעות ומהחומר, שהצדדים העבירו אל בית המשפט לאחר הישיבה מיום 12.12.01, עולה כי היה מדובר, לשיטתה של התובעת עצמה, בדירה מס' 22 באותו בניין, ולא בדירה מס' 21. הדבר נבע, כנראה, מטעות במספר הדירה מצד בעלת הדירה עצמה, גב' קיסילוב). הנתבעת טוענת, כי את הדירה שבמחלוקת הראתה לה רק המתווכת טניה קפלן, אשר בתיווכה רכשה דירה זו. 4. אין מחלוקת כי הנתבעת רכשה את הדירה באמצעות המתווכת האחרת, גב' טניה קפלן. כמו כן אין מחלוקת, כי בעליה של אותה דירה, משפחת שמחי, שמתגוררים באילת, הפקידו את מכירת דירתם הן בידי התובעת והן בידי המתווכת טניה קפלן. התובעת מאשרת, כי היא לא מסרה לבעלי הדירה אודות התעניינותה של הנתבעת בדירתם. הדבר מתיישב עם האמור במכתב ששיגר מר טל שמחי לבית המשפט, ולפיו הקשר היחיד שלו עם הנתבעת היה באמצעות המתווכת טניה קפלן, שלה אף שילמו שמחי את דמי התיווך "מאחר ועם פאולינה (התובעת) לא היה כלל קשר לנושא הזוג שקנה את הדירה" (מר שמחי לא זומן להעיד, למרות שהנתבעת ביקשה להעידו, מכיוון שהתובעת אישרה, שלא מסרה כלל לשמחי אודות הנתבעת). הקשר היעיל למכירת הדירה נוצר, איפוא, באמצעות המתווכת קפלן, והתובעת אמרה, כי אין לה כל טענה כנגד אותה מתווכת לעניין זה. 5. טענתה של התובעת כנגד הנתבעת היא, כי היא היתה זו שהראתה לה ראשונה דירה זו, ועל כן - אם לאחר מכן התקשרה הנתבעת בהסכם באמצעות מתווכת אחרת, הרי לפי תנאי ההסכם, היא צריכה לשלם לתובעת את דמי התיווך. טענתה של הנתבעת היא, כי התובעת לא הראתה לה כלל דירה זו, אלא כאמור, דירות בבתים סמוכים, שדומים מאד לבניין זה. 6. העידה גב' מילר, אשר בתקופה הרלבנטית גרה בשכירות בדירה שבמחלוקת. לדבריה, הנתבעת הגיעה לראות את הדירה בליווית המתווכת טניה. התובעת טענה, כי כאשר הגיעה לראות את הדירה עם הנתבעת, לא נכחה בה גב' מילר, ואף לא בעלה, אלא רק בתם, גב' אינה גרמן, שלא התגוררה באותה דירה. גב' מילר אמרה, כי אינה יודעת על ביקור כזה של התובעת בדירה. 7. עד נוסף מטעם התובעת היה מר ולרי ישייב, שעובד אצל התובעת כנהג. הנתבעת אישרה, כי עד זה נסע עמה ועם התובעת לראות דירות ברחוב לוי אשכול. מר ישייב העיד, כי השלושה: התובעת, הנתבעת והוא עצמו, נכנסו יחדיו לדירה שבמחלוקת, שבה היתה אשה אחת שפתחה להם את הדלת. 8. בנסיבות אלה היתה עדותה של גב' אינה גרמן בעלת חשיבות מכרעת. גב' גרמן העידה, כי הגיעה לדירת המגורים של הוריה בשעות אחר הצהריים המאוחרות, בסביבות 17.30 - 18.00. למשמע צלצול בדלת היא פתחה וראתה רק את התובעת. גב' גרמן לא זכרה אם היה אדם נוסף בליווית התובעת, וזו היתה הפעם היחידה שראתה את התובעת בדירת הוריה. עדות זו אינה יכולה לתמוך בטענת התובעת, כי הגיעה לדירה ביחד עם הנתבעת. יתרה מזאת, נהגה של התובעת, מר ישייב, העיד כי לדירה הגיעו שלושה אנשים, כאמור לעיל. לו היתה התובעת מלווה בעוד שני אנשים, ניתן היה לצפות, שגב' גרמן תזכור, לפחות, שהתובעת לא הגיעה לבדה, אולם היא העידה: "אני פתחתי את הדלת. ראיתי רק את גב' פאולינה. אני לא זוכרת אם היה עוד מישהו עם פאולינה" (בעמ' 13 לפר'). זאת ועוד: גב' גרמן העידה, כי ביקורה של התובעת בדירה היה בשעות הערב (בסביבות השעה 18.00), בעוד שאין מחלוקת, כי התובעת הראתה לנתבעת את הדירות ברחוב לוי אשכול ביום ו', לא יאוחר משעות הצהריים (בהתחשב בכך שמדובר בערב שבת). אף עניין זה שוקל כנגד טענתה של התובעת, כי הראתה את הדירה לנתבעת, כאשר גב' גרמן היתה בה. 9. לאור כל האמור, מסקנתי היא שהתובעת לא הוכיחה במידה הדרושה, כי אמנם היא, ולא המתווכת קפלן, היתה זו שהראתה ראשונה את הדירה לנתבעת. 10. על כן אני דוחה את התביעה. החלטתי שלא לעשות צו להוצאות, מכיוון שעניין החתימה לגבי הדירה שבמחלוקת לא לובן לעומקו (אפשרות של טעות במספר הבית), ובסופו של דבר דחיתי את התביעה מחמת שקילות בין הראיות לכאן ולכאן. זכות לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי, תוך 15 יום.דמי תיווךתיווך