תביעה נגד אייר אוזבקיסטן

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד אייר אוזבקיסטן (אוזבקיסטן איירוייס): זוהי תביעה לפיצוי התובע בגין נזקים שנגרמו לו בטיסתו משדה התעופה אמריצר בהודו לטשקנט ביום 23/6/10 באמצעות הנתבעת. התובע ציין בכתב התביעה כי שינה את מועד הטיסה באמצעות נציג הנתבעת וכי הנתבעת לא מצאה לנכון להודיע לו כי עליו לשלם מס נמל בשדה התעופה, כ-900 רופי האמורים להשתלם במזומן בלבד. כתוצאה מכך, הגיע לשדה התעופה ללא כסף מזומן ורק לאחר תחנונים הואיל אחד מנציגי הנתבעת לאפשר לו להתקשר לאשתו לקבל קוד אשראי למשיכת מזומן, אחרת לא היה מתאפשר לו לטוס. באולם הנתיבות לא היה מכשיר למשיכת המזומנים ובחוץ התרחשה סופת חול, כך שנאלץ לרוץ עם הכבודה בחוץ תוך כדי שחול חדר לעיניו וגשם מלוכלך ירד עליו והכתים את בגדיו וכבודתו. מכשיר משיכת המזומנים, הוצב במרחק רב מהטרמינל ולדאבונו גילה כי הוא מקולקל. עקב כך, חזר אל הדלפק ושם הפנו אותו למכשיר כספומט אחר שנמצא בשער הכניסה לשדה התעופה המרוחק מאוד מהטרמינל. למרות המרחק הגדול, רץ בחזרה אל הסופה תוך שהוא נופל וכושל מפאת תנאי מזג האוויר הקשים, הכל בכדי להגיע הביתה. למזלו הרב המכשיר עבד והוא הצליח להוציא את הסכום המיוחל. כשהגיע חזרה עייף ומלוכלך לדלפק הצ'ק אין באמריצר הייתה שם מהומה רבתי. המוני עובדים התרוצצו ליד הדלפק תוך שהם יוצרים הלכה למעשה "אי סדר קאוטי" (הטעות במקור - ר.ב.) כלשון כתב התביעה. בראותו את התנהלותם, ווידא כי אכן התיק שלו נוסע ליעדו הסופי לתל-אביב. לאחר שהתיישב במטוס שם לב כי דיילי הצ'אק אין לא נתנו לו את מדבקת הזיהוי של תיק תא המטען. כאשר הגיע לתל אביב ביום 24/6/10 לתל אביב התיק לא הגיע יחד עימו והוא הגיש תלונה במחלקת האבידות. כאשר הגיע התיק 5 ימים לאחר שובו, ביקש לקבל את התיק באותו יום ונציגי הנתבעת מסרו לו כי עליו לדבר עם חברת השליחויות וכך עשה. מחברת השליחויות מסרו לו שיעשו מאמץ, אולם בסופו של דבר התיק הגיע רק למחרת, כעבור 6 ימים מהיום שהגיע. כשקיבל את התיק גילה כי תיק נסיעה ריק אשר היה ארוז בתוך הכיסוי נגנב ממנו. בנוסף לכך, נגרם נזק כבד לכיסוי התיק. הנתבעת סירבה לפצותו עבור כלל הנזקים והציעה פיצוי זעום המתייחס לאובדן הכבודה בלבד. הנתבעת בכתב ההגנה הודתה כי סיפקה לתובע שירותי הובלה אווירית במסלול הודו (אמריצר) - טשקנט-תל-אביב. באשר למס הנמל, המדובר בכ- $20 ארה"ב שהוא מס נמל אשר הוטל לאחרונה על ידי הנהלת נמל התעופה, החל מיום 15/6/10. אין לנתבעת כל שליטה או קשר לגביית מס הנמל. מחיר כרטיס הטיסה אשר נרכש על ידי התובע לא כלל את המס, מאחר וכרטיס הטיסה נרכש בטרם הוחל המס. על התובע היה לברר עם הנתבעת באשר להיטלים אותם עליו לשלם בעת יציאתו והתובע נתבקש לשלם את ההיטל בהתאם להנחיות שדה התעופה. הנתבעת הכחישה אחריות למיקום ותקינות מכשירי משיכת מזומנים בהודו, כמו לגבי מצב מזג האוויר באותה עת. על התובע היה להגיע לשדה התעופה, לפי הנחיות כל חברות התעופה, לרבות הנתבעת, 3 שעות לפני ההמראה על מנת להסדיר נושאים בלתי צפויים אם יתעוררו. הנתבעת גם הכחישה כי התובע לא קיבל אישור על העלאת המטען וטענה כי ייתכן שהתובע מיהר לטיסה ועל כן שכח לקחת את השטר אשר הונפק עבורו. הנתבעת מודה כי הגעת הכבודה לישראל התעכבה, אולם בהתאם לאמנת ורשה הוצע לו לפצותו בהתאם לסכום הקבוע באמנה וכן בגין הכבודה שאבדה. התובע אישר בעדותו בפני את האמור בכתב התביעה. נציגת הנתבעת בחקירה נגדית טענה כי לא חלה כל חובה על הנתבעת לידע את התובע על הטלת מס נמל. פעילות החברה היא בדרך כלל אל מול סוכנים. אין היא יודעת באמצעות מי השתלם מס הנמל, אולם כאמור בעדותה, תשלום זה מיועד לרשות שדה התעופה באמריצר. לפי בדיקתה בנוגע לכבודה, תיקו של התובע הועלה למטוס באמריצר והגיע לטשקנט - שם כנראה נפל לו התג, ואין היא יודעת מדוע לא הגיע עימו לתל-אביב. כנראה שהתג נפל ממנו בטשקנט וזו הייתה הסיבה לעיכוב. לפי הנהלים מגיע לו סכום של $50 לכל היותר, וכן פיצוי על אובדן חלק מהכבודה. לא מצאתי כל בסיס לטענת התובע כי חלה על הנתבעת חובה כלשהי ליידע אותו על תשלום מס הנמל. חלק ממיסי הנמל משולמים בעת רכישת כרטיס הטיסה, וחלק משולמים במזומן בנמלי התעופה השונים והמדובר בנתון משתנה משדה תעופה אחר למשנהו. חלה על התובע החובה לברר זאת טרם כל נסיעה, בעת רכישת כרטיסים והדבר ניתן לבירור גם טלפונית לפני הטיסה. התובע לא עשה דבר בעניין זה, מה גם שלפי המסמכים שהוגשו המדובר במס חדש, שידיעה עליו בודאי לא הגיעה לנתבעת לפני 26/5/10, הוא מועד הוצאת המסמך על ידי רשות שדות התעופה בהודו, ולא הגיוני לדרוש מהנתבעת כי תאתר את כל מי שרכש ממנה כרטיסים לשדה תעופה זה, להודיע לו באופן אישי על מס חדש זה. כל טענות התובע בעניין מזג האוויר, תקינות מכשירי משיכת המזומן בהודו, מיקומם והתנהלות העובדים בשדה התעופה, אינם באחריות חברת התעופה. התובע יכול היה לבחור בחודש אחר לנסיעתו, אם תקופת המונסונים בהודו לא נראתה לו מתאימה. בנוסף לכך, היה עליו לקחת בחשבון שהתנאים בהודו אינם זהים לתנאי שדות תעופה במדינות אירופה וארה"ב, ובוודאי שאין לבוא בטענות על כך לנתבעת. באשר לאיחור בהגעת הכבודה ולאובדן הכבודה, אין על כך מחלוקת. גם הנתבעת הודתה כי הכבודה הגיעה 5 ימים באיחור. בנוגע ליום השישי, נציגת הנתבעת העידה כי העברת המטען לביתו של התובע נעשית על ידי חברת שליחויות ועל כך אין לה אחריות אני מקבלת טענות אלו. התובע הפנה אותי לפסק הדין בעניין בן סניור ואחרים נ' נתיבי אוויר טורקיים, שם צוין, בין היתר, כי סעיף 26 לאמנת ורשה אינו חל על מקרה שבו הכבודה הגיעה באיחור בשלמות ולא ניזוקה כלל. באשר לחלות סעיף 25 לאמנה, יש לבחון האם נהג המוביל האווירי בחוסר אכפתיות ורק אז מתאפשרת תביעה שאינה מוגבלת בפיצוי הקבוע באמנה. המקרה שם אינו דומה לענייננו, באשר שם נקבע עובדתית כי נציגי הנתבעת מסרו ביודעין מידע שגוי לתובעים. למרות שידעו היטב כי לא ניתן לדעת בוודאות לפי נתוני המחשב כי המזוודות עלו למטוס, אישרו לתובעים ללא סייג כי זהו המצב. לפיכך שם עלה בידי התובעים להוכיח כי לא יחולו גבולות האחריות הנקובים בסעיף 22 לאמנה. במקרה דנן, לא הוכח כי, הנתבעת נהגה בחוסר אכפתיות. לא ברור למי התובע פנה בשדה התעופה, ואינני משוכנעת כלל כי אכן פנה למישהו בעניין הכבודה. גם אם כן, מבדיקה שנעשתה על ידי הנתבעת עולה כי הכבודה עלתה למטוס, והייתה אמורה להגיע ישירות לארץ, כך שמבחינת העובדים בנמל התעופה באמריצר לא חלה כל תקלה בהעלאת הכבודה למטוס. לפיכך, חלה ההגבלה שבסעיף 22 לאמנת ורשה. פיצוי זה, הוא ל-$25 לכל ק"ג של כבודה למקרה של אובדן מוחלט, ואינו חל בשעה שמדובר באיחור בלבד. כפי שצוין בפסק הדין אליו הפנה התובע, המצטט את ע"א 74/81, לא די ברשלנות גרידא כדי שיחול סעיף 25 לאמנה. במקרה דנן, גם זו לא הוכחה. כאשר המדובר באיחור, יש להפחית את הסכום האמור. אני מקבלת את הסכום שנתבע בגין שווי האובדן בהעדר חקירה נגדית של התובע. לאור האמור לעיל, התביעה בכל הנוגע לאיחור בהגעת הכבודה ולאובדן להתקבל חלקית, כך שבגין העיכוב במסירת הכבודה ואובדן חלק מהכבודה, יקבל התובע סכום של 1,080 ₪, החזר אגרה בסך 50 ₪ והוצאות משפט בסך 250 ₪. הסכום בגין האובדן והאיחור, וכן החזר אגרה ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 27/1/11 יום הגשת התביעה, והסכום שנפסק בגין הוצאות משפט יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום.תביעות נגד חברות תעופהתעופה