תביעה נגד חברת הביטוח של הנהג ולא נגד הנהג

בית המשפט לתביעות קטנות פסק כי קיימת יריבות ישירה בין התובע לבין חברת הביטוח וזאת אף בלא צירופו של הנהג לתביעה כנתבע. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד חברת הביטוח של הנהג ולא נגד הנהג: 1. ביום 19.12.91 הגיש התובע תביעה כנגד כלל חברה לביטוח בע"מ [להלן: "כלל"], בגין נזקים שנגרמו למוניתו, בתאונה שארעה ביום 01.08.01.   לטענת התובע, במועד הנ"ל, ניזוקה המונית בתאונה בה היה מעורב רכב נהוג על ידי הנהג [להלן: "הנהג"].   התביעה הוגשה כנגד כלל בלבד. בזמנים הרלבנטיים לתביעה, הוציאה הנתבעת פוליסת ביטוח לרכב ובה נכלל פרק אחריות כלפי צד שלישי [להלן: "הפוליסה"]. 2. בתחילה, הגישה כלל כתב הגנה סטנדרטי ובו הוכחשו כל טענות התובע. כתב הגנה זה הוגש על מנת לקיים את צו ביהמ"ש, ולפיו היה על כלל להגיש כתב הגנה בתוך 15 יום ממועד קבלת כתב התביעה.   ביום 17/3/02 הגישה כלל כתב הגנה נוסף. כתב הגנה זה הנו כתב הגנה מפורט והוא כלל את גרסת הנהג באשר לנסיבות אירוע התאונה.   גרסת הנהג עומדת בסתירה לגרסת התובע בכל הנוגע לשאלת האחריות לאירוע התאונה ומטבע הדברים, דחתה כלל את תביעת התובע. 3. ביום14/4/02 , הופיעו בפני כב' השופט קאפח שדן בתיק - התובע ונציגת כלל. הנהג לא התייצב לדיון.   התובע עתר לדחיית מועד הדיון על מנת שיוכל להגיש כתב תביעה מתוקן ולצרף את הנהג כנתבע נוסף. הדיון נדחה ליום 02.09.02.   התובע הגיש כתב תביעה מתוקן. בעקבות הגשת כתב התביעה המתוקן לא הוגשו כתבי הגנה נוספים.   ביום 2/9/02 התיייצבו בפני התובע ונציגת כלל. נציגת כלל הודיעה, כי הוברר לה שהנהג נמצא בחו"ל, ועל כן עתרה לדחיית מועד הדיון על מנת שתוכל לגרום להופעתו, לעדות של הנהג.   בנסיבות אלו נדחה הדיון ליום 17.12.02.   ביום 17.12.02, התייצבו בפני התובע ונציגת כלל אשר שבה ועתרה לדחיית הדיון , שכן הנהג נמצא בחו"ל.   הדיון נדחה וכלל חויבה בתשלום הוצאות הישיבה בסך של -.600 ₪, ששולמו על ידה לידי התובע.   4. ביום 12.05.03 התייצבו בפני התובע ונציג כלל. האחרון הודיע כי הוברר לכלל, משיחות שקיימה עם בני משפחתו של הנהג, כי הנהג, למעט תקופה של מס' שבועות, שוהה בחו"ל ברציפות עוד מחודש אוקטובר 2001, וכי מועד שובו לארץ אינו ידוע.   כן נטען , כי הוברר לכלל, רק עתה, כי כתב התביעה המתוקן לא נמסר לידי הנהג, ועל כן לא ניתן לתן כנגדו פס"ד בהעדר הופעה.   עיינתי בהעתקי אישורי המסירה ואכן נראה, לפחות לכאורה, כי לא בוצעה מסירה כדין לידי הנהג ועל כן אני מוחק את התביעה כנגדו ללא צו להוצאות.   5. בשלב זה של הדיון, נטען על ידי נציג כלל, כי יש לדחות את תביעת התובע כנגדה, שכן אין ביכולתה לנהל את הגנתה, וכי הוראות סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א -1980, אין בהן כדי לסייע בידי התובע.   כלל הפנתה הן לכתב ההגנה והן להודעת הנהג, כפי שנמסרה לה על ידי סוכן הביטוח - ולפיה הוא מתנגד לתשלום לתובע, שכן, לגרסתו, התאונה נגרמה בגין רשלנותו הבלעדית של התובע.   מעיון בכתב ההגנה עולה,לכאורה, כי התאונה ארעה בעת שהנהג התכוון להוריד נוסעת שהסיע ברכב וכי התאונה ארעה בטרם עלה בידיו לממש את כוונתו. שמה של אותה נוסעת אף צוין בכתב ההגנה ואין זה ברור לי מדוע כלל לא מצאה לנכון לזמנה לדיון זה, כמו גם לדיונים הקודמים שהתקיימו בתיק זה שעה שכלל לא התכוונה לטעון לחוסר יריבות.   6. בנסיבות אלו, ונוכח טענתה כי אין יריבות בינה לבין התובע - בחרה כלל, שלא לחקור את התובע על גרסתו על אף שהוא, לאחר שהוזהר כדין, הצהיר כי כל האמור בכתב תביעתו אמת.   בשלב זה עלי להכריע בשאלה האם קיימת יריבות ישירה בין התובע לבין כלל, על אף שלא בוצעה מסירה לידי הנהג.   יובהר כי,כלל אינה טוענת, כי יש לדחות את התביעה כנגדה , שכן הנהג לא שיתף פעולה, לא מסר גרסה וכו' טענות המקימות, בד"כ, עילת הגנה למבטח וזאת מכוח הסיפא לסעיף 68 לחוק.   טענת כלל מתמקדת בטענה ולפיה אין בהוראת סע' 68 לחוק כדי לסייע לתובע ועל כן יש לדחות את התביעה.   אקדים ואומר, כי סוגיה זו טרם הוכרעה על ידי בית המשפט העליון. כן אקדים ואומר כי אין דעתי כדעת כלל.   7. עיון בכתבי ההגנה שהוגשו על ידי כלל מעלה, כי לא הועלתה בהן טענת העדר יריבות, על אף שהם הוגשו עוד בטרם הוגשה תביעתו המתוקנת של התובע. דהיינו על אף שהתובע תבע בתחילה את כלל בלבד.   עיון בפרוטוקול ישיבת יום 14/4/02 מעלה, לכאורה לפחות, כי צירופו של הנהג, כנתבע נוסף, התבקש על ידי התובע ולא על ידי כלל, ומכל מקום לא נטען אחרת. כן עולה כי מאז ישיבת יום 14.04.02, לא שוחחה כלל עם הנהג ולא עשתה דבר ממשי, שיכול היה להביאה למסקנה המתבקשת ולפיה לא בוצעה מסירה כדין לידי הנהג וכן כי הוא אינו מתעד לשוב לארץ, בעתיד הנראה לעין.   כלל, במצגים שהציגה בפני התובע ובפני ביהמ"ש, נתנה להבין, כי יש לדחות את הדיון שכן הנהג שוהה בחו"ל. עד לישיבת יום 12/5/03 לא נמסר על ידי כלל, כי הנהג עזב את הארץ.   לו כלל היתה בודקת את העובדות לאישורן, עד לפני כשנה,כפי שעשתה רק עתה, ומדווחת לתובע על ממצאיה, יתכן והתובע יכול היה לבקש , כי הדיון יתקיים במהלך התקופה בה שהה הנהג בארץ.   בנסיבות אלו, בהתנהגותה מנעה כלל מהתובע את האפשרות לנהל את תביעתו.   כלל לא טענה ולא התכוונה לטעון לחוסר יריבות והיא העלתה טענתה זו רק לאחר שהוברר לה כי הנהג עזב את הארץ וכי על כן עלולה להפגע הגנתה.   בנסיבות אלו ולאור העובדה שכלל יכולה היתה להזמין לעדות את אותה נוסעת - הגב' סילביה ברקן, אשר היתה יכולה לתמוך בגרסת הנהג וכלל - יש לקבוע כי כלל בלבד אחראית לתוצאה שכן לא הוצגה על ידה כל גרסה נוגדת לגרסת התובע ועל כן, ולו רק מטעם זה, יש מקום לחייבה לשלם לתובע את נזקיו אשר לא נסתרו.   8. כאמור, הסוגייה נשוא דיון זה טרם הוכרעה בבית המשפט העליון והדעות חלוקות בבתי המשפט. עיון בהצעת החוק בדברי ההסבר לנוסחו הסופי של סעיף 68, מלמד, כי הוראת סעיף זה מחזקת את מעמדו של הצד השלישי כנגד המבטח, וזאת ביחס לאמור בסעיף 19 לפקודת ביטוח רכב מנועי המחייב מתן פס"ד כנגד הנהג/המבוטח, כתנאי לחיוב המבטחת.   נא ראה לעניין זה ספרו של ד"ר ששון דיני ביטוח, מהדורה שנייה עמ’ 183-189, בר"ע (י-ם) 3006/97 אלמשרק חברה לביטוח בע"מ נ. סע גל חברה להשכרת רכב בע"מ תקדין מחוזי כרך 97 (1) 1636, ע"א (ת"א) 4589/98, 1011/89 המגן חברה לביטוח בע"מ נ. דולב חברה לביטוח בע"מ ואח' ; שוורץ נ. דולב חברה לביטוח בע"מ (טרם פורסם) ות.א. (חיפה) 450/95 איסמעיל סאלם פאראשאת נ. הדר חברה לביטוח בע"מ.   לסיכום: לאור האמור לעיל מסקנתי היא כי קיימת יריבות ישירה בין התובע לבין כלל וזאת אף בלא צרופו של הנהג .   9. המסקנה אליה הגעתי מאזנת בין האינטרסים הנוגדים של הצדדים וזאת גם נוכח העובדה שכלל יכולה היתה לנסות ולסתור את גרסת התובע באמצעות הגב' סילביה ברקן.   כלל החליטה שלא לחקור בחקירה נגדית את התובע ולא להזמין לעדות את הגב' ברקן והיא הטילה את יהבה על האפשרות כי תתקבל טענתה לחוסר יריבות.   משכלל נקטה בדרך זו ומשנקבע כי קיימת יריבות ישירה בין התובע לבין כלל - היא לא סתרה את תביעת התובע.   10. התובע הגיש תביעה בגין נזק בסך של 2,560 ₪ שהוערך ע"י השמאי אגרנט וכן סך של 319 ₪ בגין שכ"ט שמאי : אני מקבל את תביעת התובע בגין פירטי נזק אלו.   11. אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 2,897 ₪ כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מיום 5.8.01 ועד התשלום המלא בפועל   והוצאות משפט, לרבות אגרה, בסך כולל של 500 ₪ כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.     רשות ערעור תוך 15 יום לביהמ"ש המחוזי.פוליסהחברת ביטוח