תביעה של טכנאי התקנות בגין הפרת הסכם עבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה של טכנאי התקנות בגין הפרת הסכם עבודה: 1. עניינה של התביעה בתשלום עבור התקנות של טלפונייה, טלוויזיות רב ערוציות ואינטרנט וכן בפיצוי בגין הפרת חוזה. התובע טכנאי התקנות במקצועו. הנתבעת הינה חברה שהעסיקה את הנתבע כמתקין עצמאי לשם ביצוע התקנות. הצדדים התקשרו ביניהם בהסכם ביום 3.6.10 לפיו התובע יבצע התקנות שתספק לו הנתבעת. לתובע טענות כנגד הנתבעת בגין הפרת ההסכם ואי תשלום שכרו. 2. לטענת התובע, הנתבעת התחייבה בס' 6(א) להסכם להתחיל ולספק עבודה לתובע תוך 10 ימים, אך התחילה לספק לו עבודה בפועל באיחור של 10 ימים, ביום 25.6.10. בשל כך, נגרם לו הפסד של 10 ימי עבודה ונזק בסך 5,600 ₪. 3. לטענת התובע סוכם עימו שהנתבעת תספק לו לפחות 6 התקנות בכל יום עבודה. הנתבעת לא עמדה בהתחייבותה זו. לפיכך, על הנתבעת לפצות את התובע בסך 10,500 ₪. יתרה מזאת, הנתבעת הפסיקה לספק לתובע עבודות מיום 5.10.10 ובכך למעשה פיטרה אותו, ללא כל הודעה מוקדמת, בניגוד לסעיף 11(ד) להסכם. כשהתובע ביקש לברר את פשר העניין, מנכ"ל הנתבעת הודיע לו שהנתבעת לא תספק לו יותר התקנות וממילא יש לספק התקנות לשכירי הנתבעת לפני הקבלנים העצמאיים. 4. הנתבעת לא שילמה לתובע את השכר עבור ההתקנות שביצע בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2010 בסך 14,877 ₪ [נספח 2 לכתב התביעה]. כמו כן, הנתבעת לא שילמה לתובעת עבור שתי התקנות שבוצעו על ידו בחודש אוגוסט 2010 בסך 220 ₪. 5. הנתבעת דרשה מהתובע לשלם עבור ההכשרה שעבר טרם תחילת עבודתו בנתבעת בסך 3,500 ₪. בנוסף, הנתבעת ניכתה סך 680 ₪ ממשכורתו של התובע בחודש יולי 2010 שלא כדין. סכום התביעה הועמד על סך 31,877 ₪. 6. מאידך, הנתבעת טענה ששכר התובע עבור ההתקנות בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2010 איננו שנוי במחלוקת, אלא שהנתבעת דרשה מהתובע להציג לה חשבונית עבור התקנות אלו כתנאי לתשלום. הואיל והתובע לא עשה כן, הנתבעת לא יכולה הייתה לשלם עבור ההתקנות. 7. הנתבעת הכחישה את טענת התובע לפיה הובטחה לתובע כמות קבועה של התקנות. הנתבעת מקבלת הזמנות להתקנות מלקוחות שונים, ואין היא יכולה להיות אחראית לכך שתתקבל אצלה כמות מינימאלית של התקנות. הנתבעת הכחישה שהפלתה את הנתבע בהיקף ההתקנות ביחס לעובדים שכירים שהעסיקה. 8. הנתבעת לא שילמה לתובע עבור שתי התקנות שביצע בחודש אוגוסט 2010. אי התשלום נגרם לנוכח התקנה לקויה של התובע. הנתבעת אף ניכתה 680 ₪ משכרו של התובע, שכן התובע לא השיב לנתבעת ציוד ששייך לה. הואיל והתובע עזב את עבודתו כקבלן משנה של התובעת, הוא אינו זכאי לדמי הודעה מוקדמת. כמו כן, על התובע להשיב לנתבעת סך 3,500 ₪ עבור ההכשרה שקיבל, הואיל והתפטר מעבודתו בנתבעת טרם חלפה שנה מתחילת תקופת ההתקשרות, בהתאם לסעיף 4 להסכם. 9. בדיון שנערך לפניי העידו: מטעם התובע: התובע ורעייתו, גב' ויקטוריה צו'דנובסקי. מטעם הנתבעת: מר שמעון ברדע (מנכ"ל הנתבעת), מר יוסי חיוט (מנהל עבודה בנתבעת), מר אלכס אודינץ (שכיר בנתבעת) ומר אנדרי סיגובוק (קבלן עצמאי בנתבעת). דיון: 10. לטענת התובע, הנתבעת לא שילמה לו שכר עבור החודשים ספטמבר-אוקטובר 2010. מנכ"ל הנתבעת, מר שמעון ברדע, לא הכחיש זאת. כך, גם במכתב שנשלח לתובע על ידי הנתבעת, הנתבעת מודה שעליה לשלם לנתבע שכר עבור חודשים אלו, אלא שתשלום זה הותנה בהצגת חשבונית [סעיף 8א בעמוד 2, מכתב מיום 15.12.08 לנספח ב לכתב התביעה]. 11. הואיל והסכום שעל הנתבעת לשלם לתובע אינו שנוי במחלוקת אמיתית, אני קובע שעל הנתבעת לשלם לתובע את שכרו עבור החודשים ספטמבר-אוקטובר 2010 בסך 14,877 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה. 12. לטענת התובע, על הנתבעת לפצותו בגין עיכוב בתחילת ביצוע התקנות, במובן זה שבניגוד לסעיף 6(א) להסכם, לא סופקו לו התקנות בתוך 10 ימים ממועד חתימת ההסכם (3.6.10), אלא רק החל מתאריך 25.6.10. מאידך, הנתבעת טענה בסעיף 7 לכתב ההגנה שבמידה וכמות ההתקנות תהיה קטנה מן התחזית שסופקה לתובע עקב גורמים שלנתבעת אין שליטה עליהם, התובע לא יוכל לטעון להפרת התחייבות מצד הנתבעת, זאת בהתאם לסעיף 6ב לחוזה. 13. התובע העיד לפניי שההסכם נחתם בתאריך 3.6.10. למרות זאת, רק בתאריך 21.6.10 הוא קיבל סידור עבודה [פר' עמ' 1 ש' 10-12], בניגוד להבטחות שיוזמנו ממנו התקנות כבר לאחר עשרה ימים. גם רעייתו של התובע חיזקה את עדותו. לגרסתה, התובע עבד לפני כן בהתקנות בחברת "יס", ונציגי הנתבעת שידלו את התובע לעבור לעבוד עימה [פר' עמ' 2 ש' 19-20]. כאשר ביקש התובע להתחיל לבצע את ההתקנות נמסר לו שבראש ובראשונה הוא צריך להשלים קורס בן חמישה ימים ורק לאחר מכן יתחיל לבצע התקנות. 14. הנתבעת לא הציגה כל ראיה לכך שלא היה בידה לספק לתובע התקנות, לאחר חתימת ההסכם. על כן, אני קובע שהנתבעת לא הוכיחה שחל שינוי לרעה בהיקף מסירת ההזמנות במחצית הראשונה של חודש יוני. משכך לא חל הסייג הקבוע בסעיף 6 (ב) להסכם שבין התובע לנתבע. בנסיבות אלה על הנתבעת לפצות את התובע בגין שמונה ימי עבודה בהם לא ביצע התובע התקנות [פר' עמ' 1 ש' 12]. בהתחשב בכך שהתמורה בגין כל התקנה הינה 95 ₪ [נספח ז' להסכם], במכפלת שש התקנות, אזי הנתבעת חבה לתובע סך 4,560 ₪, בגין שמונה ימי המתנה. 15. לטענת התובע, הנתבעת התחייבה לספק לתובע לפחות שש התקנות בכל יום עבודה אך הפרה התחייבות זו. לתמיכה בטענתו, העידה לפניי רעייתו של התובע, גב' ויקטוריה צו'דנובסקי. גב' צו'דנובסקי העידה שהיא נכחה בפגישה עם נציג הנתבעת שבה הובטחה לתובע כמות מינימאלית של שש התקנות בכל יום עבודה. מאידך, מנכ"ל הנתבעת העיד לפניי שמעולם לא הובטח לתובע דבר שכזה. יתרה מכך, הנתבעת הינה חברה שמקבלת הזמנות להתקנות מלקוחות שונים ועל כן אין היא יכולה להתחייב בפני מתקינים לכמות מסוימת של התקנות [פר' עמ' 3 ש' 3-6]. 16. מר ברדע אף הציג טבלה מסכמת בה פורטו היקף ההתקנות לחודשים אוגוסט 2010 -ינואר 2011 - מוצג נ/1. כעולה ממוצג נ/1 סופקו לתובע 5.8 התקנות בממוצע ליום בחודש אוגוסט ו - 7.2 התקנות בממוצע ליום בחודש יולי 2010. גם מעדותו של מר אודינץ, שעבד כקבלן עצמאי עם הנתבעת ולאחר מכן עבר למשרת עובד שכיר, עולה שהיקף ההתקנות אינו קבוע ונע בין חמש התקנות לתשע התקנות [פר' עמ' 4 ש' 23]. 17. לאחר ששקלתי את העדויות שהובאו לפני במחלוקת זו, אני סבור שלא ניתן לקבל את טענת התובע בדבר הפרת התחייבות מצד הנתבעת לאספקת שש התקנות ליום עבודה. שוכנעתי שהנתבעת לא הפרה התחייבות זו, במהלך החודשים אוגוסט-ספטמבר בשנת 2010. 18. לא כך הם פני הדברים לגבי חודש אוקטובר שנת 2010. כעולה ממוצג נ/1 בחודש אוקטובר כמעט ולא הוזמנו מהתובע התקנות. נתונים דומים עולים מטבלת השוואה שהציג התובע [ת/1]. נתונים אלה מתיישבים עם עדויות התובע ורעייתו, לפיהן בחודש אוקטובר לא הזמינה הנתבעת התקנות מהתובע. 19. הרקע לאי הזמנת עבודות התקנה מהתובעת היה חוסר שביעות רצון מעבודתו ומיחסי האנוש שלו עם לקוחות ועובדים נוספים בנתבעת. כך, מנכ"ל החברה העיד לפניי שאף בוצעה שיחת הבהרה לתובע טרם סיום עבודתו בנתבעת, אי שביעות הרצון מעבודתו עדיין לא פסקה [פר' עמ' 3 ש' 27-32]. 20. אלא שהנתבעת לא הודיעה לתובע כי זו סיבת הפסקת מסירת הזמנות לתובע. כך לא נערך לתובע בירור, כקבוע בסעיפים 11(ה) או 11(ז) להסכם. הלכה למעשה, הנתבעת חדלה מלספק לתובע הזמנות בראשית חודש אוקטובר, בלא כל הנמקה. רק עקב עצירת ההזמנות, הודיע התובע שאינו מעוניין לעבוד עוד עם הנתבעת. בנסיבות אלה, אין הנתבעת רשאית לשלול מהתובע את ההודעה המוקדמת בת 15 הימים לה הוא זכאי, כקבוע בסעיף 11(ד) להסכם. על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי כספי המחושב לפי שש התקנות ליום עבודה, לפי 15 ימי השבוע, היינו עשרה ימי עבודה נטו - בסך 5,700 ₪. 21. הואיל והנתבעת היא שהפסיקה לספק הזמנות לתובע, היא מנועה מלחייבו בגין עלות קורס ההכשרה המקצועית, מה גם שלא שוכנעתי שהעלות הנקובה בנספח יא' להסכם, בסך 3,500 ₪, אכן משקפת את הוצאות הנתבעת בגין קורס הכשרה בן חמישה ימים שנערך לתובע. 22. הנתבעת הפחיתה לתובע משכרו סך 680 ₪ בחודש יולי 2010, בגין אבדן ציוד. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים אני סבור שהפחתה זו בוצעה שלא כדין. התובע הציג לפניי מסמך לפיו ציוד זה נמצא בידי לקוח [ת/2]. לאחר שעיינתי במסמך אני מקבל את טענת התובע לפיה הציוד איננו בידיו ואין עילה להשית עליו פיצוי כלשהו . 23. התובע טען שהנתבעת לא שילמה לו עבור שתי התקנות בחודש אוגוסט 2010 בסך 220 ₪. מאידך, הנתבעת טענה [סעיף 24 לכתב ההגנה] שסכום זה אכן הופחת, הואיל וההתקנות הללו היו לקויות. לטענת הנתבעת ההפחתה בוצע מכוח סעיף 7 (א) להסכם. 24. אלא שהנתבעת לא הציגה לפניי מחירון התקנות. הנתבעת אף לא הציגה לפניי כל ראיה שההתקנות היו אכן לקויות (כגון מכתב תלונה או דו"ח בדיקה). משכך אני קובע שהפחתה זו בוצעה שלא כדין ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכום שהופחת. 25. לא מצאתי ממש ביתרת טענות הצדדים והן נדחות. 26. סוף דבר - התביעה מתקבלת בחלקה. אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך 26,037 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה. בנוסף אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 1,000 ₪. סכום פסק הדין ישולם לא יאוחר מיום 10.7.11. בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים. חוזה עבודההפרת חוזהחוזהטכנאים