תביעה נגד סוכנות נסיעות בתביעות קטנות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד סוכנות נסיעות אופיר טורס -חופשה בחו''ל:   1. התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעת, סוכנות נסיעות, וכנגד שלושה מעובדיה. בהסכמת הצדדים, נמחקה התביעה כנגד העובדים ונותרה התביעה כנגד הנתבעת בלבד.   2. ביום 30.4.2002, הזמינה התובעת, מהנתבעת, חבילת נופש למשך 16 יום, בבית מלון פרזידנט באתר מעיינות המרפא "פליקס" שברומניה (להלן: "האתר"). החבילה כללה סדרת טיפולים באתר. התובעת ביצעה הזמנתה לאתר וזאת נוכח ביקוריה הקודמים באתר וזאת עקב כאבים הכרוניים מהם היא סובלת .   האתר הוצג על ידי הנתבעת כמרכז טיפולים גדול הכולל בריכת שחייה ובריכה טרמלית וכל זאת כחלק מחבילת הנופש.   כן הוצג האתר בעלון הפרסום, כמרכז טיפולים גדול הכולל טיפולי ספא מגוונים לרבות: בריכה מחוממת המכילה חומרים מינרלים, טיפול בפרפרין, טיפולי שטנגר ועוד.   לטענת התובעת, בפועל כל שהיה באתר הוא חדר טיפולים אחד בלבד וקטן בגודלו ללא כל אפשרות להעניק טיפולים מעבר למסאג' וחשמל. באתר הייתה רק בריכה טרמלית אחת שאינה מחוממת ובחדר המגורים לא היה מיזוג אוויר בניגוד למוצג בעלון .   הנתבעת, בעלון הפרסום, כללה המלצה מיוחדת לסובלים מבעיות כדוגמת הבעיות שהתובעת סובלת מהן.   לטענת התובעת, טרם נסיעתה היא שאלה את נציגת הנתבעת מספר פעמים אם ניתן לקבל את כל הטיפולים הנזכרים בעלון והיא נענתה בחיוב.   3. ביום 5.6.02, הגיעה התובעת לאתר ולאחר בירור קצר עם הרופא במקום התברר לה, לתדהמתה, כי בניגוד לפרסומי הנתבעת ולהבטחותיה, נופל האתר ברמתו באופן ניכר מהמובטח.   כל שהאתר יכול היה להציע היה מסאג' רפואי וטיפולי חשמל "יבשים" וכן בריכת טרמלית בה המים קרים. באשר לשאר הטיפולים, נמסר לתובעת, כי האתר עתיד להצטייד מספר חודשים לאחר מכן במספר חדרים ומכשירים.   4. ביום 20.6.2002 שבה התובעת לארץ ופנתה לנתבעת בדרישה להשיב לה את הסך 6,000 ש"ח ששילמה,לשלם לה פיצוי בגין 20 ימי החופשה שנגרעו ממאגר ימי החופשה השנתית המגיעה לה וכן לפצותה בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה.   הנתבעת דחתה את דרישת התובעת ועל כן הוגשה תביעה זו בפני.   5. בכתב הגנתה טענה הנתבעת כי היא משמשת כמתווכת בין התובעת לבין ספקי השירותים השונים ,לרבות בית המלון וכי ביצעה את תפקידה על הצד הטוב ביותר.   כן טענה הנתבעת, כי אם אכן קיים שוני בין המידע שפורסם על ידה לבין השירותים המסופקים בפועל, טענה המוכחשת על ידה, הרי שלא מוטלת עליה אחריות בגין כך, שכן הנתבעת היא מתווכת בלבד ועל התובעת להגיש את תביעתה כנגד הספק המקומי ברומניה ,אשר הנתבעת פעלה על פי המידע שסופק לה על ידיו.   6. התובעת הציגה בפני את אישור המלון (ת/3) ממנו עולה כי טענות התובעת, לפחות בחלקן, אושרו על ידי הנהלת המלון.   מתמונות שצולמו על ידי התובעת ת/1, ת/2, נראים שיפוצים המבוצעים במקום וזאת,ככל הנראה,לשם הכנת אותם חדרי טיפול המפורטים בפרוספקט.   הנתבעת טענה כי היה על התובעת לפנות אליה על מנת שהיא תפעל להעברתה של התובעת לאתר חלופי.   התובעת טענה כי שוחחה בענין עם מנהל המלון וזה טען בפניה כי אין טעם בפנייה וזאת מאחר וסוכנות הנסיעות העבירה את כל התמורה .   התובעת העידה בפני ועדותה עשתה עלי רושם אמין.   7. כן העיד בפני עד תביעה מר גרינברג יצחק אשר אף הוא הזמין את אותו נופש מהנתבעת. עד זה הגיש תביעה כנגד הנתבעת בגין תלונותיו כנגד הנתבעת. תלונות העד תואמות לתלונות התובעת. תביעתו של העד תלויה ועומדת בבית המשפט השלום בנתניה ובנסיבות אלו יש מקום לבחון את עדותו ביתר קפידה ,וכך אני עושה.   מסתבר שבידי העד היה ואוצ'ר של מלון אחר ועל כן לאחר ארבעה ימים עבר העד למלון האחר תוך שהוא עושה שימוש באותו ואוצ'ר שנותר בטעות בידיו.   אותו עד ידע כי הוא נוטל על עצמו סיכון בכך שהוא עובר למלון אחר, אך הוא העדיף ליטול על עצמו סיכון זה נוכח העובדה שלא ניתן היה לקבל באתר את הטיפולים שהובטחו על ידי הנתבעת.   לדברי העד, נמסר לו על ידי מנהל המלון כי מעולם לא ביקר בבית המלון נציג של הנתבעת ,בין נציג ישראלי ובין נציג מקומי, וכי כל ההתקשרות נעשתה באמצעות פקסים ומכתבים בלבד. כן הוסיף וטען מנהל המלון התריע בפני שלא להפנות אליו אנשים .   הנתבעת לא הכחישה את טענותיו של העד והם אף זכו לחיזוק ע"י העדה מטעמם וזאת כפי שיפורט בהמשך.   מסתבר כי המלון אינו מחודש אלא חדש וכי הוא בשלבי בנייה אחרונים ועקב כך טרם הופעלה בו המעלית ועל כן על העד והתובעת היה לכתת את רגליהם לחדריהם בקומה השלישית.   8. מטעם הנתבעת העידה הגברת סרבנסקי ענת אשר דחתה את טענות התובעת ולפיהם היא התריעה בעבר בפני מנהלי הנתבעת על כך שהפרסום בנוגע לאתר מטעה וכי לא ניתן לספק באתר את כל הטיפולים המבוטחים בעלון הפרסום.   הגב' סרבנסקי העידה כי אמרה לתובעת שאין היא מכירה את המלון ואינה יודעת דבר עליו וכי המידע שמגיע לעיתים מרומניה אינו תמיד מהימן שכן כילידת רומניה ידוע לה ש"ברומניה עושים קומבינות...".   לטענת העדה, היא התקשרה לסוכן הנתבעת ברומניה על מנת לוודא שהתנאים המפורסמים בחוברת אכן תואמים את המציאות והוא אישר לה שאכן כך הם פני הדברים.   העדה הוסיפה וטענה כי אמרה לתובעת "...שאין לי את מי לשאול אם המלון בסדר או לא".   איני נדרש לשאלה האם הגב' סרבנסקי אכן אמרה לתובעת כי התריעה בעבר בפני מנהלי הנתבעת על כך שהפרסום בנוגע לאתר מטעה.   אין זה סביר בעיני שעובדת הנתבעת הייתה צריכה לבדוק אמיתות של פרסום שנעשה על ידי הנתבעת.לא מובן לי מדוע היה עליה לפקפק באמיתות מידע שכבר פורסם. לו הייתה טוענת כי עשתה זאת , טרם הפרסום הרי שהיה הגיון בדברים, אולם בדיקת אמיתות הפרסום לאחר שפורסם מטילה צל כבד על אמיתות הפרסום.   9. אין זה מקובל עלי כי סוכן נסיעות, העומד בקשר ישיר עם הסוכן המקומי שלו ברומניה, לא יודע בבטחון האם השירות המפורסם על ידיו לציבור לקוחותיו , אכן יינתן אם לאו. אם אכן, סוכן הנתבעת ברומניה מסר בידי הנתבעת מידע מטעה הרי שעליה להפנות טרוניתה כלפי אותו סוכן. אין זה מעניינה שלה תובעת מהי מערכת היחסים של הנתבעת עם אותו סוכן ומה גרם לנתבעת לפרסם את הפרסומים שפרסמה.   משהנתבעת מפרסמת דבר מה חלה עליה מלא האחריות לבדוק ולוודא כי הפרסום הינו מדויק ומשהוכח כי הפרסום אינו מדויק- היא חבה בכל הנזקים שנגרמים ללקוח כתוצאה מהטעייתו, גם אם זו, לא נעשתה במכוון.   אין זה מקובל עלי כי הנתבעת תציג מצג בפני לקוחותיה תוך שהיא מודעת לכך שקיימת אפשרות כי המצג אינו נכון שכן באותו מקום תתכנה "קומבינות" כאלה או אחרות.   10. בנסיבות אלו אני קובע כי הנתבעת הפרה את התחייבותה כלפי התובעת ולא סיפקה לה את השירות שהובטח לה על ידה.   אין המדובר בחופשת נופש אשר עצם השהייה בחו"ל, גם אם לא בתנאים המובטחים, יש בה כדי ליתן תמורה חלקית לתשלום ששולם על ידי הלקוח.   במקרה דנן, המדובר בתובעת אשר בקשה לעבור טיפוליים רפואיים ברומניה הידועה במיומנותה זו. משהנתבעת הפרה את התחייבותה למלא אחר המטרה העיקרית של נסיעת התובעת לרומניה - קרי, קבלת טיפולים רפואיים, חלה עליה החובה להשיב לתובעת את כל התשלום ששולם לה על ידי התובעת, דהיינו, סך של 6,000 ₪ .   התובעת תובעת, כאמור,בנוסף פיצוי בסך של 6,000 בגין 20 ימי חופשה שנתית ופיצוי בסך של 8,000 בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה.   לא הוצגה בפני כל ראיה באשר לגובה שכרה של התובעת, מה גם שבגין נסיעה זו היא הייתה אמורה ליטול חופשה קצרה יותר. יחד עם זאת שוכנעתי כי נגרמו לתובעת אובדן ימי חופשה וכן עוגמת נפש מרובה .   בנסיבות אלו, אני מחייב את הנתבעת על דרך של אומדנה,בפיצוי בסך של 4,000 ₪ בגין אובדן ימי החופשה ועוגמת הנפש שנגרמו לה .   11.          למען הסר ספק, אבהיר כי עדותה של התובעת עשתה עלי רושם אמין ואני מאמצה, מה גם, שעדותה לא נסתרה על ידי הנתבעת. עדות התובעת אף נתמכה על ידי עד מטעמה. הבאתי בחשבון כי עד זה הינו עד המעונין בתוצאות המשפט, אך יחד עם זאת, עדותו הותירה עלךי רושם מהימן ולא עלה בידי הנתבעת לסתור את עדותו.   12. אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 10,000 ₪ כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מיום 30.4.2002 ועד התשלום המלא בפועל והוצאות משפט, לרבות אגרה, בסך כולל של 600 ₪ כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.     רשות ערעור תוך 15 יום לביהמ"ש המחוזי.נופשסוכני נסיעות (תביעות)תביעות קטנות