קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה על התקנת דלת פלדלת: 1. התובעים 2, 3 מתגוררים בגני תקווה. התובעת 1 הינה בתם. הנתבעת 2 הינה חברה בע"מ המייצרת ומשווקת דלתות. הנתבע 1 הינו מנהל חברה אחרת המוכרת מוצרים לנתבעת 2 ודירקטור בנתבעת 2. 2. עניינה של התביעה - דלת כניסה שנרכשה עבור בית מגוריהם של תובעים 2, 3 (להלן: "הדלת"). התובעת 1 - בתם של התובעים 2, 3 היתה מעורבת בתהליך הרכישה של הדלת ובמגעים עם הנתבעת. במקור- התביעה הוגשה על ידה בלבד ובמהלך הדיון צורפו התובעים 2, 3, לאחר שהוברר כי דמי הקדימה על חשבון הדלת, שולמו על ידי התובעת 2. במאמר מוסגר יצוין כי ההזמנה עבור הדלת נעשתה ע"ש חברה שבבעלות ובניהול התובעת 1 וההמחאות- מעבר לדמי הקדימה, נמשכו מחשבון החברה. ואולם- התובעים טענו בין היתר שלא היתה כל כוונה להזמין את הדלת עבור החברה ומששוכנעתי בכך, צירפתי את הוריה כתובעים והותרתי את הדיון בתביעה בבית המשפט לתביעות קטנות. 3. טענות התובעים בקליפת אגוז, הינה כי הזמינו דלת פלדלת עם מנגנון חשמלי ואינטרקום, אך כי הדלת שסופקה לבית התובעים 2, 3 היתה ללא מנגנון כאמור. התובעים סירבו להתקנה, בטענה שהדלת לא תואמת להזמנה וכי אינה מתאימה לצרכיהם, וכתוצאה מכך חזר המרכיב שהגיע לביתם על פעמיו. הם נאלצו לחסום את פתח הכניסה, בתקופת חורף באופן פרוביזורי שגרם להם לעוגמת נזק וסבל מרובים, עד שרכשו דלת על פי רצונם וצרכיהם, מספק אחר. התובעים עותרים להשבת דמי הקדימה בסך 1,400 ₪ , מתוך סכום של 3,870 ₪ ששולמו על חשבון הדלת שהזמינו מהנתבעת 2 וכן לפיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם. בשולי הדברים אציין כי התובעת 1 תיארה בכתב התביעה את הוריה כזוג קשישים ונכים התובעים 2, 3 התייצבו לבית המשפט. מבלי שאחדור חלילה לפרטיותם והגם שאין בפני נתונים בדבר מצבם הרפואי, ראיתי להעיר כי על פניו - התובעים 2, 3 שלא נחזו להיות "קשישים" במובן הרגיל של המילה, הותירו בי רושם, ולו לכאורה, של אנשים כשירים , ללא קשיי ניידות או ביטוי מיוחדים הנראים לעין והלוואי ואיני טועה בכך. 4. טענת הנתבעת 2 - בקליפת אגוז, הינה כי הדלת הוזמנה על פי מידות שהותאמו במיוחד למפתח דלת ביתם של התובעים. הנתבעת 2 מפנה לטופס ההזמנה ומדגישה שאין בו זכר לדרישה להכנה למנגנון חשמלי. מוסיפה הנתבעת 2 וטוענת כי כאשר הגיע המתקין לבית התובעים 2, 3 - סירבו התובעים להתקנת הדלת, בטענה שאינה מתאימה לצרכיהם וזאת - בהעדר הכנה לאינטרקום ומנגנון חשמלי והם אף סירבו להתקנה זמנית, עד להחלפת הדלת לכזו הכוללת הכנה כאמור. משום כך נאלץ המתקין לעזוב את המקום וליטול עמו את הדלת. עוד לטענת הנתבעת 2 - הדלת, שהותאמה כאמור למידות פתח ביתם של התובעים, שוכבת במפעלה כאבן שאין לה הופכין. מוסיפה היא וטוענת כי נגרם לה נזק כספי עקב אי תשלום יתרת התמורה על פי ההזמנה. אמנם לא הוגשה תביעה שכנגד, אך לשיטתה- התובעים אינם זכאים להשבת המקדמה ששולמה ע"ח הדלת. 5. הנתבע 1 טוען שלא היה מקום להגיש כנגדו תביעה אישית וזאת מהנימוקים המפורטים בכתב ההגנה שהגיש ובדבריו בפרוטוקול הדיון. אין בידי לקבל את טענת התובעת 1 כי בחרה להגיש את התביעה כנגדו , משום שלא מצאה את פרטי הנתבעת 2 והואיל וסברה שיש "ללמד לקח" את הנתבעת שיש כנגדה תלונות של צרכנים אחרים. סבורני כי טענות מאין אלה מוטב היה לולא נטענו במסגרת ההליך דנן, אין בהן כדי להצדיק את בחירת התובעת להגיש את התביעה האישית כנגד הנתבע 1, לא כל שכן להותירה תלויה ועומדת כנגדו, לאחר שהתגונן ושטח את טענותיו ולאחר שהתובעת ביקשה (ונענתה) לצרף את הנתבעת 2 כנתבעת נוספת. אין לי אלא להצר על כך שהתובעים בחרו שלא לחזור בהם במהלך הדיון מעמדתם זו בענין, שאז אולי היו מפיסים את דעתו של הנתבע 1 ומסייעים לכינונו של הסדר פשרה כולל בתיק. עמדתם הנחרצת בענין זה, ובכלל, הקשתה על נסיונות לקרב בין עמדות הצדדים ולייתר שמיעת עדויות. 6. לאחר שנשמעו עדויות מטעם הצדדים, לרבות זו של מתקין הדלת מטעם הנתבעת 2, הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין על דרך הפשרה- לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, ללא נימוקים- על פי מיטב השפיטה, ועל יסוד המצוי בפני. 7. לאחר שבחנתי את כתבי הטענות על נספחיהם; את העדויות מטעם הצדדים; על יסוד התרשמותי מן העדים וכלל הראיות; באתי לכלל מסקנה שהתובעים לא הרימו את הנטל ולא הוכיחו את תביעתם. הגם שנוכח ההסכמה הדיונית בין הצדדים אני פטורה מחובת ההנמקה, ראיתי לציין, כי בין יתר טעמים ונימוקים שנלקחו בחשבון לצורך המסקנה אליה הגעתי, לא שוכנעתי כי בעת נטילת ההזמנה הושם דגש על הזמנת הכנה למנגנון חשמלי. פרט זה לא מצא ביטוי בטופס ההזמנה, כאשר נחתמה ואף לא הוסף מאוחר יותר, כאשר התובעות 1,2 הגיעו למשרדי הנתבעת 2 כדי לשלם את המקדמה. במעמד זה - לגירסת התובעת, היא ביקשה לשנות את פרטי המזמין בטופס. חזקה עליהן איפוא שעיינו בטופס ההזמנה, ולו היה הפרט של מנגנון חשמלי כה חשוב ומהותי עבור התובעים, היה עליהם לעמוד על הוספתו בטופס ההזמנה מלכתחילה או לאחר מכן. מכל מקום, וגם אם טעיתי, הרי שהתנהלות התובעים במעמד ההתקנה היתה בלתי סבירה בעליל. לא שוכנעתי כי מידות הדלת שסיפקה להם הנתבעת 2 לא התאימו לפתח ביתם. יצויין בהקשר זה כי התובעים לא בקשו לבדוק את הדלת ולא הגישו ראיה בדבר מידות לא מדוייקות, כטענתם. התוצאה הינה שאין לי אלא לקבל כי לא הוכח שהדלת לא התאימה, ומכאן שהחלטת התובעים להותיר את פתח ביתם ללא דלת היתה בלתי סבירה, הם לא הקטינו את נזקם, ואין להם אלא להילין על עצמם, על התקופה הקשה שעברו בשל כך. 8. התוצאה הינה שהתביעה נדחית. כפועל יוצא- התובעים 2,3 אינם זכאים להשבת המקדמה ששלמו לנתבעת 2 בגין הדלת שיוצרה עבור התובעים 2,3 . 9. אני מחייבת את התובעים יחד ולחוד, בתשלום הוצאות הנתבעת 2 בגין הליך זה, בסכום מתון של 500 ₪ . אני אף מחייבת את התובעים- יחד ולחוד, בתשלום הוצאות הנתבע 1 בגין הליך זה שננקט כנגדו באופן אישי, שלא כדין וללא הצדקה עניינית או מהותית, בסכום כולל נוסף של 500 ₪. ההוצאות שנפסקו לעיל תשולמנה בתוך 45 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. לגבי לתובעים בכללו לתובעים 2, 3 בפרט והתחשבתי בכך בעת פסיקת הוצאות המשפט, אך אני מקווה שפרשה זו תשמש נר לרגליהם באופן ניהול ענייניהם ומגעיהם מול גורמים דומים בעתיד. דלתות (תביעות)