קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תיקון ליקויי בניה בדירה באשדוד: 1. על פי הסכם מיום 21.2.91, רכשו התובעים מהנתבעת, דירה בת 4 חדרים באשדוד (להלן: "הדירה"). ביום 16.11.95, הגישו התובעים תביעה נגד הנתבעת, לתשלום סך של 101,250 ש"ח, בגין ליקויים בדירה, הוצאות דיור חלופי ועגמת נפש. 2. בהסכמת הצדדים, ביום 4.7.96, מונה המהנדס רפאל גיל, כמומחה מטעם ביהמ"ש, (להלן: "המומחה"), שנתבקש לתת חוו"ד בעניין הליקויים ועלות תיקונם. בחוו"ד מיום 30.9.96, קבע המומחה, כי עלות תיקון הליקויים שמצא, היא בסך 32,300 ש"ח, לא כולל מע"מ, אם הנתבעת תבצע את התיקונים. כן קבע, שיהיה צורך בדיור חלופי, לפי תמחיר שיקבע. 3. לאחר מו"מ ארוך בין הצדדים, הם לא הגיעו להסכמה, לאפשר לנתבעת לבצע את תיקון הליקויים. התיק נקבע לשמיעת הוכחות. 4. במהלך ישיבת ההוכחות ביום 2.11.97, הגיעו הצדדים להסכם לפיו, הנתבעת תתקן את הליקויים, תוך מימון דיור חלופי לתובעים, כשעם סיום התיקון, תומצא חוו"ד משלימה של המומחה, באשר לעלות תיקון הליקויים, שלא בוצעו, או שלא עלו יפה, כשכל עלות שיקבע המומחה, תחייב את הנתבעת. עוד נקבע בהסכם בין הצדדים, כי הצדדים יסכמו טיעוניהם בכתב, באשר לעגמת הנפש, הוצאות המשפט ועלות התיקונים שלא בוצעו, תוך הסמכת ביהמ"ש לפסוק על דרך הפשרה, לפי סעיף 79 א' (א) לחוק בתי המשפט, ללא חובת הנמקה. 5. תיקון הליקויים לא התנהל ברוח טובה, כאשר כל צד מאשים את הצד שכנגד בהערמת קשיים ובניסיונות לסכל את הסדר הפשרה. בסופו של דבר, הושלמו התיקונים והומצאה חוו"ד משלימה של המומחה. עפ"י חווה"ד המשלימה, לא כל הליקויים תוקנו ולא כל התיקונים עלו יפה. עפ"י חווה"ד המשלימה, למרות מה שביצעה הנתבעת, עלות התיקונים הנותרים מגיעה לסך של 36,300 ש"ח, על בסיס המחירים שנקבעו בחווה"ד הראשונה, נכון ליום 30.9.96. 6. לנתבעת, טענות קשות כנגד המומחה והיא ביקשה גם לפסול אותו ואת חוות דעתו. לטענתה, הנתבעת עשתה לתיקון הליקויים, עפ"י הוראות המומחה ובפיקוחו ולא יעלה על הדעת, שלאחר התיקון, יעלה שווי עלות התיקונים שנותרו, על הסכום המקורי, שבחווה"ד הראשונה. עוד טענה הנתבעת, כי התובעים הערימו קשיים על עובדיה, במהלך ביצוע התיקונים והערימו עליה ועל המומחה, כאשר בתוך כך, ביצעו גם הם שינויים בדירה ותיקונים אחרים, שגרמו נזק לנתבעת ונזקים לדירה, כשהמומחה לא היה מודע לכך, שהתובעים ביצעו שינויים אלה. עקב טענות אלה, לא ניתן היה ליתן פס"ד בתיק, כשהנתבעת לא הגישה סיכומיה וביקשה, כאמור, לפסול את המומחה. 7. בישיבת ביהמ"ש ביום 24.2.99, הוסכם על ידי ב"כ הצדדים, כי גם נושאים אלה, שהעלתה הנתבעת, "יילקחו בחשבון על ידי ביהמ"ש, בבואו לפסוק, כפי שהוסמך, כאשר הצדדים יתייחסו בסיכומיהם, גם למחלוקת שהתעוררה". בתוך כך, ב"כ הנתבעת ביקש למעשה, לחזור בו מהסכמה זו ולאפשר שמיעת ראיות. בקשתו זו נדחתה. 8. בסיכומי הנתבעת, חוזרים באי כוחה על כל טיעוניהם, תוך פירוט כל מה שעשתה הנתבעת לתיקון הליקויים, למרות כל הקשיים שהעמידו התובעים לפיתחה, כשלטענתם התובעים נהגו בחוסר תום-לב ובניסיון לסחוט מהנתבעת כספים, תוך ניצול רצונה להגיע להסדר פשרה, דבר שמשמיט את הבסיס לתשלום כלשהו, עבור עגמת נפש ועבור הוצאות. 9. בסיכומיו, מבקש ב"כ התובעים, לחייב את הנתבעת בסכום שקבע המומחה בחוות דעתו המשלימה, בצרוף הוצאות נוספות כמפורט שם. בסיכומי התגובה, הוא מכחיש את טענות הנתבעת. 10. לאחר ששקלתי את טענות ב"כ הצדדים, תוך בחינת השתלשלות העניינים, עד היום, ועל דרך הפשרה, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 30,000 ש"ח, בצרוף מע"מ ובצרוף הצמדה וריבית מהיום עד התשלום בפועל. כן, תשלם הנתבעת לתובעים, את אגרת בית המשפט ואת שכ"ט המומחה מטעם בית המשפט, החלק אותו שילמו התובעים, בצרוף הצמדה וריבית מיום תשלומם עד היום. הנתבעת תשלם לתובעים גם שכ"ט עו"ד, בסך 5,000 ש"ח, בצרוף מע"מ ובצרוף הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. זכות ערעור תוך 45 יום לביה"מ המחוזי. בניהליקויי בניה