אבן על הכביש - נזק למכונית

טענותיהם של התובעים הן שבעת שהנהג נסע ברח' מוסקוביץ, לפתע ובמהלך הנסיעה, עלתה המכונית על אבן שהונחה או נשארה על הכביש ולאחר שנשמעה נקישה חזקה מתחת לרכב, הוברר שהמכונית ניזוקה בגחונה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אבן על הכביש - נזק למכונית: בעלה המנוח של התובעת 1, שהוא אביו המנוח של התובע 2, נהג ביום 11.10.08 ברכב ברח' מוסקוביץ ברחובות ובאותו רכב, בעת שנהג המנוח, ישב ברכב התובע 2. בין קרות האירוע התאונתי ובין יום הגשת התביעה נפטר המנוח והתובעים הגישו לבית המשפט צו ירושה שהוצא ביום 1.9.09, לפיו, התובעת 1 הינה היורשת הבלעדית של המנוח. לכן, השאלה שעוררו הנתבעים מכתבי הטענות על העדר יריבות, באה לידי ביטוי על ידי הגשת צו הירושה. נכון הוא שלאור פטירת המנוח, היתה צריכה להיות התביעה מוגשת בשם עיזבון המנוח, אולם כפי שציינתי לעיל, ניתן לתקן מצב זה גם בעת הדיון, עם הגשת צו הירושה. לגופו של עניין, טענותיהם של התובעים הן שבעת שהמנוח נסע ברח' מוסקוביץ, לפתע ובמהלך הנסיעה, עלתה המכונית על אבן שהונחה או נשארה על הכביש ולאחר שנשמעה נקישה חזקה מתחת לרכב, הוברר שהמכונית ניזוקה בגחונה. תביעה זו הוגשה על ידי התובעים נגד שני הנתבעים, קרי, נגד העירייה שהיא האחראית על שטחי עיריית רחובות ונגד הנתבעת 2, אשר ביצעה בפועל את העבודה במקום. מאחר והנתבעת 1, שהיא העירייה, סברה שאין לה כל אחריות לגרם הנזק, זאת משום שהיא עצמה לא ביצעה את העבודה, אלא הנתבעת 2, ביקשה היא להטיל את האחריות על הנתבעת 2. התובעים הגישו כתב תביעה על סך 9,523.63 ₪, הכולל בחובו את הנזק הישיר לרכב, שכ"ט שמאי, הפסדים למיניהם ושכ"ט עורך דין. שמעתי את התובע, אשר העיד על האירוע עצמו שאירע ברח' מוסקוביץ וגם שמעתי את טענותיו של נציג הנתבעת 2, אשר ציין בפני בית המשפט כי לאחר שהיתה פניה אליו בקשר לאירוע נשוא תיק זה - אדם שלא ראה כל אחריות לקרות התאונה, הרי שמבחינה מצפונית ומוסרית, הוא הציע לתובע לשאת ב- 50% מעלות הנזק, אך התובע לא הסכים לקבל הצעה זו. כך הגיעו הצדדים לבית המשפט, אך גם בבית המשפט, עדיין נעשה ניסיון בין הצדדים להגיע לפשרה, אך ניסיון זה לא צלח ולכן, שמע בית המשפט את הצדדים לגופו של עניין. אני מאמין לתובע אשר העיד בבית המשפט כי הנזק אירע כתוצאה מהאבן שהיתה על הכביש, אולם גם אם אקבל את כל העובדות והנסיבות שציין התובע ולאחר ששמעתי את נציג הנתבעת 2, הרי שאין לי ספק שבנסיבות, כפי שהתבררו, גם אם יש ראשית אחריות על מבצע העבודה באותו מקום, אני קובע כי בנסיבות ובעובדות, כפי שתוארו בפני, יש גם להשית אחריות בגין אשם תורם על המנוח, לקרות הנזק. כפי שהעיד התובע 2, היתה כבר אזהרה עם הכניסה לרחוב שמתבצעות עבודות שיפוץ באותו רחוב ולכן, היה על נוהג הרכב לנהוג בזהירות, אם היה נוהג כך בזהירות ותוך שימת לב לדרך שלפניו, אין לי ספק שהיתה זו מחובתו להבחין באבן שנמצאת בכביש, מה עוד שלפי תיאור התובע את גודל האבן, הרי שאותה אזהרה שהיתה בפני הנוהגים בתחילת הרחוב יחד עם האבן שהיתה ברחוב, היתה גם אזהרה לנוהגים לנהוג במשנה זהירות לאור השיפוצים שנעשו בדרך. מר רחמה גם ציין בפני כי בתחילת הכניסה לרחוב גם היה שלט שלאור העבודות המתבצעות בכביש, אסורה הכניסה, אלא לתושבי הרחוב, אך התובע לא זוכר קיומו של שלט כזה, אך גם אם הוא לא זוכר ולאחר שמר רחמה העיד בצורה חד משמעית שהיה שלט, הרי שאין להוציא מכלל אפשרות שאכן היה שלט כזה, דבר אשר מחזק את הטענה של הנהיגה הזהירה שהיה על המנוח לנהוג במקרה זה. לאחר שציינתי את העובדות הנ"ל ומאחר והאמנתי לתובע כי אכן הנזק נגרם מאותה אבן שהיתה תוצאה של שיפוץ הכביש שבוצע על ידי הנתבעת 2, הרי שאני מחליט לחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובעים את סכום הנזק. באשר לסכום הנזק, אני קובע כי אין לחייב את הנתבעת במלוא סכום הנזק, שכן, קבעתי לעיל כי המנוח תרם את תרומתו בחוסר זהירותו בגרם הנזק ולכן, אני קובע את שיעור אחריות של המנוח לגרם הנזק בשיעור של 30%. התובעים הוכיחו נזק ישיר בסך 8,119 ₪ (נזק ישיר לרכב על פי חוות דעת שמאי וכן, שכ"ט שמאי) ומשקבעתי על רשלנות תורמת, כאמור, אני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובעים סך של 5,683 ₪ (70% מגובה הנזק המוכח) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק, מיום הגשת התביעה - 27.1.11 - ועד התשלום בפועל. כמו כן, אני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך 400 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק, מהיום ועד התשלום בפועל. התביעה נגד הנתבעת 1 נמחקת, לאור קביעת האחריות של הנתבעת 2 בנדון דנן. יתרת סכום התביעה נדחית מחוסר הוכחות. הזכות להגשת בקשת רשות ערעור בבית משפט המחוזי תוך 15 יום. כבישרכבנזק לרכב