אובדן משלוח מעטפה עם כסף מזומן

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אובדן משלוח מעטפה עם כסף מזומן: 1.        בפני תביעה בסכום של 7,600₪, בגין טענת התובע, על פיה שלח ביום 10.10.10, באמצעות הנתבעת, מעטפה ובה כסף מזומן בסכום הנתבע. לטענת התובע, המעטפה היתה מיועדת למר דרייפוס מרחוב גאולה בת"א ואולם, היא לא הגיעה ליעדה, לא אותרה על ידי הנתבעת ויש לו חשד כי נגנבה ע"י מי מעובדי הנתבעת.  2.        לטענת הנתבעת, התובע לא המציא כל ראייה, כי אכן הסכום הנטען היה במעטפה. הנתבעת טענה, כי לו היה התובע מציין כי המעטפה מכילה מזומנים, לא היתה מסכימה לקבל את המעטפה למשלוח. הנתבעת הפנתה להסכם המופיע על גבי תעודת המשלוח, על פיו מצוין מפורשות, כי הנתבעת אינה מקבלת מזומנים למשלוח ואינה אחראית למשלוח כזה. הנתבעת הוסיפה, כי גם בדלפק משרדה הוצב שלט ובו צוין במפורש כי הנתבעת אינה מקבלת ואינה אחראית על משלוח מזומנים. עוד הפנתה הנתבעת לכך, שהתובע כלל לא נשא בעלות המשלוח אלא המעטפה נשלחה עבור הנמען, על חשבון הנמען. הנתבעת טענה כי תנאי ההסכם שהופיעו על תעודת המשלוח אושרו על ידי בית הדין לחוזים אחידים. לעניין טענת התובע כי בפרסום באינטרנט נכתב כי הנתבעת ממליצה לא לשלוח מזומנים, טענה הנתבעת כי ביה"ד לחוזים אחידים אישר שתי גרסאות, הן זו על פיה אינה מקבלת למשלוח מזומנים והן זו המופיעה באינטרנט על פיה הינה ממליצה לא לשלוח מזומנים.  בדיון שהתקיים בפני ביום 8.5.11 טען התובע, כי פקיד הנתבעת לא הודיע לו כי לא ניתן לשלוח מזומנים באמצעות הנתבעת וכי לא ראה שלט כנטען על ידי הנתבעת. עוד הוסיף התובע , כי באתר האינטרנט של הנתבעת נרשם כי מומלץ לא לשלוח כסף מזומן, אך לא נרשם כי חל איסור על משלוח כנ"ל.   דיון  3.        לאחר עיון בטענת הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות .  התובע לא המציא כל ראייה לכך, שבמעטפה אשר אבדה, היה הסכום הנטען . התובע טען כי המדובר בתמורת כרטיסים שמכר, אך לא הציג כל אסמכתא לכמות הכרטיסים שמכר ואשר טען כי תמורתם היתה במעטפה. גם אם היה התובע מציג אסמכתא למכירת הכרטיסים, ספק אם היה די בכך כדי להוכיח את הטענה כי תמורתם הוכנסה למעטפה . עוד מסתבר כי אין המדובר כלל בכספים של התובע, אלא בכספים אשר אמורים היו להגיע לנמען, שאף היה אמור לשאת בדמי המשלוח. אותו נמען לא רק שלא צורף לכתב התביעה ולא תבע את הכספים שאבדו אלא, אף לא זומן כלל להעיד. (גם העובדים אשר, לטענת התובע, היו אמורים, בסופו של יום, לקבל את הכספים, לא צורפו כתובעים ואף לא זומנו להעיד). אציין כי התובע יכול היה בנקל לזמן לעדות את הנמען על מנת שיעיד בפני ביהמ"ש, כי תמורת הכרטיסים בסכום הנטען, היתה אמורה להגיע אליו במשלוח הנדון וכי עד היום לא הועברה אליו התמורה מטעם התובע. למרות זאת, אותו נמען - ג'יי דרייפוס, לא זומן להעיד .   לעניין אי העדת עד רלוונטי כמעוררת חשד כי בעל הדין שנמנע מהבאתו חושש מעדותו וחשיפתו לחקירה, ראה ע"א 2275/90 לימה חברה ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ נ. פרץ רוזנברג ואח' פ"ד מ"ז (2) 605, וכן ע"א 548/78 אלמונית ואח' נ. פלוני פ"ד ל"ח (1) 736).  4.        עוד אציין כי תמוהה האפשרות שהתובע בחר להעביר כסף במזומן בסכום ניכר במעטפה ולא בהעברה בנקאית, או באמצעות חברה מאובטחת להעברת כספים. בעיקר מוזר כי התובע לא טרח לוודא בטיחות המשלוח ולהודיע לפקיד על תכולת המעטפה בעת המשלוח. במיוחד לא ברורה התנהלות זו של התובע אשר העיד כי ראה את ההמלצה המופיעה באינטרנט שלא לשלוח מזומנים במשלוח זה. לא סביר בעיני כי אדם יישלח סכום כסף נכבד במזומן באמצעות חברת שליחויות, ולא יטרח להדגיש זאת מפורשות, או לשאול בעניין בטיחות המשלוח, את הפקיד השולח. למרות ההמלצה אותה הודה התובע כי ראה באינטרנט, שלא לשלוח כסף מזומן במשלוח, בחר התובע לשלוח את הכסף במעטפה ללא שום ציון או פנייה מיוחדת אל הנתבעת. לפיכך, אין לו להלין אלא על עצמו על כך שנטל את הסיכון לאובדן המעטפה.   5.        אם לא די בכל האמור, התובע אישר בכתב התביעה, כי בתקנון המופיע על גבי ההזמנה - תעודת המשלוח, שקיבל בזמן המשלוח, נרשם כי חל איסור על שליחת כסף במזומן (ראה בסיפא לסעיף בכתב התביעה המתחיל במילים "בתקנון החברה..."). התובע צרף לתביעה העתק מתעודת המשלוח עליה מופיע התקנון, בסעיף 5 נאמר במפורש כי: "החברה אינה מקבלת למשלוח ... מזומנים .. אלא אם כן בוטח המשלוח על ידי השולח, ביטוח הכולל סעיף אי שיבוב נגד החברה ... אם למרות האמור קיבלה החברה למשלוח את הדברים שפורט לעיל, לא תהיה החברה אחראית לנזק או לאובדן" . בתעודת המשלוח אשר צורפה לכתב התביעה, הופנה התובע במפורש, לקרוא בעיון את התנאים ונאמר כי התנאים יהיו חוזה מחייב בין השולח לנתבעת.            לפיכך, משבחר התובע למרות האמור, לשלוח מעטפה ובה מזומנים, ללא שהודיע כלל לפקיד על תכולת המעטפה, אין הנתבעת אשר הודיעה מראש, כי לא תקבל למשלוח תכולה מסוג זה, אחראית לאובדן התכולה.   6.        גם אם אקבל את גרסת התובע, כי הפקיד לא הודיע לו על האיסור לשלוח מזומנים וגם אם לא הוכח קיומו של השלט במקום האוסר משלוח מזומנים, הרי מעת שהתובע ידע , מעיון באתר האינטרנט, כי החברה ממליצה לא לשלוח באמצעותה מזומנים ומשבתעודת המשלוח הודע לו מפורשות כי חל איסור לשלוח מזומנים אינני מוצאת להטיל אחריות על הנתבעת. משאף לא הוכח כלל כי אכן היו מזומנים במעטפה שאבדה, שוכנעתי כי התובע לא הוכיח את תביעתו הן מבחינה העובדתית והן מהבחינה המשפטית.              לאור האמור, אני דוחה את התביעה.              יחד עם זאת, בנסיבות העניין איני מוצאת מקום ליתן צו להוצאות.         אובדן משלוחמשלוח