אחריות טכנאי גז לשריפה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אחריות טכנאי גז לשריפה: מבוא בפני תביעת תחלוף של חברות ביטוח בסך 172,826 ₪ כנגד טכנאי גז בשל נזקי שריפה בדירת מבוטחיהן, שלטענתן גרם להם ברשלנותו, ושבגינם נאלצו לשלם למבוטחים תגמולי ביטוח. הנתבע שלח הודעה לצד שלישי, חברת פז-גז (להלן: "פז-גז" או "החברה"), בטענה שביצע את עבודת הגז בבית המבוטחים בתור עובד החברה, ולכן עליה לשאת בחבות לכל נזק שנגרם עקב רשלנותו. חבות הנתבע מהראיות עולה כי ביום 4.10.1999 ביצע הנתבע עבודה של הארכת צינור גז בתוך חלל שירות שנבנה בצמוד למטבחון בקומת המרתף של הדירה (ראה תמונות בחוות דעתו של חוקר השריפות מטעם התובעות, מר אלי היינה). לפי עדותו של הנתבע עצמו, האש פרצה כתוצאה מעבודת הלחמת צינור הגז שביצע. לדבריו, האש יצאה כמו "להביור" מהצינור. הנתבע מסר לחוקר מטעם הצד השלישי כי לא סגר את כל צוברי הגז המחוברים לדירה לפני תחילת העבודה, וכי צובר אחד נשאר פתוח. בחקירתו הנגדית הודה הנתבע כי "יכול להיות שלא סגרתי עד הסוף" את אחד הצוברים (עמ' 35 לפרוטוקול ש' 28). רשלנותו של הנתבע מתבטאת בכך שלא סגר את כל ברזי הגז לפני שהחל להלחים את הצינור ו/או שלא ווידא שאין דליפת גז מהצינור שעמד להלחים. נדמה כי לא צריך במקרה זה להכביר במילים כדי להסביר מדוע הנתבע התרשל. מסקנה זו מייתרת דיון בטענות התובעות בדבר הפיכת נטל הראיה לפי סעיפים 39 ו - 41 לפקודת הנזיקין (עמ' 3-7 לסיכומי ב"כ התובעות). אסתפק בקביעה התמציתית כי הטענות מבוססות ולא נסתרו בסיכומי ב"כ הנתבע. טענת הנתבע, כי האש כלל לא הגיעה לדירת המבוטחים (להבדיל מהחלל שבו ביצע את העבודה), לא הוכחה, משום שהנתבע הודה שכלל לא נכנס לדירה עצמה, כך שלא יכול להעיד על מה התרחש בתוכה. יש להעדיף עדויות המבוטח, חוקר השריפות והשמאי מטעם התובעות, לפיהם, הדירה ותכולתה ניזוקו מאש וחום וכן מנזקי פיח שנגרמו עקב העשן מהשריפה. הנתבע ביקש להתנער מאחריות בטענה כי החלל שנבנה על ידי המבוטחים נבנה באופן בלתי חוקי. מדובר בשינוי חזית. הטענה לא הועלתה בכתב ההגנה אלא לראשונה בסיכומי הנתבע. מעבר לכך, לא הוסבר מה הקשר בין אי חוקיות הבנייה הנטענת לבין האחריות לשריפה ולנזקים שנגרמו ממנה. הנתבע גם טען לנזק ראייתי בשל השיהוי של התובעות בהגשת התביעה (התביעה הוגשה כשבוע לפני תום תקופת ההתיישנות). ברם, לא הפנה הנתבע לכל ראייה שנשללה ממנו בשל מעבר הזמן בין האירוע לבין מועד הגשת התביעה. לכן, דין הטענה להדחות. אחריות פז-גז הנתבע ביקש להנות מההגנה שבסעיף 15 לפקודת הנזיקין בטענה שהוא היה עובד של פז-גז. הנתבע מסתמך על פסק-הדין שניתן בבית הדין הארצי לעבודה בעניין הרשליקוביץ נ. פז-גז, שבו נקבעו מבחנים אימתי טכנאי גז מטעם החברה ייחשב עובד החברה. פז-גז אינה חולקת על המצב המשפטי, אך טוענת כי התובע לא הוכיח את המצב העובדתי הדרוש כדי שניתן יהיה להכיר בו בתור מי שביצע את העבודה אצל המבוטחים כעובד של פז-גז. לאחר שמיעת הראיות, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי הדין עם פז-גז. נימוקיי יפורטו להלן. אין מחלוקת כי הנתבע ביצע עבודות בצנרת גז כקבלן משנה של פז-גז, אך מעבר לכך, גם ביצע בתחום זה עבודות פרטיות (עמ' 36 לפרוטוקול ש' 17-22). לטענת הנתבע, היה זה פז-גז שהזמינה אותו לבצע את העבודה הנדונה בבית המבוטחים, לאחר שהמבוטחת הזמינה את השירות מהחברה. המבוטחת, גב' מיכל בת שבע, מסרה תצהיר עדות ראשית מטעם התובעות, לפיו הזמינה את הנתבע ישירות לבצע את העבודה, ולא באמצעות פז-גז, עדות הסותרת לכאורה את גירסתו של הנתבע. המבוטחת לא הוזמנה להעיד מטעם התובעות משום שהצדדים ויתרו על עדותה. הנתבע לא ביקש להעידה, ולכן יש להעמידו בחזקתו שאילו הובאה העדות, היתה פועלת נגדו (ע"א 548/78 פלונית נ. פלוני). מטעם פז-גז, העיד מנהל התפעול שלה, מר גבריאל אביטל, אשר הציג את רישומי החברה לפיהם לא נמצאה כל פניה של המבוטחת מתוך ריכוז פניות הלקוחות לתקופה הרלוונטית. עדותו לא נסתרה. פז-גז גם הגישה העתק בקשתו של הנתבע למוסד לביטוח לאומי חודש לאחר התאונה בבקשה להכיר באירוע הנדון כ"תאונת עבודה". בבקשה, הצהיר הנתבע, כי מדובר בתאונת עבודה שאירעה בהיותו עצמאי, שעה שעבד בחברת "אברהם לוי בע"מ". הוא אף הגיש תביעה בעניין לבית הדין האזורי לעבודה, בה חזר על הטענה, לפיה ביצע את העבודה כעצמאי. גם הראיות הללו סותרות את גירסת הנתבע, לפיה ביצע את עבודה מטעם פז-גז. הנתבע העלה בחקירתו הנגדית גירסה חדשה (כבושה ולא אמינה) לפיה פז-גז הפנתה את המבוטחת אליו, מבלי שהובטחה לפז-גז כל תמורה כספית עבור ההפנייה. הנתבע הודה בחקירתו הנגדית כי היה אמור לקבל את התשלום עבור העבודה מהמבוטחת ישירות. הוא לא נתן תשובה משכנעת לשאלה מדוע שפז-גז תפנה לקוח לקבלן עצמאי, מבלי לקבל כל טובת הנאה כלכלית, בשעה שיכול היה להפנותו לאחד מקבלני המשנה של החברה באופן המבטיח לחברה רווח כלכלי מההפנייה. לאור כל האמור, אני דוחה את ההודעה לצד שלישי. הנזק הנתבע לא הביא ראיות לסתור את עדויות המומחים מטעם התובעות באשר לשיעור הנזק שנגרם למבוטחים, שבגינו קיבלו תגמולי ביטוח מהתובעות. טענת הנתבע, לפיה עיקר הנזקים נגרמו כתוצאה ממחדל מכבי אש בכך שעשו התזת יתר של מים בניסיון לכבות את השריפה, לא הוכחה. בנסיבות אלה, יש לקבל את ממצאי חוות הדעת של השמאי מטעם התובעת חברת המגן ביחס לנזקי תכולה שבוטחו על ידי המגן, וחוות הדעת השמאי מטעם חברת מגדל ביחס לנזקים שנגרמו למבנה הדירה, שבוטחו על ידי מגדל. סוף דבר אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת 1 (המגן) סך של 55,586 ₪ בתוספת הוצאות בדיקת השמאי מטעמה בסך 4,095 ₪ ובסה"כ 59,681 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 1.2.00 ועד לתשלום בפועל. אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת 2 (מגדל) סך של 53,372 ₪ בתוספת תשלומים לשמאי מטעמה בסך 4,444 ₪ ובסה"כ, 57,816 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 1.1.00 ועד לתשלום בפועל. בנוסף, אני מחייב את הנתבע לשלם שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ לכל אחד מהצדדים האחרים (התובעות מחד והצד השלישי מאידך) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין ממועד פסק-הדין ועד לתשלום בפועל, ולכל אחד מהם, הוצאות משפט בצירוף הפרשי הצמדה כדין ממועד כל הוצאה ועד לתשלום בפועל. טכנאיםגזשריפה