קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי הגשת תיק מוצגים ואי הגשת עיקרי טיעון: השופט בן-דרור: 1. על-פי האמור בתקנות סדר הדין (ראה תקנה 404א) חייבים היו המערערים להגיש בתיק זה עיקרי טיעון. דבר זה לא נעשה. כמו כן חייבים היו להגיש תיק מוצגים (ראה תקנה 393ח') מפני שהערעור חוזר ודן במסמכים השונים שהוגשו במהלך המשפט. אף דבר זה לא נעשה תקנה 393ח' אמרה, כי "בשעת הדיון בערעור לא יהיה בעל-דין רשאי להסתמך על מוצג שלא נכלל בתיק המוצגים של בעל-הדין אלא ברשות בית המשפט, שתינתן מטעמים מיוחדים". כך גם תקנה 404א(ג) קובעת, כי לא תשמענה אלא הטענות שצויינו בעיקרי הטיעון. 2. לא פעם הבענו את דעתנו, במקרים קודמים, שאין להשקיף על התקנות הנ"ל באספקלריה של תקנות פורמליסטיות. הניסיון הוכיח שעל מנת שייעשה צדק כהלכתו מן הראוי להקנות חשיבות לשלב שלפני בירור המשפט, לאמור: שהכנת התיק תיעשה הן מצידו של עורך-הדין והן מצידו של בית המשפט ביסודיות הדרושה לניהול משפט. דרישה זו להכנה יסודיות מכתיבה שיהיו בעת בירור הערעור המוצגים הדרושים, ואלה בלבד, לנגד עיני בית המשפט. וחשיבותה של התקנה אף מודגשת על-ידי העובדה שאין בית-המשפט בן חורין להסכים כדבר שבשגרה, להסתמכות על מוצגים שלא נכללו בתיק המוצגים אלא חובה עליו לתת נימוקים מיוחדים על שום מה מצא לנכון לחרוג מן הכלל האמור בתקנה. (ראה תקנה 393ח'). 3. דין דומה חל לגבי עיקרי הטיעון האמורים לעיל, אם כי במקרה זה לא מצא מחוקק המשנה להטיל על בית-המשפט לתת נימוקים מיוחדים, עובר למתן רשות להארכת המועד (תקנה 404א(ג)) או להעלאת נימוק נוסף בגדר עיקרי הטיעון. 4. מטרת התקנות היא, אם כן, להסיר כל חשש, אם יתעורר אי פעם כזה, שמא לא הכין עצמו צד למשפט כראוי ונמצא בית-המשפט לוקה במלאכתו. 5. לאחר שעיינו בבקשתו של בא כוח המערערים (שהוגשה שלא בדרך המרצה וללא תצהיר) לא מצאנו בה נימוק מספיק כדי שנסטה מן האמור בתקנות. אמנם, נאמר בה כי בא-כוח המערערים היה רתוק למיטתו "עד ליום 7.10.80", אבל לא נאמר בה מאימתי נפל למשכב. ניתנה האמת להיאמר, תקנות אלה חשובות הן במידה שאף יצדיקו הגשת בקשה מתאימה מיוחדת, בדרך המרצה, כשמצורף אליה גם תצהיר, במקרה שלפנינו הודע לבאי-כוח הצדדים עוד ביום 19.5.80 על הדיון בעל פה וכן גם נשלחו אליהם הזמנות ביום 7.7.80 על מועד בירור התיק (להיום). מכאן, שהייתה שהות מספקת, אם לא למעלה מזה, כדי לעשות את כל הדרוש על-פי התקנות. 6. לצערנו, איננו רואים ואיננו מוצאים סיבה כלשהי שלא לנהוג על-פי התקנות, וחובה עלינו לדחות את הערעור. 7. טרחנו אף לקרוא את התיק ולברר מה יש בו, מה אומר פסק-הדין ומה הם נימוקי הערעור, והוברר לנו שפסק-הדין מבוסס על עובדות שמצא לנכון שופט בית-המשפט קמא לקבוע. ובעקבותיו, אף נימוקי הערעור חוזרים ומעלים טענות בקשר עם ממצאים אלה המעוגנים היטב בחומר הראיות. כדי להפיס דעתם של המערערים נאמר, שלדעתנו, לא הייתה תוצאתו של ערעור זה שונה (אילו ביררנו אותו לגופו עד תומו) מאשר התוצאה אליה הגענו על-פי האמור בתקנות. השופט מלץ: אני מסכים. השופט משר: אני מסכים. הערעור נדחה ואין צו להוצאות.תיק מוצגים