קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אירוע לב בעבודה - ביטוח לאומי: לפנינו תביעת התובע להכיר בארוע הלבבי מיום 28.10.2007 כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן:"החוק"). המל"ל דחה את תביעת התובע להכרה באירוע כפגיעה בעבודה במכתבו מיום 23.9.2008. מכאן, התביעה שלפנינו. לאחר שמיעת ראיות ביום 26.4.2010 הסכימו הצדדים על מינוי מומחה רפואי, כאשר היתה מחלוקת ביניהם לעניין העובדות ועל כן, ביום 27.4.2010 ניתנה החלטה לעניין העובדות. ההחלטה מיום 27.4.2010 מהווה חלק בלתי נפרד מפסק דין זה. להלן עובדות המקרה, כפי שנקבעו בהחלטה מיום 27.4.2010: התובע יליד 1957. התובע עבד בדפוס סטאר עדנאן מחודש אפריל 2000 ועד דצמבר 2000; בינואר 2002; מיולי 2002 ועד פברואר 2007 ומחודש אוגוסט 2007 ועד מועד האירוע, לכל הפחות, כאשר קיימת מחלוקת בין הצדדים האם התובע המשיך לעבוד בדפוס לאחר האירוע. מאחר וסוגיה זו אינה רלוונטית לענייננו - לא נדרש בה קביעה פוזיטיבית. הדפוס הינו בבעלות בתו של התובע והתובע שימש כדפס ומנהל בדפוס. ביום28.10.2007, במהלך זמן העבודה, נכנס לדפוס וחיד אבו טריף, שהוא בעל דפוס המתחרה בדפוס סטאר עדנאן. מר אבו טריף כעס מאוד על התובע, שכן הוא סבר שפעולות התובע גורמות לעסק שלו לנזקים. יודגש, כי עובר לוויכוח, מר אבו טריף לא פנה לתובע בענין זה, כך שהוויכוח שהתפתח עם מר אבו טריף בא לתובע בהפתעה. בין התובע לבין מר אבו טריף התנהל ויכוח שארך כ-5 דקות, אשר היה מלווה בצעקות. הוויכוח היה חריג לעבודתו של התובע. הוויכוח הסתיים לאחר שהגיע שכן שהפריד בין הניצים. התובע נהייה חיוור בזמן הוויכוח ולאחר הוויכוח הוא צנח על כסאו, שם את ידו על החזה ולא הרגיש בטוב. התובע לא המשיך לעבוד לאחר הוויכוח. יום לאחר הוויכוח, התובע אושפז בבית חולים ואף עבר מספר צנתורים. התובע עישן עד למועד האירוע כחצי קופסא ליום ועבר כריתת טחול בשנת 1985. מינוי מומחה רפואי וחוות דעתו בהחלטתנו מיום 27.4.2010 מונה ד"ר פרידמן לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה"), לשם מתן חוות דעת רפואית בעניין הקשר הסיבתי בין האירוע מיום 28.10.2007 לבין מצבו של התובע. ביום 6.6.2010 התקבלה בבית הדין חוות דעתו של המומחה - חוות דעת מיום 1.6.2010. המומחה פרט את מסקנותיו כדלקמן:- "במקרה שעומד לדיון לא ניתן לקבוע קשר סיבתי בין האירועים כי המחלה (תעוקת החזה) פרצה לפני האירוע בעבודה מיום 28.10.2007". המומחה פירט כי לפי המסמכים הרפואיים החלו אצל התובע כאבים תעוקתיים בין יום ל-3 ימים לפני האירוע החריג. כן הוסיף המומחה, כי השינויים אשר גרמו לאירוע היו תולדה של תהליך עצמוני בעל אופי תחלואתי והתרחשו כמהלך טבעי של המחלה ללא תרומה של גורמים חיצוניים. בתאריך 7.6.2010 ניתנה על ידנו החלטה לפיה צד מן הצדדים המבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה, יגיש בקשה בעניין. ב"כ התובע הגיש בקשה להעברת שאלות הבהרה, אולם בית הדין לא התיר את השאלות מאחר ולא עמדו באמות המידה אשר הותוו בפסיקה. ביום 7.10.2010 הגיש התובע בקשה נוספת להפניית שאלות הבהרה ובית הדין נעתר לרוב השאלות, כאשר ביום 4.11.2010 ניתנה החלטה במסגרתה הופנו למומחה שאלות הבהרה. ביום 21.12.2010 התקבלה חוות הדעת של המומחה בהתייחס לשאלות ההבהרה. המומחה נשאר איתן בדעתו כי התובע סבל מתעוקת לב יציבה ועל כן לא מדובר באירוע תאונתי אלא תחלואתי גרידא וכי אין מקום לשנות את חוות דעתו המקורית. ביום 21.12.2010 ניתן צו לסיכומים, כאשר סיכומי התובע הוגשו ביום 1.5.2011 וסיכומי הנתבע ביום 4.5.2011. טענות הצדדים בסיכומיהם לאחר קבלת חוות דעת המומחה ב"כ התובע מתייחס לאמור בסיפא חוות דעתו הראשונה של ד"ר פרידמן לפיו "התרומה של הארוע בעבודה מיום 28.10.2007 אשר היתה זניחה, אם בכלל" וקובע, שעל סמך משפט זה ניתן לקבוע באופן חד משמעי כי היה לאירוע בעבודה תרומה לענין מצבו הרפואי של התובע, וכי די בכך כדי למנות מומחה אחר אשר יתייחס ביתר בהירות לעניין הקשר הסיבתי בין הארוע בעבודה לבין מצבו הרפואי של התובע. ב"כ התובע טוען שהיה על המומחה לכמת את ההשפעה של האירוע בעבודה על מצבו הרפואי של התובע ומשלא עשה כן - יש לשקול מינוי מומחה אחר. לטענת הנתבע, ד"ר פרידמן קבע חד משמעית כי מחלתו של התובע היתה תופעה תחלואתית גרידא ואף הוסיף כי לארוע לא היתה השפעה כלשהי על מחלת הלב. אין ללמוד מסיפא חוות הדעת של ד"ר פרידמן כי הוא מכיר בקשר סיבתי כלשהו בין מחלת הלב של התובע לאירוע בעבודה. ההיפך הוא הנכון. דיון והכרעה בניגוד למפורט בסיכומי ב"כ התובע, הרי שחוות הדעת של ד"ר פרידמן היו ברורות וחד משמעיות בקביעתן שאין כל קשר בין האירוע בעבודה לבין מחלתו של התובע, כאשר ד"ר פרידמן הסביר את חוות דעתו בצורה מפורטת ומנומקת. לאחר שעיינו בחוות דעתו של המומחה, אנו סבורים כי קביעותיו הרפואיות של המומחה עומדות במבחן הסבירות וההיגיון וכי לא קיימת הצדקה עובדתית או משפטית לסטות ממסקנותיו. בעניין זה נפנה לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בעניין בוארון, שם נקבע כדלקמן: "בית דין זה כבר פסק כי, חוות דעתו של המומחה מטעמו היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן ...". בנסיבות אלה, על יסוד חוות דעתו של המומחה, אנו דוחים את התביעה וקובעים כי אין קשר סיבתי בין האירוע מיום 28.10.2007 לבין מצבו של התובע. הצדדים רשאים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מתאריך המצאת פסק הדין. התקף לב / אוטם שריר הלב