קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול החלטה על דחיית בקשה לעיכוב ביצוע של צו מניעה: המבקשים (להלן: "סופר מדיק") עותרים לביטול החלטתי מיום 26.12.10, בה נדחתה בקשתם לעיכוב ביצוע צו מניעה וצו עשה, שניתנו כנגדם (להלן: "ההחלטה") מדובר בהחלטה ניתנה בשעה 13:00, תוך ציון העובדה כי "המבקשים לא ניצלו את הזכות לתשובה שניתנה להם עד למועד כתיבת החלטה זו", אך סופרמדיק טוענת, כי בפועל הוגשה התגובה במועד. הבקשה לביטול החלטה הומצאה ישירות ללשכתי ביום 27.12.10 והועברה לתגובה ולתשובת הצדדים. נימוקי הבקשה לביטול החלטה א. התשובה הוגשה במועד לטענת סופר מדיק, בהתאם להחלטה מיום 14.12.10, היה על המשיבה (להלן: "הובנר") להגיש תגובתה לבקשה לעיכוב ביצוע תוך 4 ימים, ולסופר מדיק ניתנה זכות להגיש תשובה לתגובה, תוך 4 ימים לאחר מכן. תגובת הובנר הוגשה למשרד ב"כ סופר מדיק ביום 20.12.10 - יום אחד לאחר המועד שנקצב להגשתה - ולכן המועד להגשת התשובה לתגובה היה עד ליום 26.12.10. סופר מדיק טוענת, כי התשובה הוגשה ביום 26.12.10 בשעה 13:44, ומכאן שהוגשה במועד, ולכן על בית המשפט להורות על ביטול ההחלטה ולעיין בתשובה לתגובה, ורק לאחר מכן ליתן החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה. ב. הובנר פעלה בחוסר תום לב ובתרמית לגופו של ענין מפנה סופר מדיק לתשובתה מיום 26.12.10, בה נאמר, כי הובנר נמכרה ביום 15.12.10, לאחר שעמדה למכירה במשך זמן רב, דבר שלא גולה לבית המשפט בכתב התביעה המקורי, בבקשה לתיקון כתב תביעה ובהליכים למתן סעד זמני. עוד נאמר, כי כיום ידוע למנהל סופר מדיק, כי בבוקר הדיון הושמעו איומים חמורים ביותר כלפי מר פלושינגר (שהובא כעד מטעמה), כי עדותו לפיה כל ההסכמים והמכתבים שהוחלפו בין הצדדים , הינם חסר כל תוקף חוקי היא בפשטות "בלוף", וכי על רקע הבהילות של הובנר לאכוף את הצווים בכל מחיר, מבלי לתת הזדמנות לסופר מדיק להגיש בקשת רשות ערעור בטרם יכנסו צו המניעה והאיסוף לתוקף - בולטת התרמית בה נקטה הובנר כלפיה. לבסוף נאמר בתשובה, כי ביום 1.9.09 התקיימה פגישה בגרמניה, בין מר ציון ידיד, מנהל סופר מדיק, לבין נציגים מהנהלת הובנר, שהוקלטה באותו יום ותומללה ביום 22.12.10. במהלך הפגישה חזרו והצהירו נציגי הובנר על הזכויות שיש לסופר מדיק בסימן המסחר TANNENBLUT וטענו, כי אינם מתכוונים לפגוע בה. לתשובה צורפו דיסק של הקלטת השיחה והתמליל, כנספח ג', וכן תצהיר בחתימת מר ציון ידיד, מיום 26.12.10. בנסיבות אלה טוענת סופר מדיק, כי אין עילה ו/או הצדקה למתן הצווים ויש להורות על עיכוב ביצועם. תגובת המשיבה א. סופר מדיק איחרה להגיש תשובתה הובנר טוענת, כי תגובתה לבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה לבית המשפט, באמצעות הכרטיס החכם, ביום 19.12.10 בשעות הערב. במקביל, ביקשה להמציא עותק ממנה באמצעות שליח למשרד ב"כ סופר מדיק, אך המשרד היה סגור ולכן בוצעה ההמצאה ביום 20.12.10 בבוקר. הובנר סבורה כי תשובת סופר מדיק לא הוגשה במועד, אך היא אינה מתנגדת לכך שבית המשפט יעיין בתשובה, מכיוון שלטענתה אין בה ממש, מעבר לחזרות על אותן טענות שהועלו על ידי המבקשת בכתבי טענות קודמים. בנוסף טוענת הובנר, כי כמו בכל כתב טענות, גם בתשובה לתגובה נשלפה מן האמתחת עוד "ראיה" בלתי קבילה, שהוצפנה קודם לכן (תמלול כביכול של שיחה שנערכה במהלך מו"מ לפשרה), אשר עצם הניסיון להסתמך עליה מלמד, כי אין יסוד לטענות הסרק של המבקשת, וממילא מדובר בתמליל של שיחה, שנערכה במהלך מו"מ לפשרה, שאין להציגו כראיה. תשובת המבקשת בתשובתה, שהוגשה שוב ישירות ללשכתי ורק לאחר מכן נסרקה על ידי מזכירות בית המשפט, נאמר, כי משרד ב"כ סופר מדיק היה פתוח עד שעה 22:30, ותמוהה טענת הובנר, כאילו המשרד היה סגור. בנוסף, באתר האינטרנט צוין מועד הגשת התגובה ביום 20.12.10, ולכן הגשת התשובה ביום 26.12.10 היתה במועד. בהתייחס לקבילות התמליל, טוענת סופר מדיק, כי הטענה, שהשיחה התקיימה במו"מ ומתן לפשרה שלא השתכלל להסכם, אינה נתמכת בתצהיר ואין ממש בה. עוד נטען, כי הצגת התמליל נועדה לגלות בפני בית המשפט את מצגי הובנר בזמן אמת, את הודאות מנהליה בטענות סופר מדיק וכי התמליל המוגש עתה, הוא הראיה הטובה ביותר לקלישות ולחוסר תום הלב בהתנהלות הובנר בהליכים אלה. מועדים ועוד פעם מועדים מלחמת חורמה מתנהלת בין הצדדים להליך זה, על כל דבר וענין, לרבות בענין המועדים להגשת בקשות לבית המשפט. גם אם נכונה טענת סופר מדיק, כי תגובת הובנר לבקשה לעיכוב ביצוע, הומצאה למשרד ב"כ רק ביום 20.12.10, אין ספק כי לא אצה לסופר מדיק הדרך להגיש את תשובתה, והיא המציאה אותה למזכירות בית המשפט רק ביום 26.12.10, בשעה 13:44. מדובר בהתנהלות תמוהה מצד סופר מדיק, הטורחת להמציא ישירות ללשכתי כל בקשה, תגובה ותשובה המוגשת על ידה, ללא קשר למועד שנקצב להגשתה באמצעות מזכירות בית המשפט. כך נהגה סופר מדיק גם בעת שהגישה את הבקשה לביטול החלטה, אשר הומצאה ישירות ללשכתי ביום 27.12.10 וכך נהגה כאשר המציאה את תשובתה לתגובה לבקשה לביטול החלטה. בפועל, בעת שניתנה ההחלטה בבקשה לעיכוב ביצוע, ביום 26.12.10 בשעה 13:00, לא הוגשה עדין תשובתה של סופר מדיק, וזו הוגשה רק באותו יום בשעה 13:44. יחד עם זאת, מבחינה טכנית מדובר בתשובה שהומצאה במועד ולכן נעתרתי לבקשה, כי האמור בתשובה ילקח בחשבון ואף מצאתי לנכון לפרט את הטענות שיש בהן, לדעת סופר מדיק, כדי להוביל לשינוי ההחלטתי. אולם, לאחר שעיינתי בתשובה לתגובה בבקשה לעיכוב ביצוע, ונתתי דעתי גם לטענות הצדדים, כפי שפורטו בבקשה לביטול החלטתי - לא מצאתי מקום לשנות מהחלטה זו. ואנמק. מכירת הובנר אינה שוללת זכותה לצו מניעה וצו עשה טענתה של סופר מדיק, כי הובנר נמכרה ביום 15.12.10, אינה מצדיקה שינוי החלטתי, שכן אין בטענה זו כדי להשפיע על זכויות הצדדים. במיוחד אין בה כדי לפגוע בזכותה של הובנר לטעון, כי סופר מדיק אינה רשאית לייצר ולהפיץ את המוצרים המפרים, או לעשות שימוש בסימן המסחר TENNEBLUT, שנרשם לדבריה שלא כדין על שמה בישראל. אין לקבל הקלטת השיחה והתמליל כראיה סופר מדיק משליכה יהבה על תמליל השיחה, שנערכה בין מנהלי הובנר לסופר מדיק והוקלטה, ביום 1.9.09 , כאמור בתצהירו של מר ידיד מיום 26.12.10. מדובר בשיחה שהוקלטה כשנה לפני הדיון בצווי המניעה. מר ידיד, שהיה שותף לשיחה ואולי היה אף זה שדאג להקליטה, לא מצא לנכון להזכיר את השיחה או להמציא תמליל שלה, במהלך כל הדיונים והליכים, שהתקיימו בין הצדדים עד כה. מדובר בראיה המוגשת לראשונה, במסגרת תשובה לתגובה בבקשה לעיכוב ביצוע צו מניעה, ללא שניתן או התבקש היתר להגישה. מדובר גם בהקלטה של שיחה, שראוי היה לאפשר לצדדים להתייחס אליה, לפחות למר קלנק אשר לפי הנטען נטל חלק בפגישה, והעיד פעמיים בפני בית המשפט, בשני הליכים נפרדים. סופר מדיק, המתחננת עתה לרחמי בית המשפט ועותרת לעיכוב ביצועם של הצווים שניתנו נגדה, נוקטת בטקטיקה נפסדת של "שמירת קלפים" קרוב לחזה, ושליפתם במועד התואם את צרכיה. להתנהלות זו אין ליתן, יד ובית המשפט אינו רשאי או חייב, להתייחס לראיה שהועלמה מידיעתו ומוגשת לראשונה, ללא כל הסבר או הנמקה, בשלב כה מאוחר. הלכה היא, כי בית המשפט לא יתיר הבאתן של ראיות נוספות בשלב מאוחר, מקום בו ניתן היה להגישן קודם לכן. כך, למשל, בע"א 471/89 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' קוואס, פ"ד מו(1) 383, 387 בו הוגשה בקשת רשות להגיש תצהירים וחוות דעת לגבי נזקי המשיבים, נפסק, כי אין להתיר הגשתן של ראיות נוספות, שלא הייתה כל מניעה להביאן כבר בהליכים בערכאה הראשונה: "כפי שנזכר, הוגשה על-ידי המשיבים בקשה להגשת ראיות נוספות בערעור. המדובר בבקשה לרשות להגיש תצהירים וחוות-דעת לגבי נזקי המשיבים, כשהמאפיין ראיות נוספות אלה הוא, שלא הייתה כל מניעה להביאן כבר בהליכים בערכאה הראשונה... לא הייתה, על-כן, כל הצדקה למשיבים שלא להביא את כל ראיותיהם בערכאה הראשונה, ואין מקום שעתה נפתח את הדיון מחדש על-ידי היתר להמציא ראיות נוספות". הדברים נאמרו, אמנם, בהתייחס לבקשה להגשת ראיות נוספות בערעור, אך הרציונל שבבסיס החלטת בית המשפט, שלא להיעתר לבקשה - חל בענייננו, וזאת משני טעמים: ראשית, לא הוגשה כלל בקשה להגשת הראיות הנוספות; שנית, מדובר בראיות שלא היתה כל מניעה להביאן בדיון עצמו. ג. הובנר לא פעלה בתרמית או בחוסר תום לב ככל שהדברים נוגעים להתנהגותה של הובנר כלפי סופר מדיק, הדברים כבר נטענו ונדונו באריכות בהחלטתי הקודמת, בה נדחתה הבקשה לעיכוב ביצוע. מאחר שלא מצאתי כל חידוש בטענות שהועלו על ידי סופר מדיק בנושא זה, לא מצאתי כי ראוי לשנות מהחלטתי ונימוקי במסגרת ההחלטה מיום 26.12.10 עומדים בעיני. הבקשה נדחית. המבקשים ישאו בהוצאות הבקשה בסך 5,000 ₪. עיכוב ביצועצוויםצו מניעה