קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול פיטורים בניגוד לחוקת העבודה: .1לפנינו תביעת התובעים לביטול הודעות פיטורין שלגירסתם הוצאו בניגוד לדין ולחוקת העבודה, כן נטען שההחלטה לסגור מחלקה לא אושרה ע"י מועצת העיר, בנוסף, ועד העובדים והאיגוד המקצועי התנגדו לפיטורין, וכן רוב חברי המועצה. לגבי תובע 1, הנו נכה זה, וככזה מוגן ע"י הרשות המוסמכת. לפיכך מבקש ב"כ התובעים שהודעות הפיטורין יבוטלו, כן מבקש לקבוע כי התובעים הינם עובדי הנתבעת, וזכאית לקבל שכרם. .2בכתב ההגנה הוכחשו טענות התובעים, לטענת ב"כ הנתבעים מכתבי הפיטורין הוצאו כדין, ובהליך הפיטורין נשמרו כללי הצדק הטבעי וסדרי מנהל תקינות. נטען שההליכים שקדמו לפיטורין היו כדין ובידיעת התובעים, והם לא עשו דבר כדי למונעם, לגבי תובע 1, אין קשר בין הקלטותו לעבודה לאישור הרשות המוסמכת. באשר להחלטת רוב חברי המועצה שנתקבלה לאחר הפיטורין, והמורה על ביטולם, הרי משהפיטורין הוצאו לפועל, למועצת העיר אין סמכות לבטל הנעשה ו/או לבטל הסכם שנחתם בין העיריה לחברה שאמורה לקבל על עצמה תפקידי מח' הגבייה בעיריה. .3ביום 23.10.94, הוגשה בקשה לצו זמני, ולאחר דיון בבקשה ניתן צו זמני כמפורט בתיק נה/41-13 ביום .20.12.94 .4בטרם שמיעת ההוכחות בתיק נתקבלה הודעה מב"כ הצדדים כי הם מסכימים לסכם טענותיהם על סמך החומר בתיק, וכן תצהירים נוספים שהוגשו מטעמם. .5מטעם התובעים הוגש תצהיר נוסף מיום 8.3.95ע"י תובע 1אליו צורף מכתב מאת משרד הביטחון לפיו התובע מועסק כמנהל מח' ארנונה ומיסים, על פי צו העסקה מטעם הרשות המוסמכת (ראה נספח א' לתצהיר). כמו כן, למצהיר טענות כי ראש העיריה אינו מקיים החלטת ביה"ד (הכוונה לצו הזמני), כאשר התובעים הועברו לתפקידים חסרי מעש, כן ראש העיריה פגם בשכר התובעים ודרגתם. .6מטעם הנתבעת הוגשו 2תצהירים משלימים; א. תצהיר מטעם מנכ"ל העיריה מר נבו, בו התייחס לקבלת התפקיד ע"י תובע 1 כמנהל מחלקה ללא קשר לצו ההעסקה. באשר לשאר התובעים, למרות שמכתבי הפיטורין הותלו, התובעים מסרבים למלא תפקידים שונים בעיריה שהוטלו עליהם, הסתפקו בהחתמת כרטיס נוכחות, ורק לאחר שננקט נגדם הליך בירור, חזרו לעבודה סדירה, למעט תובע 1הממשיך בסירובו לעבוד ולקבל הוראות. ב. תצהיר מטעם מר נבו שנתן ביום 11.6.95, המפנה לפרוטוקול רשום בכתב ידו של מר טיבי, מזכיר איגוד מקצועי מיום 19.7.94, ועדותו של זה בביה"ד. על פי המסמכים מתברר שהיו סיכומים ודיונים לסגירת מחלקת הגביה והמיסים, והעברת המחלקה לקבלן פרטי ופיטורי העובדים שם. .7להלן תמצית טענות ב"כ התובעים בסיכומיו; א. הנתבעים טוענים כי התובעים פוטרו בסמכות וכדין. כמו כן, טוענים כי הפיטורין היו כורח המציאות ולצורך התיעלות וחיסכון, ולא היתה בנסיבות העניין כל פגיעה בכללי הצדק הטבעי. ב. לטענת התובעים לא חל שינוי במצב המשפטי מאז ניתנה ההחלטה בסעד הזמני ב-20.12.95, ולפיכך יתבקש ביה"ד להעתר לתביעה וליתן פסק דין סופי המבטל את פיטוריהם של התובעים. ג. לאחר מתן צו המניעה הזמני הגישו הנתבעים מטעמם 2תצהירים נוספים. תצהיר המנכ"ל, שפרש מעבודתו בעיריה. שהופרך בתצהיר התובע 1מתצהירו המשלים של משה הר ציון מ- 8.3.95שהתקבל בביה"ד ביום 29.3.95, מתברר כי לאמור בתצהירו של מר לבל בכל הנוגע אליו אין כל בסיס. נספח א' מ- 1.3.95שצורף לתצהיר משה הר ציון, זהו מכתב לשכת שיקום טבריה המופנה לנתבע 1והמדבר בעד עצמו. מתצהירו הנ"ל של מר הר ציון משה עולה כי לגבי קבלתו לעבודה התקיים בזמנו מכרז כדין ולא נעשה כל מחטף. ד. בתצהיר הנוסף שניתן ע"י גזבר העיריה מר עמי נבו מ- 11.6.95מובא צילום זכרון דברים מ- 19.7.94שמתיימר להיות חתום ע"י מזכיר האיגוד המקצועי לשעבר מר א. טובי, מוזר שזכרון דברים זה שהיה בידיעת וברשות הנתבעים לא הובא כלל במסגרת תצהירו של מר לבל מ- .7.11.94לא ברור מה התוקף החוקי של אותו פורום שהתכנס בלשכתו של ראש העיר. כיצד מתרצים הנתבעים את הסתירות הקיימות בין הנספחים א', ב' לתצהיר הנ"ל לבין ראיות אחרות שהוצגו לביה"ד ומהן עולה בבירור כי ועד עובדים ומועצת הפועלים לא נתנו ידם לפיטורי התובעים. כמו כן, לא ברור כלל מהנספחים כיצד, ואם בכלל ניתנה לתובעים זכות השמוע. תובע 1ציין בס' 5לתצהיר המשלים מ- 8.3.95כי הודעות הפיטורין שנמסרו לתובעים לא נתנו ע"י נתבע 1בתום לב. לטענת התובעים לא יכולה להשמע מטעם הנתבעים כל טענה בדבר נימוקי יעילות לפטורי התובעים, כאשר נתבע 1עצמו קיבל לעבודה עשרות עובדים באופן בלתי חוקי ושלא מטעמי יעילות. ה. לא בא כל הסבר מצד הנתבעים כיצד הנספחים שצורפו לתצהיר עמי נבו מ- 11.6.95מתיישבים עם נספחים ט', י"א שצורפו לבקשה לצו זמני של התובעים. בנספח י"א מכתבו של מר א. טובי מ- 94.10.94שהנו מאוחר מנספחים א' ו-ב' שצורפו לתצהיר נוסף של מר נבו מ- 11.6.95צויין במפורש כי מועצת הפועלים דוחה מכל וכל את פיטורי העובדים (ובכלל זה פיטורי התובעים) וכי אינם על פי חוקת העבודה לרשויות המקומיות. לא באה כל התייחסות ענינית מצד הנתבעים לאמור בסעיפים 9,8,7,6, לתצהיר משלים מטעם תובע 1מ- 8.3.95נתבע 1טרפד למעשה את החלטת ביה"ד לצו הזמני למניעת פטוריהם של התובעים. ו. לפיכך מתבקש ביה"ד לקבל את התביעה, לבטל את הפיטורין, ולקבוע כי על הנתבעים לשלם את כל הזכויות המגיעים לתובעים בהתאם לחוק. וכן לחייב את הנתבעים בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. .8להלן תמצית טענות ב"כ הנתבעים בסיכומיו; א. המסגרת המשפטית; המסגרת המשפטית לא השתנתה והיא נותרה להכרעה אך ורק על בסיס כתבי הטענות, דהיינו לא הוסכם ולא תותר, הרחבת חזית. על ביה"ד לדון אך ורק בשאלת זכאותם של התובעים לאשר עתרו בסעיף 20לכתב תביעתם המתוקן. אין להכניס טענות חדשות, עובדות חדשות וסעדים חדשים, אשר לא נידונו כלל, אשר הנתבעים לא נתבקשו. הכוונה, בסעיפים 01,9,8,7, 6לתצהירו המשלים של התובע 1מתאריך .8.3.95אם רצו התובעים שנושאים אלה יעלו ג"כ לדיון, היו צריכים לבקש לתקן את כתב תביעתם. ב. הנתבעים מאמצים את סיכומיהם שבכת אשר ניתנו לעניין הסעד הזמני. ג. לעניין התצהיר המשלים של ישראל לבל מתאריך 28/2/59+ נספחיו; הוכח - בסעיף 2לתצהיר זה כי; שאין ולא היה קיים כל קשר בין נכותו של התובע 1ובין קבלתו לעבודה. הוכח - בסעיף 3לתצהיר זה כי; התובע 1איננו תם לב והיטעה במכוון את ביה"ד, בכדי ליצור אוירה רעה כנגד הנתבע .1 ד. לעניין התצהיר המשלים של התובע 1, מתאריך 8.3.95; התובע 1אמנם ניסה להשיב על התצהיר המשלים הנ"ל של ישראל לבל ואולם הוא השיב באופן כללי, לא התייחס לעובדות ולמסמכים שצורפו, התחמק מתאריכים ומסמכים והמשיך לזרות חול בעיני ביה"ד. התובע 1מתייחס למכתב לשכת השיקום בטבריה מתאריך 1.3.95, ואולם מכתב זה מתייחס לצו העסקה שלהם מתאריך .28.2.89בעוד שעפ"י העובדות והנתונים שהוצגו בפני ביה"ד, התובע 1החל בעבודתו בעיריה כ- 3שנים לפני כן. התובע 1מדבר באופן כללי על קבלת עשרות עובדים חדשים, בלא שהוא טורח לתת שמות, תפקידים, תאריכי קבלתם לעבודה, הליכי קבלתם וכו'. התובע 1טוען שראש העיר, הנתבע 1, משתמש לרעה בסמכויותיו ואולם לא מפרט כיצד ומדוע. גם הנספחים לתצהיר זה הם כלליים, לא מפורטים. והחשוב והמעניין מכל: המצהיר היחידי, לכל אורך מהלך הדיונים היה התובע 1בלבד, דבר זה איננו אפשרי והינו בלתי חוקי, שכן לא יכול תובע 1אשר לו נתונים ועובדות שונים במהותם מהאחרים, להצהיר גם עבור האחרים. מכאן שיש לדחות ו/או למחוק תביעת התובעים 5-2, על הסף ו/או לאחר דיון. ה. לעניין התצהיר המשלים של הגזבר, עמי נבו, מתאריך 11.6.95; כפי שהובהר ע"י המצהיר, מר נבו, התגלו עובדות ומסמכים חשובים ביותר, התומכים ברורות בטענות הנתבעים, והוכחו בוודאות וברורות שאכן היו דיונים וסיכומים ביחס לסגירת מחלקת הגביה והעברתה לקבלן עצמאי, פיטורי התובעים וכו' וכל זאת בהסכמת וועד הועבדים ומועצת פועלי צפת ובידיעתם המפורשת של התובעים וכן שימועים אשר כן נערכו עימם. ו. לאחר שהוצגו בפני ביה"ד ובפני ב"כ התובעים, עובדות, מסמכים ונתונים חותכים וברורים אלה, הפועלים מאוד לרעתם ומשמיטים את הקרקע מתחת לכל טענותיהם, סבור היה שהם ינצלו את זכותם להגיב על כך ולסתור זאת, אולם הם לא עשו זאת. מדוע, מפני שאינם יכולים לסתור עובדות, נתונים וטענות אלה וכל שיוסיפו ויגידו אך יזיק להם יותר. ו. נקודות נוספות; (1) באשר להרכב וסמכויות וועדת הייעול - מפנה לבר"ע ולנטען שם ובהתאם לכך. כל שפעלה ועדת הייעול - בדין פעלה. (2) לעניין עצמאות ועדת היעול, ועדת היעול היתה עצמאית בהחלטותיה ולא נדרש אישור המועצה בנוסף לכך. (3) לעניין החלטת מועצת העיריה שביטלה הפיטורין בישיבה מ- 31.10.94- (מפנה לבר"ע ולנטען שם לפיו). לא ניתן לבטל רטרואקטיבית הליך של פיטורין, שבוצע והושלם לפני כן, וכמו כן, למועצת העיריה אין כלל סמכות כלשהיא בדין לבטל פיטורין כלשהם. (4) לעניין השימוע - מפנה לבר"ע שם ולפיו. כל שנעשה כדין נעשה, ועפ"י הוראות הדין, וכי כל שנעשה כולל השימוע נעשה בפני מי שהחוק הורה לעשות כך. לאור תצהירו המשלים של הגזבר עמי נבו, מתאריך 11.6.95והנספחים. מתברר שהיה הליך השימוע וההתדיינות הארוכה ביחס לכך עם כל הגופים והגורמים (כולל התובעים עצמם ונציגיהם) נעשו כולם כדין ומעבר לכך. (5) מאזן הנוחיות פועל לטובת הנתבעים. ז. יש לדחות התביעה ולבטל הצו הזמני ולחייב התובעים בהוצאות ובשכ"ט עו"ד. .8תמצית התצהירים המשלימים הובאה לעיל כדי להצביע על עובדות ומסמכים שהוספו מעבר לאלה שנדונו בבקשה לסעד זמני. בהתייחס לאמור לעיל התשתית העובדתית שהונחה בהחלטה לסעד הזמני, תשמש גם לצרכי פסק הדין, וההתייחסות תהיה בהתאם. .10לעניין התובע מס' 1- (א) הטענה כי אין קשר בין קבלתו לעבודה לנכותו, דינה להדחות. (ב) בסיכומיו התייחס ב"כ הנתבעים למכתב משרד הביטחון שצורף לתצהירו המשלים של התובע מס' 1, ולגירסתו המכתב מתייחס לצו ההעסקה מיום 28.2.89בעוד שעל פי העובדות, התובע 1החל לעבוד לפני כן. כן נטען בסיכומים (בסוגרים) כי המכתב כשלעצמו מוכחש (ראה סעיף 6(ב) לסיכומיו). (ג) הכחשה בסיכומים אין די בה כדי להרים הנטל על הטוען להכחשה, די בעובדת קיומו של המכתב (שצורף לתצהיר התובע 1) כדי לדחות הטענות, מכאן לא ניתן להכחיש דבר שקיים בפועל. יתכן וב"כ הנתבעים מתכוון לנפקות המשפטית של צו ההעסקה, אך גם זאת לא ניתן לעשות בסיכומים. תוכנו של המכתב (מיום 95.3.1נספח א') מדבר בעד עצמו, ובשלב זה אין חשיבות לכך אם התובע קיבל התפקיד לפני צו העסקה או לאחריו, עובדה שצו ההעסקה חל לגביו, ואם רוצים לבטלו יש לפנות לרשות המוסמכת. (ד) בהתייחס לנ"ל זכאי התובע לסעד המבוקש בהתייחס לצו התעסוקה. .11לעניין פיטורי התובעים האחרים - טענת אי חוקיות - (א) לא עולה מהתצהירים הנוספים שהוגשו מטעם ב"כ הנתבעים, שנוספו עובדות חדשות שיש בהן כדי לשנות האמור בסעיפים 6(א)-(ה) להחלטה לסעד זמני. (ב) בשלב זה איננו צריכים לדון בהחלטת המועצה שלא מן המניין מיום 31.10.91שביטלה את הפיטורין, תקפות החלטה זאת אינו דרוש לצורך ההכרעה בגורל מכתבי הפיטורין. (ג) עיינו בטענות ב"כ הנתבעים, והפניותיו לנימוקים בבר"ע, אך גם בהם אין כדי לשנות החלטתינו הנ"ל. (ד) הלכה פסוקה שרשות ציבורית צריכה לפעול לפי דין, לא עולה מהנ"ל שכך פעלו הנתבעים. (ה) בסעיף ט' להחלטה לסעד זמני ציינו, "שאין באמור בהחלטה כדי לפגוע בסמכות הנתבעים לנקוט בהליך תקין ועל פי דין לפיטורי התובעים. לא היה פשוט מאשר לנקוט בהליך מחודש לפיטורי התובעים, אך ככל הנראה יש קושי בדבר בקבלת החלטה מתאימה במועצת העיר. (ו) האמור לעיל מתייחס גם לתובע .1 .12לעניין שאר הטענות שהועלו ע"י ב"כ הנתבעים - (א) אילולא המסקנה שהגענו אליה דלעיל, דין התביעה היה להדחות. (ב) הנספחים שצורפו לתצהירו של מר נבו מצביעים על עובדות חדשות וחשובות בדבר מוערבות ועד העובדים והאיגוד המקצועי, כמו כן הסכמת האיגוד המקצועי לסגירת המחלקה ופיטורי התובעים. בלתי מתקבל על הדעת שכל ההליך הזה שנמשך מספר ישיבות (11.7.94, 13.7.94, 19.7.94) נעשה ללא ידיעת התובעים, בכל מקרה, כל ספק צריך לפעול בנסיבות העניין נגד התובעים 5- 2שלא הוגש מטעמם תצהיר, וטענות ב"כ הנתבעים בעניין יש להן משקל. (ג) לכאורה, ועל פני הדברים ככל שניתן ללמוד מהמסמכים שצורפו ע"י מר נבו (כל עוד לא הוכח אחרת) - ובעניין זה הנטל על התובעים, ונטל זה לא הוכח על ידם. העיריה פעלה לפי חוקת העבודה, דהיינו בהתייעצות, וקבלת הסכמת האיגוד המקצועי להליך. (ד) ב"כ התובעים מתייחס בסיכומיו לנספח ט' ו-י"א לתצהיר התומך בבקשה לסעד זמני ולעניין זה נעיר; בהתייחס למסמכים שצורפו ע"י מר נבו מפליא הדבר שנשלח מכתב בנוסח שנשלח (הכוונה לנספח ט') הואיל ולפחות עד 7/94היתה הסכמה להליך. באשר לנספח י"א, מר טיבי הסתייג מהפיטורין שנעשו ע"י מר נבו שלדעתו, הוא חסר סמכות לפטר, אך אין לנו הסתייגות דומה למכתבי הפיטורין שהוצאו ע"י ראש העיריה (נספחים ח 1-ח 7לתצהירו של מר לבל לבקשה לסעד זמני). (ה) גם ביחס לטענות הנוגעות להליך השימוע, דין הטענה להידחות לאור האמור בסיכומי ב"כ הנתבעים, האמור לעיל, ואי מתן תצהיר מטעם תובעים 5-.2 (ו) התמיהה אותה מעלה ב"כ התובעים בסיכומיו (סעיף 7) אינה לעניין, עובדה שהמסמכים הוצגו, ולכך אין מענה. ניתן היה להפריך עניין זה בתצהיר נגדי, אך גירסה כאמור אינה בפנינו, ובשלב זה איננו נכנסים לשיקולי ב"כ התובעים. (ז) הטענות המתייחסות להחלטת ביה"ד וקיומה או אי קיומה, אינן דרושות לענין, לצורך ההכרעה בתביעה, וחבל שב"כ הצדדים התייחסו לעניין. .13בהתייחס לנ"ל דין התביעה להתקבל, והננו מצהירים על ביטול הודעות הפיטורין שנשלחו לתובעים. .14ניתן היום בהעדר - לשלוח לב"כ הצדדים פסה"ד בדאר. בנסיבות העניין על הנתבעים לשלם לכל אחד מהתובעים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 1500ש"ח + מע"מ.חוקת העבודהביטול פיטוריםפיטורים