קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ במעמד צד אחד: 1. כנגד המשיב הוצא צו עיכוב יציאה מהארץ במעמד צד אחד. בדיון במעמד שני הצדדים עתר המשיב לביטולו. 2. ברע"א 8420/96 דן מרגלית נ' משכן (לא פורסם) הבהיר השופט שלמה לוין: "לעניין כל הצוים הזמניים רובץ נטל השכנוע על המבקש המקורי וסדרי הדין בבקשת הביטול הם כסדרי הדין בבקשה המקורית, כאילו הוזמן המשיב מלכתחילה לדיון בבקשה". 3. חרף העדר דרישה בתקנה 376 (א) לתקנות סד"א לבדוק את סיכויי התביעה, גם בעיכוב יציאה מהארץ יש לבדוק את עילת התביעה וסיכוייה כתנאי למתן הצו. ראו: רע"א 6424/98 סימון נ' מפרקי דגני עמירם בע"מ (לא פורסם). 4. תקנה 376 (א) מעמידה דרישה להוכחת שלושה פרמטרים מצטברים: (א) סיכויי תביעה (ב) עילת הכבדה - יסוד ההכבדה על בירור המשפט או ביצוע פסק - הדין. (ג) עילת עיכוב - הנתבע עומד לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת. 5. עילת ההכבדה ועילת העיכוב נבדקים עפ"י מבחן של "חשש כן ורציני". ראו: בג"צ 3914/92 לב נ' בית הדין הרבני פ"ד מח (2) 491. בג"צ 448/85 דאהר נ' שר הפנים פ"ד מ (2) 701. 6. הוכחת היסודות יכולה להיות נסיבתית ואינה חייבת להיות ישירה. ראו: רע"א 451/85 עדין חברה לשיווק נ' פלאטו שרון פ"ד לט (3) 303. רע"א 558/85 ארנון אילוז נ' רוטנברג פ"ד מ (1) 553. 7. גם אם התקיימו היסודות, מסור לבית המשפט שיקול דעת לאשר הפקדת ערובה להבטחת שובו של הנתבע לישראל. 8. הונחה בפני בית המשפט תשתית ראייתית לכאורית המצדיקה השארת צו עיכוב היציאה מהארץ כנגד המשיב על כנו- עד למתן פסק - דין בתביעה, וביטולו כנגד המצאת ערבות. (א) המשיב הפר את התחייבותו בהסכם הגירושין ולא העביר כספים שהיה עליו להעביר לגרושתו, ואף נמנע מליתן חשבונות על הכספים שנתבקשו במסגרת ההסדר עם קבוצת מרקורי. בתביעה הכספית הונחו ראיות לכאורה המבססות עילת תביעה עפ"י סעיפים 7.1 ו- 7.2 להסכם הגירושין לו ניתן תוקף פסק - דין. התביעות הנ"ל הן בעניין הפרשי שווי מניות (19,230 דולר - סעיף 29.2 לתביעה) ובעניין זכות המבקשת לקבל 15% נטו משווי הסדר הפשרה. ב"כ המשיב הצהיר בעמ' 15, שהמשיב קיבל כמליון דולר נטו בהסדר הפשרה, אולם הצהרה זו לא נתמכה בתיעוד. עפ"י תחשיב ב"כ המשיב (עמ' 15 שורות 18-20) שווי התביעה הריאלי של המבקשת כ- 200,000 - 150,000 דולר. העתירה הכספית הובאה בפני בית המשפט בתביעה בעמ' 21 סעיף 1.5 ובעמ' 23 סעיף 6. לצורך מתן הסעד הזמני, די בעתירות אלה. צירוף הצדדים הנוספים ויחסי הגומלין בין הסעדים הנתבעים - ימתינו לבירורם בשלב קדם - המשפט. עפ"י סעיף 7.2 להסכם הגירושין זכותה של המבקשת לקבל את חלקה בכספי ההסדר אינו מותנה בשאלה מי מקבוצת מרקורי שילם בפועל את הפיצוי למשיב. (ב) בסעיף 7.3 להסכם הגירושין נקבע, שלהבטחת ההתחייבויות הכספיות של המשיב כלפי המבקשת, ינתן עיקול על דירה, והמבקשת תהיה רשאית לממשה אם המשיב לא יעמוד בהתחייבויות. חרף העובדה שניתן להסדר זה תוקף פסק - דין, וחרף חתימת המשיב על יפוי - כוח (נספח 7 לתביעה) - המשיב הפר את ההתחייבות והבריח את הבטוחה, שנקבעה בהסכם הגירושין. המשיב הודה בחקירתו הנגדית בעמ' 12 שורות 30-31: "היה לנו הסכם שאני אמור לשעבד את הדירה לטובת הסכם הממון בינינו. אני אמור לעשות את זה ואכן לא עשיתי את זה". (ג) המשיב מכר את הרכוש שהיה רשום על שמו בישראל. בבעלות המשיב היתה דירה נוספת בישראל שלא הובאה לידיעת המבקשת. גם דירה זו נמכרה ב- 1996 לאחר שבוטל העיקול, שהוטל לבקשת קבוצת מרקורי. המשיב סיים לעבוד בחברת דמא-טק בתחילת 98 (סעיף 3.2 לתצהירו). המשיב העיד שאת המניות של חברת דמא-טק, שהיו רשומות על שמו, מכר אולם לא זוכר מתי (עמ' 13 שורות 1-2). (ד) המשיב איש עסקים הנוסע לחו"ל. הוצהר בשם המשיב שנסע בשנה האחרונה 3-4 פעמים לחו"ל (עמ' 17 שורות 5-6). הוצהר שהמשיב אמור לנסוע לחו"ל בימים אלה למשך שבועיים לאירופה גם בעניין עבודה, ולצורך כך מבוקש לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ (עמ' 17 שורה 9). (ה) חרף היות המשיב בעל עסקים, ולמרות הצהרת בא - כוחו, שקיבל כמליון דולר נטו במסגרת הסדר הפשרה עם מרקורי - לא הוכח שרשום על שם המשיב רכוש בישראל. המשיב העיד בעמ' 12: "נתתי הלוואה לדירה גם של אמא שלי וגם של אחותי. הדירה של אחותי עלתה 500,000 דולר. הדירה (שגרה אמו - י.ג.) עלתה 400,000 דולר. הדירה של אחותי נקנתה בשנת 96. הדירה שבה גרה האמא רשומה ע"ש הגיס (בעל אחות המשיב - י.ג.). היא נקנתה ב- 99. על אף דירה לא רשומה לטובתי משכנתא". המשיב נמנע מלתת תשובות על היקף רכושו וההלוואות שנתן למשפחתו, חרף העובדה שאחת מההלוואות ניתנה ב- 99. גם לאחר שבית המשפט הקשה בעניין זה, העיד המשיב בעמ' 12 שורות 24-25: "אני לא זוכר איזה סכומים נתתי לשתי הדירות אבל מדובר בסכומים יפים בסדר גודל של מאות אלפי דולרים". (ו) המשיב גם נמנע מלספק נתונים על הכנסותיו ועבודתו בישראל. המשיב העיד בעמ' 13 שורות 6-7, שהוא כותב ספר על חייו, וזאת כשנשאל על עבודתו בישראל. רק לאחר שבית המשפט התרה בעד, הוסיף בעדותו: "יחד עם זה אני עובד קשה מאד למחייתי בעשית עסקים ביזום פרויקטים, ביעוץ". המשיב גילה טפח וכיסה טפחיים בעניין זה. (ז) למשיב יכולת של השתלבות בעבודה בחו"ל לאור עיסוקיו הקודמים ומומחיותו. המשיב לא נישא מחדש ואין לו ילדים. המשיב אף שוקל הגשת תביעה נוספת בארה"ב כנגד קבוצת מרקורי (ראה: עדותו בעמ' 13 שורה 6). אם תוגש תביעה מעין זו יאלץ להעדר, לצורך ניהול המשפט, לתקופה ממושכת מישראל. (ח) המשיב רשם בסעיף 12 להסכם הגירושין את כתובת עו"ד שניידר ככתובת למסירה של כתבי בית המשפט. המשיב ניתק קשר עם עורך - דינו וכתובת זו הוכחה כבלתי אפקטיבית. המשיב לא טרח כלל לעדכן את פרקליטו בדרך בה יצור קשר עימו. המשיב ידע עפ"י האמור בהסכם הגירושין, שכתובת זו נועדה למילוי ההתחייבות הכספית שנטל על עצמו כלפי גרושתו. המשיב שינה כתובתו בישראל לפי צרכיו כאשר כתובתו אינה תואמת את הכתובת הרשומה במרשם האוכלוסין. המשיב העיד בעמ' 12 שורות 31-33: "עד פב' 99 התגוררתי ביוחנן הסנדלר 12 ת"א. מעני במשרד הפנים היה אז רח' הירקון 183 ת"א". ובעמ' 12 שורות 11-12 הוסיף המשיב בעדותו: "הכתובת הרשומה (כיום - י.ג.) בתעודת הזהות זה הנדיב 19 הרצליה... בסוף אוגוסט עברתי לדירה בראש 12 הרצליה" (עדותו ניתנה בדצ' 99). (ט) המבקשת הציגה גם החלטה שיפוטית שניתנה בהתדיינות בישראל בין קבוצת מרקורי והמשיב (ראה: ת/ 1). בהליך זה הוגשה כנגד המשיב בקשה לבזיון בית משפט על הפרת צו מניעה בעניין מכירת מניותיו. בית המשפט המחוזי בת"א קבע: "בפניות האמורות (של המשיב - י.ג.) יש משום נסיונות חוזרים להפר צו... לא ניתן לראות בנסיונות אלה משום הפרת צו" (בפועל - י.ג.). (י) בירור התביעה כרוכה מטבעה בגילוי מסמכים, מתן חשבונות והצגת שאלונים. יש צורך בהתייצבות המשיב לדיון. אם המשיב יעזוב את הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת יכביד הדבר על בירור המשפט. ההכבדה היא גם על ביצוע פסק - הדין, לכשינתן. עזיבת המשיב עלולה להכביד על גילוי נכסיו של המשיב לצורך מימוש פסק - הדין. 9. הנסיבות המצטברות שנחשפו בחקירה הנגדית מטות את הכף להשארת צו עיכוב היציאה מהארץ כנגד המשיב על כנו. מכוח תקנה 258 יח. לתקנות סד"א, שיוחדה לבית המשפט למשפחה, הנני מורה שצו עיכוב היציאה מהארץ שהוצא יעמוד בתוקף עד למתן פסק - דין בתובענה. 10. לאור הברחת הבטוחה שנקבעה בהסכם הגירושין שקיבל תוקף פסק דין, לא ניתן להסתפק בערבויות שמציע המשיב: עיקול על דירה או ערבות צד ג'. 11. אשר על כן הנני מורה כדלקמן: (א) צו עיכוב היציאה מהארץ שניתן כנגד המשיב ישאר על כנו עד למתן פסק - דין בתובענה. (ב) הערובות שהוטלו על המבקשת, כתנאי להוצאת הצו, ישארו בתוקף ויופעלו אם התביעה תידחה. (ג) צו עיכוב היציאה מהארץ יבוטל כנגד המצאת ערבות בנקאית בסך 400,000 ש"ח צמוד למדד יוקר המחיה הידוע במועד מתן ההחלטה, וערבות צד ג' ללא הגבלת סכום. הערבויות נועדו להבטיח את חזרתו של המשיב לישראל והתייצבותו לדיונים בתובענה. (ד) המשיב ישלם למבקשת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח + מ.ע.מ. צמוד למדד ונושא ריבית מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל. (ה) על ההחלטה לא יחול צו איסור פרסום. במעמד צד אחדעיכוב יציאה מהארץצווים