קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול קניית רהיטים: עניינו של פסק דין זה בתביעה, במסגרתה עתר התובע להורות על ביטול עסקה של רכישת ריהוט ועל השבת סך של 6,100 ₪ ששולמו בעדה וכן לפסוק פיצוי בגין עגמת נפש. ואלה טענות התובע: ביום 4.8.10 רכש התובע מהנתבעת ארון ומערכת ריהוט לסלון הכוללת מזנון ושולחן. עבור שלושת פרטי הריהוט שילם סך של 6,100 ₪ באמצעות כרטיס אשראי. הצדדים סיכמו כי הריהוט יסופק לפני ראש השנה. יום לפני ראש השנה יצר נציג הנתבעת קשר טלפוני עם התובע והודיעו כי הריהוט יסופק ביום 7.9.10. ואולם הריהוט לא סופק, והתובע ורעייתו השחיתו זמנם לריק בהמתנה לאחר שעזבו באותו מועד את עבודתם מוקדם מהרגיל לצורך כך. בנסיבות העניין ביקש התובע לבטל את העסקה. הנתבעת מצידה השיבה כי יהיה עליו לשלם דמי ביטול בשווי של 20% מערך ההזמנה. נוכח האמור ובלית ברירה החליט התובע להמשיך ולפעול למימוש העסקה, כאשר בד בבד פנה למועצה הישראלית לצרכנות. ביום 6.10.10 סיפקה הנתבעת לתובע את הארון בלבד ואף זה הסתבר כפגום. גב הארון שבור ומעוקם, פינות המדפים שבורות וכתמי דבק שאינם ניתנים להסרה מצויים עליו. גם הגוון שסופק אינו הגוון המתאים. לארון הוזמן גוון אחיד והארון שהגיע היה בשני גוונים שונים הנראים לעין. התובע מסר מייד הודעה על כך למנהל השירות אשר שלח עובד לבחון את הארון ולאמוד את הנזקים. אותו עובד מצא כי הארון אכן פגום ואינו ראוי לשימוש, אולם מאן להעלות ממצאיו על הכתב ואך מסר כי הארון יפורק בשבוע שלאחר מכן. בעקבות מכתב שכתב התובע לנתבעת עוד באותו היום הגיע נציגה מר נתנאל לבית התובע להעריך את הפגמים בארון, כאשר מסקנותיו היו שיש לתקנו וכי אין מקום להחליפו, ולבטח שלא לבטל את העסקה כמבוקש. ביום 10.10.10 יצרה אשת התובע קשר עם נתנאל לברר מתי יתוקן הארון ומתי יסופקו יתר הפריטים שנרכשו. בתגובה גינה נתנאל את רעיית התובע בשמות גנאי וביקש שלא יצרו עימו עוד קשר. עוד באותו יום ובעקבות השיחה פנה התובע בכתב לנתבעת. בתגובה למכתב סופקו שני פריטי הריהוט הנותרים. המזנון שהובא הגיע תקין, אולם שולחן הסלון הגיע בגימור מט ולא בגימור מבריק כפי שהוזמן. עובדה זו צוינה על גבי תעודת המשלוח, אך השולחן לא נלקח בחזרה. רק ביום 14.10.10, לאחר משלוח מכתבים למועצה הישראלית לצרכנות, הגיע נציג הנתבעת לבית התובע על מנת להחליף את השולחן. אולם, השולחן שהוחלף הגיע פגום כולו והובטח כי אף שולחן זה יוחלף. שולחן נוסף שהובא (ביום 3.1.11) לצורך החלפת השולחן לא התאים לפרטיי ההזמנה ונלקח חזרה על ידי המוביל. לטענת התובע הריהוט שסופק לו פגום ואינו מתאים לריהוט שהוזמן. הודעה על כך נמסרה מיד ואולם הריהוט לא תוקן. בנסיבות העניין זכאי התובע לביטול העסקה ואף לפיצוי. לכתב התביעה צורפו תכתובות רבות. טענות הנתבעת: הנתבעת מצידה מבקשת לדחות את התביעה. לטענתה מדובר בתביעה סתמית אשר כל קשר בינה לבין המציאות הינו ברמת "מדע בדיוני" וסילוף עובדות. נטען כי לא היה כל עיכוב באספקת הריהוט כפי שנכתב במענה שצורף כנספח א' לכתב ההגנה. הטענה כי הארון שסופק אינו תואם את ההזמנה אינה נכונה. הארון סופק בהתאם לצבע שהוזמן וטענות נוספות שנטענו ביחס לפגמים נבדקו ולא נמצאו. בכל הנוגע לשולחן הסלון וקוטרו, בהזמנה כתוב שולחן בצבע לבן ללא מידה, ואף לא מצויין מט או מבריק. דרישות אלה של התובע הועלו על ידו רק בדיעבד עם אספקת המוצרים, וגם לזאת הוצעו פתרונות והוחלף השולחן על פי הדרישה ולא פעם אחת. ככל שהמוצרים הגיעו לבית התובע פגומים, לא ברור מדוע לא החזירם מיד. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובתמונות שצורפו ולאחר ששמעתי את הצדדים, באתי לידי מסקנה כי יש לקבל את התביעה בחלקה, ואנמק. תחילה אציין כי שוכנעתי שלא היה עיכוב (למצער עיכוב של ממש) באספקת הריהוט. כעולה מנספח א' לכתב ההגנה ניתן היה לספק את הריהוט ביום 9.9.10 ואולם הנתבעת נזקקה לאישור התובע אשר במועד זה ביקש לבטל את העסקה. יחד עם זאת את טענת התובע בדבר הריהוט הפגום יש לקבל. עיון בתמונות שהוגשו לבית המשפט (ת/1) מעלה כי הריהוט שסופק פגום. ידיות הארון מותקנות בגובה שאינו אחיד והארון פגום במקומות נוספים, כולל בגבו. מהתכתובת שצורפה לתביעה עולה כי הובטח שהארון יתוקן ואולם הנתבעת לא קיימה הבטחה זו. שולחן הסלון שהובא תחילה לא התאים (ראה תעודת משלוח מיום 10.10.10) ושולחן אחר שסופק במקומו הגיע שבור ממש בחלקו התחתון וסדוק במקומות נוספים ועל כך עדות בתמונות. בנסיבות העניין, בדין עמד התובע על ביטולה של העסקה. המוצרים שהגיעו היו פגומים, הודעה על כך נמסרה בהתאם לדרישת הדין ולנתבעת ניתנה שהות די והותר כדי לבצע את התיקון. במעמד הצדדים חזר נציג הנתבעת וביקש להסדיר את הטעון תיקון בשולחן ואולם לא מצאתי כי יש לאפשר זאת פעם נוספת. מהתכתובת בין הצדדים עולה כי ניתנה ארכה מספקת לביצוע התיקון ומשזה לא הושלם עד כה, אין לחייב את התובע להוסיף ולהמתין. על יסוד האמור לעיל אני מורה על ביטול העסקה באופן חלקי כך שרכישת השולחן והארון תבוטל. בהעדר תמחור מדויק לכל אחד מהרכיבים הן בקבלה והן בדיון (ראה פרוטוקול עמ' 3 ש' 10 - 11), אני מחייבת את הנתבעת להשיב לתובע סך של 4,000 ₪. מנגד רשאית הנתבעת על חשבונה ליטול מהבית בתאום מוקדם את הארון ושולחן הסלון. כמו כן אני מחייבת את הנתבעת בהוצאות התובע בסך של 750 ₪. רהיטים (תביעות)ביטול עסקה (הגנת הצרכן)