קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביצוע עבירה נוספת בזמן מעצר בית: ע.פ. 20019-10-10 1. המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בביצוע עבירות של התפרצות לדירה והפרת הוראה חוקית (ת.פ. 2343/09 בית משפט שלום כפר סבא) (להלן "גזר הדין הראשון"). על פי העובדות בכתב האישום, שוחרר המערער ממעצר, ביום 7.4.09, בתנאים מגבילים שכללו בין השאר אסור לצאת מבית דודיו בתל מונד. ביום 5.7.09, הקל בית המשפט את תנאי השחרור כך שהאסור לצאת מבית דודיו צומצם לשעות 18:00 ועד 06:00 למחרתו. בלילה שבין 11.9.09 ל-12.9.09, בין השעות 22:00 - 02:00, התפרץ המערער לדירה בתל מונד ונכנס אליה בכוונה לגנוב. 2. בית משפט קמא גזר על המערער 24 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו 13.9.09, הפעיל שני מאסרים על תנאי בני 12 חודשים ו- 6 חודשים מת.פ. 1446/05 (בית משפט השלום כפר סבא) בחופף זה לזה ובמצטבר לעונש המאסר שהוטל עליו כך שבסך הכל הוטל עליו לרצות 36 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו. בנוסף, הטיל עליו בית משפט קמא, מאסר על תנאי למשך 12 חודשים בתנאים המפורטים בגזר הדין. 3. בשיקוליו לעונש ציין בית המשפט קמא לחומרה את העובדה שההתפרצות בוצעה לדירת מגורים, בשעת לילה, תוך הפרת תנאי השחרור שנקבעו בגין מעורבותו של המערער בהליך פלילי אחר. ההתפרצות לא הבשילה כדי גניבה או שוד, רק משום שהמערער הופרע במעשיו וברח. הפרת ההוראה החוקית נעשתה לצורך ביצוע עבירה פלילית ועל כן היא מצויה ברף הגבוה של ההפרות. בית משפט קמא שקל גם את עברו הפלילי המכביד של המערער הכולל שבע הרשעות קודמות בעבירות רכוש מרובות, איומים, אלימות, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, הפרת הוראה חוקית, החזקת סמים לצריכה עצמית, נהיגה ללא רשיון, הצתת מבנה ועוד. לקולא התחשב בית המשפט קמא בתקופת המעצר הארוכה בה שהה המערער (עשרה חודשים), ובכך שבתקופת מעצרו נולד לו תינוק שהוא אינו משתתף בגידולו. 4. בגזר הדין ציין בית משפט קמא כי בעקבות הרשעתו בת.פ 2343/09 מופעלים שני מאסרים שתלויים ועומדים כנגדו מת.פ. 1446/05 (מתוך ארבעה שהוטלו בת.פ 1446/05), האחד בן 18 חודשים והשני בן 6 חודשים. למרות האמור, נרשם בחלק האופרטיבי של גזר הדין, כפי הנראה בשל טעות קולמוס, "אני מפעיל את שני המאסרים על תנאי (12 חודשים ו-6 חודשים....." 5. על גזר הדין בת.פ. 2343/09 הגיש המערער בעצמו ערעור וביקש להקל בעונשו. ע.פ. 37880-11-10 6. ביום 19.10.08, הוגש כנגד המערער כתב אישום האוחז בשלושה אישומים בשתים עשרה עבירות (ת.פ. 2250/08 בית משפט שלום כפר סבא) (להלן "גזר הדין השני"). לאחר שמיעת ראיות זוכה המערער ממה שיוחס לו באישומים הראשון והשלישי ומעבירה של נהיגה בפזיזות ורשלנות, שיוחסה לו באישום השני. המערער הורשע (באישום השני) בעבירות של נהיגה ללא רשיון נהיגה וללא ביטוח, נהיגה בזמן פסילה, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, ועבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה. על פי עובדות האישום השני, בהיות המערער בזמן פסילה, נהג בטרקטורון באופן פרוע. שוטר שהבחין בו סימן לו לעצור ובתגובה עלה המערער על שטח הפרדה המשמש כאי תנועה ונמלט מהמקום. השוטר דלק אחרי המערער וחסם את דרכו. המערער חזר בנסיעה לאחור ועלה על שטח ההפרדה ונמלט. 7. בית משפט קמא הטיל על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל והפעיל, באופן מצטבר וחופף, 24 חודשי מאסר על תנאי משני תיקים. מת.פ. 1252/03 (ו- ת.פ. 2056/03 שצורף לו) 16 חודשי מאסר על תנאי, 18 חודשי מאסר על תנאי ו-2 חודשי מאסר על תנאי. מת.פ. 1446/05 שישה חודשי מאסר על תנאי, 8 חודשי מאסר על תנאי ו-12 חודשי מאסר על תנאי. סך הכל הטיל בימ"ש קמא על הנאשם 36 חודשי מאסר בפועל במצטבר למאסר אותו נשא באותה עת. בנוסף לעונשים אלה הופעלו 12 חודשי פסילה על תנאי מת.פ 1252/03 במצטבר לכל פסילה והוטלו 10 חודשי מאסר על תנאי ו-6 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין. 8. בשיקולי הענישה התחשב בית משפט קמא לחומרה בעברו הפלילי והתעבורתי של המערער, שכל אחד מהם בפני עצמו, מכביד. בית המשפט פרט את המאסרים על תנאי שהיו תלויים כנגד הנאשם ושהרשעתו בת.פ. 2250/08 הפעילה אותם: מת.פ. 1252/03 (ות.פ. 2056/06 שצורף לו) הופעלו שלושה מאסרים על תנאי - 16 חודשים שלא יעבור עבירות לפי סימן ג' פרק ט' לחוק העונשין, 18 חודשים שלא יעבור עבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה ונהיגה ללא ביטוח ו-2 חודשים שלא יעבור עבירות תעבורה בהן הורשע (עקיפה תוך סיכון, עקיפה מסוכנת, נהיגה בקלות ראש, ונהיגה בחוסר זהירות). מת.פ. 1446/05 הופעלו 3 מאסרים על תנאי: 6 חודשים שלא יעבור עבירה לפי סימן ג' לפרק ט' של חוק העונשין, 8 חודשים שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה ו-12 חודשים שלא יעבור עבירה של נהיגה ללא ביטוח. בית המשפט קמא ציין כי אינו מוצא כל נקודת זכות למערער. יחד עם זאת הניח כי לו היה המערער מצרף את התיקים בהם הוטלו עליו המאסרים על תנאי (ת.פ. 1466/05 ות.פ. 1252/03 (ו-2056/06 שצורף לו), לא היה העונש בת.פ. 1252/03 משתנה באופן משמעותי ממה שנגזר עליו. בית המשפט קמא ציין כי המאסרים על תנאי שהוטלו על המערער, הוטלו בנפרד על כל אחת מהעבירות בהן הורשע ומטבע הדברים מאסרים אלה לכשיופעלו מצטברים לתקופת מאסר ממושכת. 9. הערעור הוגש כנגד חומרת העונש בלבד. הדיון נערך בשני התיקים במאוחד. טיעוני הצדדים 10. בהודעת הערעור ובטיעוניו לפנינו, טען ב"כ המערער כי בגזר הדין השני (בת.פ. 2250/08), לא נוכו הימים בהם שהה המערער במעצר, תקופה העולה כדי חצי שנה ולא ניתן משקל לעובדה שבמהלך ניהול המשפט שהוביל לזיכויו של המערער מחלק מהאישומים, שהה המערער בתנאי מעצר בית מלא במשך כשנה. ששת המאסרים על תנאי שהופעלו על ידי בית משפט קמא בגזר הדין השני, באופן שעל המערער לרצות בגינם 24 חודשי מאסר הם תולדה של מעשה נהיגה אסור אחד שבוצע לפני שנתיים ולא סיכן את הצבור. המאסר המותנה בן 6 חודשים מת.פ. 1446/05, הופעל פעמיים בכל אחד מגזרי הדין ויש לגרוע את החלק היחסי מתוך המאסרים המותנים שהופעלו. עוד נטען כי, בית משפט קמא, נמנע מלחפוף את רובו של עונש המאסר שהוטל בגזר הדין הראשון (בת.פ. 2250/08) לעונש בגזר הדין שני (ת.פ. 2343/09). המאסרים המותנים שהוטלו על המערער, והופעלו, הם גורפים והיה מקום לחפוף אותם לעונש בתיק נשוא הערעור. בסופו של יום הוטלו על המערער בגין שני התיקים 72 חודשי מאסר. 11. המשיבה מסכימה כי יש להפחית מעונש המאסר על תנאי שהופעל בגזר הדין שני (ת.פ. 2250/08) את עונש המאסר בן 6 חודשים שהופעל פעמיים. כן היא מסכימה כי יש להפחית בגזר הדין השני (ת.פ. 2250/08) את ימי מעצרו של המערער באותו תיק. מאידך היא טוענת כי בגזר הדין הראשון הופעל (מת.פ. 1446/05) עונש מאסר בן 18 חודש ובשל טעות קולמוס של בית המשפט נרשם כי הופעלו 12 חודשים בלבד ומטעות זו "נהנה" המערער. העונשים שהוטלו על המערער, למעט שני התיקונים האמורים הם עונשים ראויים בהתחשב בחומרת העבירות כאשר מדובר בשני תיקים שקשה להקל בהם ראש. בתיק האחד, ת.פ. 2343/09, התפרץ המערער לבית בהיותו בתנאים מגבילים ובאחר, ת.פ. 2250/08 על אף שזוכה משני אישומים הורשע באישום שיש בו כדי ללמד על הסיכון בהתנהגותו. דיון והכרעה 12. לאחר שעיינו בהודעות הערעור, שמענו את טיעוני הצדדים ועיינו במסמכים אנו סבורים כי יש לדחות את הערעור בע.פ. 20019-10-10 ולקבל את הערעור בע.פ. 37880-11-10. המערער בן 39, צבר לחובתו הרשעות רבות במגוון רב של עבירות, ולא נרתע מביצוע עבירות כאשר מאסרים על תנאי תלויים ועומדים נגדו. גם בעבר הופעלו נגדו מאסרים על תנאי בצרוף לעונשי מאסר ממושכים ואלה לא הרתיעו אותו מלשוב ולבצע עבירות נוספות. בת.פ. 2343/09, לא נרתע המערער להפר את מעצר הבית בו היה נתון כדי להתפרץ לביתו של אחר, כאשר מספר מאסרים מותנים תלויים ועומדים נגדו, אחד מהם בן 18 חודש. בנסיבות אלה הפעלת המאסרים המותנים בחופף ביניהם ובמצטבר לעונש בתיק נשוא הדיון היא מדתית וראויה ואנו דוחים את הערעור בתיק זה. מאידך בת.פ. 2250/08, זוכה המערער לאחר שמיעת הראיות ממרבית העבירות שיוחסו לו. על אף שאין להקל ראש בעבירות בהן הורשע, הרי שבהתחשב בזיכוי ממרבית העבירות ובעובדה שבפועל לא נגרמו נזקים בגוף או ברכוש, ענישה של 36 חודשים במצטבר לעונש אותו הוא מרצה היא ענישה חמורה ביותר. 13. בעניננו, אין מחלוקת כי עונש מאסר בן 6 חודשים מת.פ. 1446/05 הופעל פעמיים הן בת.פ. 2343/09 והן בת.פ. 2250/08. עוד אין מחלוקת כי לא נוכו ימי המעצר בהם שהה המערער בת.פ. 2250/08. תקופות אלה יש להפחית מהעונש שנגזר על המערער בת.פ. 2250/08. כמו כן יש לערוך איזון בין המאסרים על תנאי שהיו לתקופות ארוכות, ושהתנאים המפעילים אותם היו תנאים גורפים והביאו לתוצאה שהרשעתו של המערער בעבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה וללא ביטוח הפעילה שני מאסרים על תנאי, האחד בן 18 חודש והשני בן 12 חודש, והעבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו הפעילה אף היא שני מאסרים על תנאי, האחד בן 16 חודש והשני בן 6 חודשים. הטלת מאסרים על תנאי ממושכים יוצרת קושי בבוא בית המשפט להפעילם ולא אחת התייחסה הפסיקה לקושי בהפעלת מאסרים על תנאי לתקופות ארוכות (רע"פ 7391/08 יוסף מחג'אנה נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 14.9.09). בית משפט קמא אמנם היה ער לכך שהמאסרים על תנאי הוטלו בנפרד על כל אחת מהעבירות בהן הורשע המערער ועל כן הפעלתם במצטבר מביאה לתקופת מאסר ארוכה. כן היה ער לכך שלו היה המערער מצרף את התיקים בהם הוטלו המאסרים המותנים לא היה העונש בת.פ. 1252/03 משתנה בצורה דרסטית, אך בסופו של יום, לאור התוצאה של 72 חודשי מאסר שהוטלו על המערער בגין שני התיקים, נראה לנו כי לא ערך איזון ראוי בהפעלת המאסרים המותנים ובחפיפת שני העונשים שהוטלו על המערער. בהתחשב באמור, אנו מקבלים את הערעור וקובעים כי הפעלת המאסר המותנה בן 6 חודשים מת.פ 1446/05 (בית משפט שלום כפר סבא) תבוטל כך שמתיק זה יופעלו שני מאסרים מותנים בלבד, בן 12 חודשים ובן 8 חודשים. המאסרים המותנים שהופעלו בת.פ. 1446/05 ובת.פ. 1252/03 ירוצו בחופף בכל אחד מהתיקים ובחופף בשני התיקים כך שבסה"כ ירצה המערער 18 חודשים שיצטברו לעונש בתיק זה ובסך הכל 30 חודשים. 12 חודשים מהעונש בתיק זה ירוצו במצטבר לעונש אותו נושא המערער בת.פ 2343/09 ו- 18 חודשים ירוצו בחופף. מתקופת מאסרו ינוכו ימי מעצרו. יתר חלקי גזרי הדין בת.פ 2250/08 בית משפט השלום כפר סבא יעמדו על כנם. מעצר ביתמעצר