קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בעיה רפואית נדירה - רגל שלישית - מינוי מומחה: רקע עובדתי 1. המשיבה 1 הגישה באמצעות הוריה, המשיבים 2 ו3-, תובענה נגד המבקשים בעילה של רשלנות רפואית, שנגרמה, לטענתם, במהלך ההריון, שבעטיה התגלה אצל המשיבה 1 מום נדיר - רגל שלישית בצד שמאל. בעלי הדין הגיעו להסכמה דיונית, שביום 16/2/97 קיבלה תוקף של החלטה, לפיצול הדיון, כך שבשלב הראשון תידון שאלת האחריות והקשר הסיבתי. בעלי הדין הגישו לבית המשפט חוות דעת רפואיות והמומחים נחקרו על חוות-דעתם בבית המשפט. ביום 5/5/98 הודיעו באי כוח הצדדים כי אין בדעתם להגיש ראיות נוספות בשאלת האחריות, ובהתאם להודעה זו נקבעו מועדים להגשת סיכומי הצדדים. 2. לאחר הגשת סיכומי התובעים, העלו המבקשים בקשה למינוי מומחים מטעם בית המשפט בשל הטענה שמדובר בסוגיה רפואית נדירה ומינויים של מומחים אובייקטיביים, הינה בבחינת צורך הכרחי, נוכח מורכבות הענין והמחלוקות שהתגלעו בין המומחים הרפואיים מטעם בעלי הדין. המשיבים טוענים כי יש לדחות את הבקשה מהבחינה הדיונית והמהותית כאחד, שכן הבקשה הועלתה אך לאחר הגשת סיכומי התובעים, ויש בה כדי להביא לפתיחתו מחדש של המשפט. עוד טוענים המשיבים, כי הבקשה למינוי מומחה רפואי נוסף, מקורה בעובדה שחוות הדעת של המומחה מטעם המבקשים, אינה מבוססת דיה, ומשנוכחו המבקשים בכך הם מבקשים "לשפר את עמדותיהם". מינוי מומחה מטעם בית המשפט 3. המבקשים צרפו לבקשתם החלטות של בתי משפט שונים שעניינם מינוי מומחים רפואיים בשלבים שונים של הדיון. בת"א (ב"ש) 3270/97 קבע הנשיא לרון כדלקמן: "בית המשפט רשאי למנות מומחה רפואי בכל שלב של הדיון ומטבע הדברים כשלא היתה קיימת הסכמה למינוי מומחה מלכתחילה הדבר נעשה בסיום שמיעת ראיות. אך במקרה הנוכחי נראה לי שיש מקום לכך שבשלב זה כיוון שב"כ הנתבעים מוכן לוותר על המומחים מטעמו ובכך לא תיגרם כל פגיעה לתובעים מפני שכאילו במקום המומחים מטעם הנתבעים ימונה מומחה מטעם בית המשפט שהוא יותר נייטרלי והקביעה הסופית היא ככלות הכל בידי בית המשפט כך שאם בית המשפט יצליח לשקול בסופו של דבר בין מומחים מטעם שני הצדדים הרי שאם במקום המומחים מטעם הנתבעים יבוא מומחה שמונה על ידי בית המשפט שהוא כאמור יותר נייטרלי לא תיגרם פגיעה לתובעים". דא עקא, במקרה דנא, המבקשים עותרים למינוי מומחה רפואי, בנוסף על המומחים הרפואיים מטעם בעלי הדין, ואין הם מוותרים על חוות דעתו של המומחה מטעמם, כך שאין להקיש מהחלטתו של הנשיא לרון בענייננו. בת"א (חי') 10160/96 קבע כבוד השופט י' גריל כי בית המשפט מוסמך למנות מומחים רפואיים בכל שלב. עם זאת במקרה האמור, מינוי המומחים נעשה לאחר שכל צד הגיש את חוות הדעת של המומחים מטעמו, ולא לאחר הגשת סיכומי התובעים, כאמור במקרה דנא. בת"א (י"ם) 1399/97 קבע כבוד השופט צ' סגל כי יש למנות מומחים רפואיים מטעם בית המשפט, אולם, המינוי האמור נעשה בשלב של קדם משפט. 4. תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, קובעת כדלקמן: "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים, לענין שבמחלוקת בין בעלי הדין" (ההדגשה אינה במקור - ע"ק). הנה כי כן, מלשון התקנה עולה כי בית המשפט רשאי, בכל עת, למנות מומחים מטעמו לענין שבמחלוקת, אף לאחר הגשת הסיכומים. אמת נכון, כי היה מקום להעלות את הבקשה בשלב מוקדם ולא לאחר הגשת סיכומי התובעים. הגשת הבקשה האמורה בשלב זה, יש בה כדי להביא, כטענת המשיבים, להתארכות הדיון בתובענה, ומחדלם של המבקשים צריך להביא לפסיקת הוצאות. בנוסף על כך, אציין כי גם לתובעים חלק נכבד בהתארכות הדיון, מאחר שסיכומיהם הוגשו באיחור של כשנה, אחרי המועד שקבע בית-המשפט להגשת סיכומיהם. 5. אחרי ששקלתי כל אלה ולאור העובדה שמדובר בסוגיה רפואית ומשפטית מורכבת בשל נדירות המום ובשל הצורך לקבוע את הקשר הסיבתי, יש לקבוע כי מינויו של מומחה מטעם בית המשפט, אשר מטבע הדברים עשויה חוות דעתו להיות אובייקטיבית יותר, יש בה צורך וחיוניות כדי לסייע לבית המשפט להגיע להכרעה יעילה ונכונה. נוכח האמור וכעולה מן המקובץ אני קובע כי יש מקום למינוי מומחה רפואי בתחום הנאונטולוגיה ונפרולוגיה של ילדים. עם זאת, לנוכח האיחור הרב בהגשת בקשה זו על ידי המבקשים, בעוד שהיו בפניהם הזדמנויות להעלות בקשה כאמור - אם במהלך שמיעת הראיות, לאחר שהסתיים שלב ההוכחות ולאחר שהיתה המתנה של שנה עד שהוגשו סיכומי התובעים - יש מקום להטיל על המבקשים הוצאות. ההוצאות, כאמור, ישקפו את הצורך בשמיעת ראיות מחדש, עיכוב נוסף הנובע מאפשרות של חקירת המומחה על ידי הצדדים ובנוסף על כל אלה ההוצאות והטרחה שייגרמו לתובעים עקב הצורך בהגשת השלמה לסיכומיהם שכבר הוגשו ואף הגשת סיכומים מחדש. אם יתבקש בית המשפט להתיר הגשת סיכומים של התובעים מחדש לא תהיה כל מניעה לכך. 6. לאור כל אלה נראה לי לחייב את המבקשים בהוצאות ושכר טרחת עורך דין של המשיבים בלא כל קשר לתוצאות בהליך העיקרי, בסכום כולל של 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין, ותשלום הוצאות אלה יהיה תנאי למינוי המומחה. הוצאות אלה ישולמו בתוך 15 יום מיום קבלת החלטה זו על ידי בא כוח המבקשים. 7. אשר לזהותו של המומחה - יקבע בית המשפט את המומחה לאחר שתימסר הודעה כי התנאי האמור התקיים. רפואהמינוי מומחהמומחה