תקנה 143 (10) לתקנות קובע את סמכותו של השופט בקדם המשפט: "להורות כל הוראה לסדר הדין שיש בה לפשט את הדיון או להקל עליו." תקנה 143 (3) לתקנות מאפשרת לבית המשפט במסגרת קדם המשפט להורות על מיצוי ההליכים המקדמיים משנתבקש לכך במהלך ישיבת קדם המשפט גם אם לא הוגשה בקשה פורמאלית בעניין. סמכותו זו של בית המשפט חוסה גם על מקרים שבהם חלף המועד לבעל הדין להגיש בקשות ליתן צווים למענה על שאלונים וגילוי מסמכים בהתאם לתקנה 120(א) לתקנות. לעניין זה ראה דברי בית המשפט ברע"א 10538/08 המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל בחיפה ואח' נ' מחמד חסן כנעאן ואח', מיום 12.4.09, מפי כב' השופטת נאור. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה להארכת מועד סיום ההליכים המקדמיים: 1. בפניי בקשת התובעת, קופת חולים מאוחדת, להורות על הארכת מועד לסיום ההליכים המקדמיים ולהגשת הראיות מטעמה, וזאת בהתאם לתקנה 143 (10) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). 2. התובעת הגישה תביעה כספית כנגד הנתבעת, כלל חברה לביטוח בע"מ, על סך 7,011,877 ₪. התביעה הינה להשבת כספים בגין טיפולים רפואיים שהעניקה התובעת למבוטחיה שנפגעו בתאונות דרכים בין השנים 2000-2009. תביעתה הינה מכוח היותה מיטיבה . 3. הנתבעת טענה כי במשך כל השנים היא משפה את התובעת באופן שוטף על דרישותיה אולם במיעוט המקרים בהם מתעוררת בעיה, היא מבקשת הבהרות או תיעוד נוסף. מקום שהיא נוכחת לדעת כי אין ביסוס לעילת התביעה או כאשר התובעת לא מציגה את הראיות הבסיסיות להוכחת דרישתה, היא דוחה את הדרישה. לטענת הנתבעת הסיבות העיקריות בגינן דחתה דרישות תשלום היו: אי הוכחת החבות, אי הוכחת הקשר הסיבתי שבין הטיפול לפגיעה, אי הוכחת התשלום או סבירות התשלום, חיובי מל"ל , התיישנות ושיהוי. משכך הדבר דורש בחינה של כל מקרה לגופו. 4. ביום 10.4.11 התקיימה ישיבת קדם משפט ובה ניתנו הוראות להגשת ראיות. זאת לאחר שניסיונות למצוא מטווה להסדר בין הצדדים אשר יחסוך את ההידיינות לא צלח. 5. בקשתה זו של התובעת הינה להאריך את המועד להגשת הראיות שכן לטעמה יש אף להאריך את המועד להשלמת ההליכים המקדמיים. התובעת מנמקת בקשתה בכך שלאחר הגשת התביעה שילמה הנתבעת תשלומים בגין דרישות תשלום שנכללו בתביעה וסורבו תחילה. לטענתה, הדרישות שולמו באופן חלקי מבלי שניתן כל נימוק לאי ביצוע התשלום. הוא הדין גם ביחס לאותן דרישות שלא שולמו כלל. 6. לטענת התובעת במצב דברים זה היא "מצויה במצב בו אין היא יודעת את עמדת הנתבעת לגבי הדרישות שלא שולמו" כדבריה בבקשה. לטענת התובעת קיימת סתירה בכך שמחד גיסא ראתה הנתבעת ליתן הכחשה גורפת בכתב ההגנה ומאידך גיסא בישיבת קדם המשפט טענה כי חלקן הנכבד של הדרישות שולמו. 7. מטעם זה מבקשת התובעת לשלוח לנתבעת שאלון ובקשה לגילוי מסמכים כדי שאלה יסייעו בהבהרת המחלוקות המהותיות והשאלות הדרושות להוכחה. התובעת מציינת כי טרם החל שלב הגשת הראיות ועל כן ראוי להיעתר לבקשה. התובעת מלינה גם על כך שהנתבעת לא טרחה להשיב עמדתה באשר לאפשרות לסילוק התביעה בפשרה אלא בקדם המשפט האחרון. 8. הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענת ב"כ הנתבעת לא יכלה התובעת לסמוך על אפשרות תיאורטית שהועלתה בישיבת קדם משפט ראשונה במסגרת ניסיון להביא הצדדים לידי הסדר והיה עליה להשלים את ההליכים המקדמיים בהתאם להחלטת בית המשפט. משלא פנתה התובעת בדרישה להליכים מקדמיים בתוך המועד שקבע בית משפט, למעשה ויתרה על זכותה. ב"כ הנתבעת מציין כי המועדים שקצב בית המשפט להשלמת ההליכים המקדמיים הם מעבר למועדים הקבועים בתקנות. עוד מבקש הוא להביא בחשבון את חלוף הזמן למן הגשת כתב ההגנה ועד להגשת הבקשה וכן את העובדה שהבקשה שבפניי הוגשה ימים ספורים בטרם היה על התובעת להגיש את ראיותיה. כך גם טוען ב"כ הנתבעת כי התובעת לא פנתה בכל דרישה כזו גם במהלך ישיבת קדם משפט האחרונה כאשר היה ברור שהתיק נקבע להגשת ראיות. 9. לטעמו של ב"כ הנתבעת, עלתה דרישתה של התובעת להשלמת הליכים מקדמיים רק עתה מאחר ובעת הגשת כתב התביעה חשבה התובעת לעשות לעצמה "חיים קלים". התובעת אספה חשבונות רבים שהנתבעת סירבה לשלמם, סיכמה את הסכומים והגישה תביעה. התובעת לא הביאה בחשבון כי יהיה עליה להוכיח כל מקרה לגופו על מנת שתוכל לקבל תשלום בגין כל חשבון וחשבון. ב"כ הנתבעת טוען כי היעתרות לבקשה משמעה העברת הנטל אל כתפיי הנתבעת ומתן אפשרות לתובעת "לצאת למסע דייג" ולדוג באמצעותו ראיות לצורך הוכחת תביעתה. 10. עוד טוען ב"כ הנתבעת, כי עצם העובדה שהנתבעת בחרה לשלם חלק מהדרישות לאחר ישיבת קדם משפט ראשונה, אין בה כדי להצדיק את הבקשה. הנתבעת הודיעה למן תחילת הדיון כי כל מקרה שיוכח שהתקיימו בו היסודות לתשלום - תישא הנתבעת בתשלום. 11. לסיום טוען ב"כ הנתבעת כי התובעת לא צרפה את השאלון ורשימת המסמכים שהיא מבקשת לקבל וכי המצהיר מטעמה אינו יודע את העובדות עליהן הצהיר מידיעתו האישית. דיון 12. הבקשה שבפניי מעלה שתי סוגיות. האחת, עצם הבקשה להארכת מועד להשלמת הליכים מקדמיים לאחר שתם קדם המשפט והשנייה, הרצון לשלוח שאלון ובקשה לגילוי מסמכים על מנת לקבל עמדה ספציפית של הנתבעת בגין כל מקרה ומקרה מתוך אלפי המקרים שאוגדו יחדיו בתביעה זו. 13. תקנה 143 (10) לתקנות קובע את סמכותו של השופט בקדם המשפט: "להורות כל הוראה לסדר הדין שיש בה לפשט את הדיון או להקל עליו." תקנה 143 (3) לתקנות מאפשרת לבית המשפט במסגרת קדם המשפט להורות על מיצוי ההליכים המקדמיים משנתבקש לכך במהלך ישיבת קדם המשפט גם אם לא הוגשה בקשה פורמאלית בעניין. סמכותו זו של בית המשפט חוסה גם על מקרים שבהם חלף המועד לבעל הדין להגיש בקשות ליתן צווים למענה על שאלונים וגילוי מסמכים בהתאם לתקנה 120(א) לתקנות. לעניין זה ראה דברי בית המשפט ברע"א 10538/08 המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל בחיפה ואח' נ' מחמד חסן כנעאן ואח', מיום 12.4.09, מפי כב' השופטת נאור. 14. דא עקא, שגם בתקנה זו אין כדי לסייע לתובעת שכן בשתי ישיבות קדם המשפט שתקיימו בתיק זה לא העלתה התובעת ולו ברמז בקשה למתן צו לחייב את הנתבעת במתן תשובות לשאלון ובגילוי מסמכים. 15. ככלל, מקום שמדובר בתביעה שהוגשה לפני זמן לא רב והתקיימו בה שני קדמי משפט בלבד, לא הייתי ממהרת לסרב לבקשה להשלמת הליכים מקדמיים מקום שאכן היו מתגלות עובדות חדשות או מסיבה מוצדקת אחרת שהתובעת לא יכלה לצפות אותה עובר להגשת התביעה או תוך כדי המועדים להליכים מקדמיים. בעניין זה אין לי אלא להפנות לדבריו של כב' השופט ברנזון בע"א 189/66 ששון נ' קדמה פ"ד כ (3) 477 בעמ' 479. 16. ברי שהיעתרות לבקשה להארכת מועד תושפע מהבקשה לגופה. לצורך כך יש לבחון את בקשת התובעת למשלוח שאלון ודרישה לגילוי מסמכים. יאמר כבר עתה שלבקשה לא צורפה טיוטת שאלון ואף לא בקשה לגילוי מסמכים ככל שיש בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים. 17. מתוך הבקשה עולה כי התובעת מבקשת לקבל נתונים על כל דרישה ודרישה שמופיעה בטבלה שבנספח א' לכתב התביעה. באותו נספח מצויה טבלה שנערכה על ידי התובעת ובה מספר זיהוי, תאריך התאונה, מס הרכב, מס הדרישה, תאריך הפתיחה , סכום הדרישה, ושיעור התשלום אם שולם. הרשימה אוחזת אלפי חשבונות שונים לטיפולים שונים החל כאמור משנת 2000. אין באותה רשימה כל מידע על סוג הטיפול שבגינו נדרש התשלום, למי שולם ומכוח איזו פוליסה קמה חובת הנתבעת לשאת בתשלום. 18. מתוך דברי ב"כ התובעת בבקשה עולה כי כוונתו משמעה העברת נטל ההוכחה של תביעתו אל כתפיי הנתבעת. כלל ידוע הוא כי "המוציא מחברו עליו הראיה". משמע על התובעת להוכיח כי היא זכאית לתשלומים הללו בהיותם קשורים לפגיעה בתאונה וכי קיימת חבות וכיסוי ביטוחי תקפים. התובעת אף נדרשת להוכיח כי אכן נשאה בתשלום ככל שמדובר בדרישות תשלום בשל שירותים שניתנו על ידי צדדי ג' והתובעת נשאה בהם בפועל. משהוגשו חשבונות לתשלום עובר להגשת התביעה והם סורבו על ידי הנתבעת, הייתה התובעת צריכה להיות ערוכה עובר להגשת התביעה עם הוכחות לכל חשבון וחשבון, מדוע היא זכאית להחזר בגין אותו חשבון. 19. הנתבעת הצהירה כי מקום שיוכח לה שחשבון נובע מפגיעתו של חבר בקופה בתאונת דרכים ואין מחלוקת בשאלת החבות והכיסוי הביטוחי, היא תישא בו. במצב דברים זה על התובעת להציג לגבי כל חשבון וחשבון את התנאים אשר מקימים את עילת התביעה להשבה. היינו, שהתשלום הנדרש נדרש בגין טיפול רפואי שנובע מפגיעה בתאונת דרכים וכי בגין אותה תאונה קמה חבות על הנתבעת לשאת בתשלום לנפגע ומכאן גם לתובעת. 20. יש להניח שהדרישה לגילוי מסמכים והשאלון הינם רלבנטיים לשאלה שבמחלוקת. אלא שלדידי יש בה משום הכבדה לא ראויה על הנתבעת. במצב דברים זה לא קמה לתובעת זכות קנויה לחייב את הנתבעת במענה על שאלונים וגילויי מסמכים ספציפיים. אין לי אלא להפנות לפסיקה ובין היתר דברי כב' השופט ת. אור ברע"א 3576/94 השיקמה הוצאה לאור בע"מ ואח' נ' משה רום ואח', פ,ד מח (4) 388 בעמ' 394: "במסגרת שיקול הדעת שיש לבית המשפט להתיר או לדחות בקשה לשאלון, רשאי הוא גם לשקול אם הצגת השאלות תכביד על התובע, תציק לו או שיהא בה משום לחץ בלתי הוגן עליו 0ראה י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 6, בערכת ש' לוין, 1990) 423). מתי יהיה צו מכביד ומתי לאו, עניין הוא לנסיבותיו של כל מקרה, ומן הראוי שהמבחן לכך יהיה גמיש (ע"א 41/49 ו' כיאט ואח' נ' ל' כיאט ואח' [5], בעמ' 123)." כן ראה דבריו של כב' השופט מלצר ברע"א 9322/07 Gerber Products Company ואח' נ' חברת רנדי בע"מ, מיום 15.10.08: "לצד העיקרון הבסיסי לפיו יש לגלות מסמכים רלוונטיים, קיימים סייגים העשויים להביא לצמצום היקפו של עקרון הגילוי. אחד מסייגים אלו עניינו מקרה בו יש בגילוי כדי להכביד על בעל הדין.... ודוק: מניעת הכבדה בלתי סבירה מבעל דין הינה שיקול העשוי להביא לצמצום חובת הגילוי גם ביחס למסמכים רלוונטיים." (שם בסעיף 8 לפסק הדין). 21. בישיבות קדם המשפט העלה אף ב"כ התובעת את הבעייתיות שבדרישה להוכיח כל חשבון וחשבון וציין כי מדובר בעבודה רבה. מטעם זה ביקש הוא להעביר לנתבעת את רשימת החשבוניות על גבי דיסק ולא בנייר שכן עסקינן באלפי מסמכים. משמע גם ב"כ התובעת מודע לעבודה הסיזיפית הנדרשת לצורך דיון לגבי כל חשבון וחשבון. משביקשה התובעת להגיש תביעתה ולקבץ בה אלפי חשבונות, שומה עליה להציג ראשית את עילת התביעה שלה. עילת התביעה מתבטאת בכל אותם פרמטרים שצוינו לעיל כמו תעודת ביטוח בת תוקף, רישיון נהיגה תקף, מהותו של הטיפול והקשר הסיבתי שבינו לבין הפגיעה בתאונה ועוד. 22. בבואי לשקול האם להיעתר לבקשה זו שהוגשה באיחור ניכר ראיתי כאמור שקול גם את מהותה של הבקשה, האם היה מקום להיעתר לה אף לו הייתה מוגשת בתוך סד הזמנים שבחוק. כאמור דומני שהתשובה על כך היא שלילית. 23. משניתן להבין שהשאלון שמבקשת התובעת להעביר אכן מכוון לדייג של ראיות לא ראיתי לאפשר זאת. לעניין זה ראה דבריו של חברי המלומד כב' השופט אורנשטיין בת.א. (ת"א) 1289/06 גרין אילן ואח' נ' התקליט בע"מ ואח', מיום 27.3.08. 24. יחד עם זאת ככל שהנתבעת לא העבירה תצהיר גילוי מסמכים כללי, תעשה כן בתוך 14 ימים מהיום. 25. בנסיבות אלו ועל מנת לאפשר לתובעת להגיש ראיותיה, אני מאריכה לתובעת את המועד להגשת ראיותיה והם יוגשו עד ליום 20.9.11. ראיות הנתבעת יוגשו עד ליום 30.11.11. כל מסמך שהצדדים יבקשו להסתמך עליו ולהציגו בשלב הראיות, יוגש במסגרת תיק מוצגים מטעמם. ככל שיבקשו הצדדים להעיד עדים שאינם בשליטתם, יודיעו זהותם של העדים עד לישיבת קדם המשפט הנדחית. הארכת מועד