סעיף 75 לחוק בתי המשפט עניינו בסמכות כללית לתת סעד וזו לשונו: "כל בית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, צו לאתעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו." התובעים ביקשו מבית-המשפט לעשות שימוש בסמכותו הטבועה מכוח סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולהורות לנתבעת להשיב למכתבם אליה מיום 18.11.2010. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה למתן צו למסירת פרטים: א. מהות הבקשה לפנינו שלוש בקשות, ששלושתן הוגשו ביום 29.11.2010, במסגרת תובענה להשבת כספים שנגבו בגביית-יתר, ולאישורה של התובענה כתביעה ייצוגית: הראשונה - בקשת חברת החשמל (להלן: "הנתבעת") למחיקת חלקים מתשובת התובעים לתגובת הנתבעת לבקשה לאישור התובענה כייצוגית (להלן: "הבקשה למחיקת חלקים מהתשובה"); השניה - בקשת התובעים למתן צו לגילוי ועיון במסמכים; השלישית - בקשת התובעים למתן צו למסירת פרטים. ב. גירסת התובעים - עילות התביעה לטענת התובעים, הנתבעת מסרה נתונים מטעים לגוף אשר אמון על קביעת תעריף החשמל בישראל, הוא הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל (להלן: רשות החשמל"), וכתוצאה מכך מחיר החשמל, אותו משלמים צרכני החשמל דרך חשבון החשמל, היה גבוה מהנדרש ובלתי חוקי בחלקו. לטענתם, גביית-יתר זו שימשה את הנתבעת כדי לממן לעובדיה משכורות גבוהות וחריגות, עליהן דיווחה כאילו הן חוקיות, אך למעשה הן חורגות באופן משמעותי מהשכר שאושר כדין. בנוסף, כפי שפרסמה הנתבעת בדו"ח מיידי ביום 6.8.2009 (ר' נספח 1 לבקשה לאישור), התגלתה טעות אקטוארית בהפרשות לפנסיה, ונמצא כי נרשמו הפרשות עודפות ומוטעות. לטענת התובעים, "טעות" זו הייתה ידועה לנתבעת במשך שנים. בנוסף, העלויות העודפות, שנדרשו כדי לכסות על ההפרשות השגויות, כמו גם הוצאות המימון החורג וכן הוצאות תיקון הטעות - הושתו כולן על ציבור הצרכנים של הנתבעת. בדרך זו, לשיטת התובעים, התעשרה הנתבעת שלא כדין על-חשבון ציבור הצרכנים, ולפיכך מתבקשת החזרת הכספים שנגבו בגביית-יתר. הבקשה המאוגדת לאישור התובענה כייצוגית הוגשה ביום 17.5.2010 (להלן: "הבקשה לאישור"). תגובת הנתבעת הוגשה ביום 17.6.2010. תשובת התובעים לתגובת הנתבעת הוגשה ביום 28.10.2010 (להלן: "התשובה לתגובה"). ג. הבקשות הבקשה למחיקת חלקים מהתשובה לטענת הנתבעת, התובעים העלו בתשובה לתגובה טענות עובדתיות ומשפטיות חדשות, אשר לא נכללו בבקשה לאישור, ובכלל זאת אף העלו טענות בקשר לאירועים שהתרחשו רק לאחר הגשת הבקשה לאישור. זאת, תוך הסתמכות על מסמכים שצורפו לכתב התשובה לתגובה, אשר - לשיטת הנתבעת - הוגשו בניגוד לסדרי-הדין ומבלי שניתנה לכך רשות מבית-המשפט. לפיכך מבקשת הנתבעת למחוק את החלקים הרלוונטיים מכתב התשובה לתגובה, וכן להוציא את המסמכים האמורים מתיק בית המשפט. התובעים צירפו לתשובה לתגובה - שכלל ונתמך בתצהירי התובעים מספר 1 ו-2 - את הדוחות הכספיים של חברת החשמל לשנת 2009 (וכן את דוח האקטואר של חברת החשמל, שצורף לדוחות אלה - ר' סעיף 5.2 לתשובה לתגובה, וההפניות שם). דוחות אלה פורסמו עובר להגשת הבקשה לאישור, ביום 1.4.2010, בעוד הבקשה לאישור הוגשה, כאמור, ביום 17.5.2010. לפיכך טוענת הנתבעת כי התובעים היו יכולים לצרף את הדוחות האמורים לבקשה לאישור, ומשלא עשו כן, הרי שצירופם לתשובה לתגובה ללא רשות בית-המשפט - שלא נתבקשה, וממילא לא נתקבלה, לשיטתם - הינו פסול. בנוסף, התובעים צירפו לתשובתם אף את דוח הממונה על השכר במשרד האוצר (נספח 6 לתשובה), אשר פורסם ביום 26.10.2010, וזאת על-מנת להראות כי חריגות השכר אצל הנתבעת ממשיכות גם בעת הגשת התשובה לתגובה. לשיטת הנתבעת, טענות אלה - הנוגעות לתקופה שלאחר הגשת הבקשה לאישור - פסולות, שכן אף להן לא ניתנה רשות בית-המשפט. התובעים, בתגובתם לבקשה דנן, השיבו תוך הפניה לפרוטוקול הדיון מיום 10.12.2009. בדיון זה טען בא-כוח הנתבעת כי התביעות מוקדמות, שכן אין בידיו נתונים סופיים ומגובשים, לא ידוע מה יראו הדוחות הכספיים, האקטואר טרם סיים את עבודתו ולכן יש להמתין עד להגשת הדוחות על-מנת להגיב לטענות התביעה בצורה מושכלת. בשל טענות אלה קבעתי דיון נוסף, במטרה שעד למועד זה יהיו לנתבעת נתונים מספיקים לאור הדוחות הכספיים. ואולם, לתגובתה לבקשה לאישור - שהוגשה, כאמור, ביום 17.6.2010 - צירפה הנתבעת אך את הדוחות הרבעוניים שלה, עד לתקופה שנסתיימה ביוני 2009, וזאת למרות שהדוחות השנתיים פורסמו כבר ביום 1.4.2010. כלומר, הייתה זו הנתבעת שביקשה ארכה למתן תגובתה לתביעה עד לאחר פרסום הדוחות השנתיים, וזאת על-מנת לבסס את תגובתה על דוחות אלה; ומשפורסמו הדוחות - בחרה שלא להגישם לבית-המשפט; וכעת היא טוענת כנגד הגשתם לבית-המשפט. לטענת התובעים, הדוחות השנתיים הוגשו לשם הצגת התמונה המלאה והמעודכנת בפני בית-המשפט. יחד עם זאת, כל טענותיהם עולות גם מהדוחות הרבעוניים שצירפה הנתבעת לתגובתה, וכן מהטענות שנטענו בבקשה לאישור. לפיכך, אני מקבלת את טענות התובעים ודוחה את בקשת הנתבעת בעניין זה. באשר לדוח הממונה על השכר - התובעים טוענים כי חלק לא מבוטל מטענותיהם בדבר חריגות השכר, אשר הועלו בבקשה לאישור, מסתמכות על קביעות של הממונה על השכר. הנתבעת הכחישה כי ביצעה חריגות שכר, וטענה כי תשלומי השכר אצלה מתואמים עם הממונה על השכר, נעשים בהתאם להסכמים עימו, ובדיון ביום 10.12.2009 אף ביקשה ארכה למתן תגובתה בעניין חריגות השכר לאור קיומו של משא ומתן מול הממונה על השכר. לפיכך, דוח הממונה על השכר בא להפריך את טענות הנתבעת ולהוכיח את קיומן של חריגות השכר - שהתחילו בעבר ושנמשכות גם בימים אלה. לא מדובר בטענות חדשות, אלא בביסוסן של הטענות שבבסיס התובענה - שהועלו בבקשה לאישור - ובהפרכתן של הכחשות הנתבעת. אני מקבלת את טענות התובעים גם בעניין זה, ומשכך דוחה את בקשת הנתבעת כולה. הבקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים התובעים מבקשים מבית-המשפט כי יעשה שימוש בסמכותו מכוח תקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010 (להלן: "התקנות"), ויורה לנתבעת לגלות את המסמכים המפורטים בנספח 1 לבקשה. וזו לשון תקנה 4(ב): "4 (ב). לבית המשפט בדונו בבקשה תהיה הסמכות למתן צו לגילוי ועיון במסמכים, ובלבד שנתקיימו תנאים אלה: (1) המסמכים שגילוים נדרש נוגעים לשאלות הרלוונטיות לאישור התובענה כתובענה ייצוגית; (2) המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק". לפיכך, יש לבחון האם מתקיימים שני התנאים בענייננו. נתחיל מהתנאי השני - הנוגע לשאלה האם העמידו התובעים תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק"). סעיף 8(א) לחוק קובע: "8(א). בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו כל אלה: (1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה; (2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין; (3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה; (4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב". אני סבורה כי התובעים העמידו תשתית ראייתית מספקת להתקיימותם של התנאים המפורטים לעיל. כפי שטוענים התובעים בבקשתם דנן, הרי שמדוח הממונה על השכר עולה כי הנתבעת התקשרה בהסכמי שכר חורגים עם עובדיה מבלי לקבל מראש את אישור הממונה על השכר ורשות החברות הממשלתיות, כנדרש על-פי דין. בנוסף, מדוח הביקורת שערך מבקר חברת החשמל (נספח 7 לתשובה לתגובה לבקשה לאישור) עולה כי החברה לא קיימה בקרה אפקטיבית על תשלומי השכר וההפרשות לפנסיה, וכי קיימת אפשרות סבירה שהצגה מוטעית בדוחות הכספיים לא תימנע או תתגלה במועד. כמו-כן, אין מחלוקת כי הנתבעת דיווחה באופן שגוי על הפרשות לפנסיה, כתוצאה מטעות בחישובים האקטואריים. התובעים הציגו ראיות לכאורה לפיהן הנתבעת הפרישה לקרנות הפנסיה סכומים אדירים של כחמישה מיליארד ש"ח, שלטענת התובעים - העומדת בבסיס התובענה - ניגבו ביתר, ושלא כדין, מציבור הצרכנים של הנתבעת. הנתבעת טוענת, אמנם, כי קיומו של רגולטור הקובע את תעריף החשמל - היינו רשות החשמל - מונע קיומה של עילת תביעה כלשהו בגין גביית-יתר. ואולם, אין לקבל טענה זו שכן רשות החשמל קובעת את תעריף החשמל על-בסיס דיווחי הנתבעת, והתובענה שלפנינו נוגעת לאמינותם של דיווחים אלה, ולשאלה האם אלה היו שגויים, ובמידה שכן - האם הדיווח השגוי נעשה בידיעה ואף במזיד. בשל כל אלה, אני מוצאת כי התנאי השני, המנוי בתקנה 4(ב)(2), מתקיים בענייננו. היות שכך, עלינו לבדוק האם מתקיים התנאי הראשון שבתקנה 4(ב) - האם המסמכים שגילויים מתבקש נוגעים לשאלות הרלוונטיות לאישורה של התובענה כייצוגית. רשימת המסמכים שגילויים מתבקש מנויים בנספח 1 לבקשה, ובקצרה הם: כל ההתכתבויות בין הנתבעת לממונה על השכר ו/או רשות החברות הממשלתיות, מאז שנת 1999, בנוגע לחריגות השכר בנתבעת; כל הפרוטוקולים של דירקטוריון הנתבעת בנוגע לחריגות השכר שצוינו על-ידי הממונה על השכר; כל ההתכתבויות בין הנתבעת לרשות לניירות ערך ו/או רשות החברות הממשלתיות ו/או רשות החשמל בקשר להפרשות המוטעות לפנסיה העולות מהדוחות הכספיים לשנת 2009; כל המסמכים הנוגעים לאופן שבו חושב הסכום של 1.95 מיליארד ש"ח שהופרש להשבת סכומים עקב הצגה מחדש של הדוחות הכספיים - כאמור בביאור 21 לדוחות הכספיים לשנת 2009, וכן כל המסמכים הנוגעים להחלטת הנתבעת לבצע הפרשה זו; כל התכתבויות הנתבעת עם אקטואר הנתבעת בנוגע להצגה מחדש של הדוחות הכספיים בשל ההפרשות המוטעות לפנסיה; טיוטת ההסכם הקיבוצי המיוחד שאושר על-ידי דירקטוריון הנתבעת בדבר שינוי מנגנון עדכון הגמלה והסדרת התשלומים שנקבעו כחריגות שכר, וכל המסמכים הנוגעים לחישוב האקטוארי של עלות יישום אותו הסכם קיבוצי מיוחד; כל המכתבים ו/או חוות-הדעת של רואי-החשבון ו/או המבקרים ו/או עורכי-הדין של הנתבעת בנוגע לחריגות השכר וההפרשות המוטעות לפנסיה. לטענת התובעים, מסמכים אלה דרושים לשם ביסוסה של התביעה, לבירור השאלות - העובדתיות והמשפטיות - העומדות בבסיס טענותיהם, ולשם הבהרת הסיכויים שהתובענה תוכרע לטובתם. הנתבעת טוענת ראשית נגד הדרישה הכוללנית לגילוי, המוצאת את ביטויה בשימוש במילה "כל" בראשית כל סעיף ברשימת המסמכים המבוקשים ("כל ההתכתבויות...", "כל הפרוטוקולים...", "כל המסמכים...", "כל המכתבים... וחוות הדעת"...). לטענת הנתבעת, שלב אישור התובענה כייצוגית הינו שלב מקדמי, בו יש לנקוט בזהירות יתרה, ולצמצם את הגילוי לגדר המסמכים הדרושים לבירור התקיימות תנאי-הסף לאישור התובענה כייצוגית. זאת, בין היתר, על-מנת שלא לצוות על גילוי מסמכים, שחשיפתם עלולה לפגוע בצד המגלה. לא ברור לי כיצד יכולים התובעים לצמצם את דרישתם, בשעה שאינם יודעים אילו מסמכים נמצאים בידי הנתבעת, אילו התכתבויות נעשו, מה נאמר בישיבות השונות וכיוצא באלה. זאת בדיוק מטרת הגילוי - לחשוף את שנאמר, את שנקבע ו/או היה ידוע בזמן אמת, בעיקר כדי לברר האם ידעו ראשי הנתבעת על חריגות השכר וההפרשות החריגות והשגויות, האם הדברים נעשו בתכנון ובמודע, ואם כן - מי ידע וממתי? לשם כך נדרש הגילוי של כל המסמכים המפורטים בבקשה. עם זאת, באם תמצא זאת לנכון הנתבעת, תוכל לבקש מבית-המשפט להורות על שמירת הסודיות לגבי מסמכים ספציפיים, בהתאם להוראות תקנה 4(ג) לתקנות. הנתבעת טוענת כי מלאכת איסוף המסמכים הנדרשים תארך זמן רב, ושזו עבודת נמלים של איתור כמויות עצומות של מסמכים, שהמשאבים שיידרשו לאיתורם יחייבו השקעה החורגת מהמבחנים שנקבעו בפסיקה בהקשר זה. איני מקבלת טענה זו של הנתבעת. לנתבעת עמדו חודשים ארוכים להכנת תגובתה לבקשה לאישור, נוסף על השנים הארוכות בהן שקדה על אישור הסכמי השכר. לפיכך, ובהנחה שלא לחינם טענה הנתבעת כי כל תשלומי השכר הינם פרי של הסכמים מול הממונה על השכר, ברי כי ידם משגת על נקלה את המסמכים המבוקשים. הנתבעת אף העלתה טענות ספציפיות לגבי כל אחד מהסעיפים ברשימת המסמכים. איני מקבלת טענות אלה, מכל נימוקי התשובה, וכן מהסיבות המנויות לעיל. לפיכך, אני מקבלת את הבקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ומורה לנתבעת להעביר לתובעים את כל המסמכים המנויים ברשימה שבנספח 1 לבקשה, בתוך 72 שעות ממתן החלטה זו. זאת, בכפוף לבקשות הנתבעת, אם יהיו, לשמירת סודיות, כאמור. אני ערה לעובדה כי תיק זה נקבע להוכחות בבקשה לאישור ליום 6.2.2011. אני גם ערה לכך שלכל אחד מהצדדים, בהגיע תורו, היה כל הזמן בעולם, למרות החלטתי המקורית בדיון מתאריך 20.6.2010, לבקש אורכות לבקשה/לתגובה/לתשובה, עד סמוך ליום ההוכחות. הבקשה למתן צו למסירת פרטים התובעים מבקשים מבית-המשפט לעשות שימוש בסמכותו הטבועה מכוח סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולהורות לנתבעת להשיב למכתבם אליה מיום 18.11.2010 (נספח 1 לבקשה, להלן: "המכתב"). במכתב מביעים התובעים את דאגתם, כי לאור הטעות האקטוארית של הפרשת היתר לקרנות הפנסיה בסך של 4.9 מיליארד ש"ח; לאור סעיף 260 לתגובת הנתבעת לבקשה לאישור, בו ציינה התובעת כי נוכח המשא ומתן שמתנהל בינה לבין נציגות העובדים בקשר למנגנון הפנסיה, הרי ש"יתכן, כי חלק מהותי מהקטנת ההתחייבות האקטוארית, כאמור, יתווסף להתחייבות האקטוארית בעתיד הקרוב"; ולאור סעיף 538 לתגובת הנתבעת, בה טענה זו כי אם התביעה דנן תתקבל, אותו ציבור שאליו יושבו הכספים שניגבו ביתר, הוא שייאלץ לשאת בגירעון שתיצור ההשבה בתקציבה של הנתבעת; כן נראה שנתבעת מבקשת לעשות שימוש בכספים שלכאורה ניגבו ביתר לשם יצירת התחייבויות חדשות, באופן שיימנע ממנה להשיב כספים אלה לצרכנים - במידה שהתביעה תתקבל ואכן ייקבע שהכספים ניגבו ביתר; וכי אם תיקלע לגירעון, אזי את עלויותיו תשית על אותם הצרכנים. לאור דאגתם זו, מבקשים התובעים מבית-המשפט להורות לנתבעת להבהיר האם יש בדעתה, כאמור, לעשות שימוש בכספים אותם הפרישה ביתר לקרנות הפנסיה, או בחלק מהם, לשם ביצוע תשלומים אחרים או יצירת התחייבויות חדשות. לאחר שעיינתי בבקשה, כמו גם בתגובת הנתבעת ובתשובת התובעים, הגעתי למסקנה כי אין המדובר בצו למסירת פרטים במשמעות התקנות ואין זה ממין העניין שבית-המשפט יורה לנתבעת כיצד עליה להתנהל ואילו כספים עליה להפריש או "להקפיא", על-מנת שתוכל לשלם, אם וכאשר ובבוא העת תפסיד את התובענה. יתר כל כן, חזקה על גוף כחברת החשמל, כגוף מונופוליסטי אדיר מימדים, כי הוא מכלכל את צעדיו לאחר ייעוץ משפטי, שבוודאי כולל במידת הצורך הפרשת כספים שונים במאזניו, משנה לשנה, לטובת "חובות אבודים" והוצאות שונות "בלתי צפויות", כגון תביעות מעין זו שלפנינו. לפיכך, אני דוחה את הבקשה למתן צו למסירת פרטים. ד. סוף דבר הבקשה למחיקת חלקים מהתשובה נדחית; הבקשה למתן צו למסירת פרטים נדחית; הבקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים מתקבלת, במובן זה שהנתבעת תעביר את המסמכים שנמנו ברשימה שבנספח 1 לבקשה לידי התובעים, תוך 30 יום מיום מתן החלטה זו. כתוצאה מכל בקשות הדחייה, כל צד יישא בהוצאותיו.צווים