קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לגילוי מסמכים בתביעת מזונות: זאת היא בקשה של נתבע בתביעת מזונות לגילוי מסמכים על ידי התובעות. ההליך של גילוי מסמכים, וממילא העיון בהם שהוא השלב הבא, בא כדי להכין את הדיון בפני ביהמ"ש ועל ידי כך ליעל את הדיון ולקצרו. לפי הבנתי, הליך של גילוי מסמכים הוא בגדר ההליכים המקדמיים, אשר על הצדדים לקיימם ביניהם, בהסכמה. לא זכור לי כי נתקלתי אי פעם, בהתנגדות לגילוי מסמכים. גם כאשר הטענה היא, כי הדרישה לגילוי מסמכים נשלחה מאוחר מדי, מתרפא, בדרך כלל, מחדל זה בקדם משפט, שאז אין ביהמ"ש כבול למועדי משלוח הדרישה המקדימים בקשה לגילוי מסמכים. בעניננו, מדובר בתביעת מזונות והתנגדות התובעות היתה, מלכתחילה במישור העקרוני לקיום הליך של גילוי מסמכים במסגרת תביעת מזונות. הטענה היא, כי חלק התקנות הדן בגילוי מסמכים אינו חל על תביעת מזונות, הנידונה על פי פרק כ"א לתסד"א, שהוא ,lex specialisכאמור בתקנה 260(א) לתסד"א: "(א) תביעה למזונות תוגש, והדיון בה יתנהל, לפי הוראות פרק זה." אמנם, בתקנה 260(ב) לתסד"א נאמר כי: "(ב) ההוראות האחרות שבתקנות אלה יחולו בתביעה למזונות במידה שאינן סותרות הוראות פרק זה ובשינויים המחוייבים לפי הענין." אולם, עו"ד פלד, ב"כ המשיבות, סמך טענתו על הרהור שהעלה ד"ר וינוגרד בספרו תקנות סדרי הדין, בעמ' 479: "ספק אם חלות התקנות בדבר שאלונים וגילוי מסמכים" ככל שיכול היה עו"ד פלד לסמוך על הערה זו, שלא נסמכה על פסקי דין, הוסר הספק שהעלה ד"ר וינוגרד, כאשר סמך עו"ד היכל, ב"כ המבקש, בקשתו לגילוי מסמכים על החלטת בית המשפט העליון, (כב' השופט ד"ר ש. לוין), ברע"א 4845/90; רע"א 4689/90, איזידור ליבסקינד נ. שרה ליבסקינד ואח' (לא פורסם), אשר הוצגה בפני ביהמ"ש ובפני עו"ד פלד. וכך פסק השופט ד"ר לוין: "השאלה היחידה המחייבת התיחסות, ולגביה ראיתי את הבקשה כאילו ניתנה עליה רשות לערער, היא איפוא אם חלה תקנה 117על הליכי מזונות. לדעתי אין ספק בדבר. תקנה 260(ב) מחילה את הוראות התקנות גם על הליכי מזונות 'במידה שאינן סותרות הוראות פרק זה' (פרק כ"א לתקנות)' ובשינויים המחוייבים לפי הענין.' הוראות תקנה 264המתייחסות למחדלים שבהרצאת פרטים אינן בלתי מתישבות עם סמכות בית המשפט לפי תקנה 117; השווה לענין קורלציה אחרת בין הוראות התקנות בפרק כ"א לבין שאר התקנות בע"א 52/87פ"ד מ"ג(4) .201יתר על כן: בתקנה 265(4) נקבע ש'יהיו לבית המשפט שאר הסמכויות של שופט בקדם משפט' ובכלל זה הסמכויות להחליט בדבר גילוי מסמכים והעיון בהם, כאמור בתקנה 143(3)." לתומי סברתי, כי משהוצגה הלכה זו בפני ביהמ"ש ובפני עו"ד פלד, יחזור בו עו"ד פלד מהתנגדותו לגילוי מסמכים, אולם טעיתי. בשלב זה, עברה התנגדות המשיבות מהמישור העקרוני של התנגדות להליך של גילוי מסמכים בתביעת מזונות, לטענות כנגד הבקשה עצמה לגילוי מסמכים. נטען כי אין בבקשה אלא "דייג מסמכים". איני רואה כי טענה סתמית של "דייג מסמכים", יש בה משום בסיס להתנגדות לצו גילוי מסמכים. לענין "דייג המסמכים" - אין לי אלא להפנות לספרו של ד"ר זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שישית, עמ' 406, בו נאמר: "בעל דין הרוצה לגלות מה החומר מצוי באמתחת יריבו, מסמכים מזיקים ומסמכים מועילים, אפשר לומר עליו שהוא "דג" במימי יריבו, אך בדין הוא דג בהן, שהרי מטרת הגילוי היא, שיעלה דברים סתומים משם. אין, איפה, להטיל דופי בכך שהמבקש אינו יודע מה הם המסמכים שהוא מבקש לגלות לו. 'הדייג' אינו מעשה פסול, אלא אם כן כוונת המבקש היא למצוא חומר שלא לצורך המשפט התלוי ועומד, כי אם לאסוף ראיות להכנת משפט אחר, או למטרה אחרת." כפי שיפורט להלן, גילוי המסמכים המתבקש, הוא לצורך המשפט הנידון, ולצורך הוכחת השאלות השנויות במחלוקת בו. לא שמעתי טענה מפי עו"ד פלד כי מדובר בהכנת ראיות למשפט אחר. עו"ד פלד הפנה לאמור בספרו הנ"ל של ד"ר זוסמן בעמ' 407כי : "ואולם כשביהמ"ש דן בבקשה לצו גילוי מסמכים, עליו להקפיד שלא יפרוץ את גדר השאלות השנויות במחלוקת, שכן מעבר לשאלות אלה אין המסמכים דרושים 'כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך הוצאות', כמו שנאמר בתקנה 120(ב)." ולאמור בע"א 43/49, 44/49, ש.ש. אגרסט נ. פואה ונגרובר-זלקינד, פ"ד ד' 397, הנזכר בספרו של השופט גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שניה מורחבת, בעמ' 157: "ביהמ"ש לא יצווה על גילוי מסמכים 'כשאין זה דרוש לשם דיון הוגן בתביעה', כלשון הפסקה השניה של תקנה ...151אדרבא, גילוי כזה, והדיון כולו בטענות הנזכרות, עלול לסבך את בירור התביעה ללא צורך." (ההדגשות של השופט גורן, בספרו, - ה.ש.). טוען עו"ד פלד, כי עיקרה של תביעת המזונות הוא בירור ההכנסות והמשאבים הכלכליים של בני הזוג וכי המסמכים הנוגעים לעובדות אלה מצורפים להרצאת הפרטים הנוספים, שיש להמציאם בצירוף לכתבי הטענות על פי טופס 27לתסד"א, ועל כן, צו גילוי המסמכים הנדרש אינו מתייחס לשאלות השנויות במחלוקת ואינו דרוש לשם דיון הוגן בתביעה. איני מקבלת טענה זו. תביעת מזונות אינה תביעה לפירוק שיתוף במשאבי בני הזוג. אמנם, יש חשיבות רבה לנושא זה, אך הוא אינו בגדר השאלה היחידה הרלוונטית לדיון בבקשה. אכן, יש לצרף להרצאת הפרטים את המסמכים המתיחסים למשאבי בני הזוג, אולם בכך לא "כוסו" כל הנושאים השנויים במחלוקת. לגבי יתרת הנושאים, אין מסמכים המצורפים להרצאת הפרטים מהוים גילוי מסמכים מספיק. תביעה למזונות, כשמה כן היא. זו תביעה לסיפוק צרכיהם של התובעים, הנכללים בהגדרת מזונות. על כן, על התובעים להוכיח את צרכיהם. עוד יצויין, כי בעוד שלגבי האישה היהודיה קיימת ההלכה של "עולה עימו ואינה יורדת עימו", אין הלכה זו חלה על הילדים. תביעת המזונות של הילדים היא פועל יוצא, בלעדי, של צרכיהם. צרכים אלה אינם עולים בגלל עושרו של אביהם ואין הם זכאים לתבוע מילוי צרכים ברמה גבוהה, רק משום עושרו של האב. המתבקש מהאמור הוא, כי נושא בלתי מבוטל הצריך הוכחה בתביעת מזונות, הוא הוכחת צרכיהם הנטענים של התובעים. אין התובעים חייבים לצרף להרצאת הפרטים מטעמם, מסמכים התומכים בטענותיהם לגבי צרכיהם. על כן, יש צורך בגילוי מסמכים ולו לגבי חלק זה של התביעה. בעניננו, התובעות הן אישה ו- 3בנות, התובעות מזונות לצרכיהן בלבד, מבלי לכלול את צרכי הנתבע, הבעל, בסך -.247, 9ש"ח. בסעיף 22לכתב התביעה, מפורטים הצרכים הנטענים של התובעות. נטענות הוצאות חודשיות בגין טלפון, אחזקת מדור, חוגים לילדים הוצאות לעוזרת, למבשלת, מינוי שנתי בקנטרי-קלאב, הוצאות לימודים, ביטוח רפואי וביטוח בית. בנוסף להוצאות בגין מזון, ביגוד והנעלה, אחזקת רכב, דמי כיס, מספרה וקוסמטיקה, תרבות ונופש ואחזקת רכב. לגבי חלק ניכר מהוצאות אלה, הדעת נותנת כי בידי מי שטוען להן יש מסמכים על הוצאתן. מאחר והתביעה היא לתשלום בגין הוצאות אלה, זכאי הנתבע לגילוי ועיון במסמכים אלה. טוען עו"ד פלד בשם המשיבות, כי המסמכים ידועים לתובע, שכן, הוא אבי המשפחה. טענה זו היא טענה עובדתית אשר היה צורך לתמכה בתצהיר. אין להניח, בלעדי תצהיר כזה, כי המסמכים המוכיחים הוצאות כאלה נמצאים ברשות הבעל או ידועים לו, במיוחד כאשר לא נטען ולא נתמך בתצהיר כי הבעל היה זה שמוציא בפועל את ההוצאות האמורות. לא זאת אף זאת - את המסמכים המוכיחים את ההוצאות והצרכים הנתבעים, יהיה על התובעות להציג בפני ביהמ"ש. זכאי בעל הדין שכנגד, בהליך גילוי מסמכים, לברר מה הראיות אשר יוצגו ע"י התובעות בבית המשפט. כך או כך - זכאי בעל דין לגילוי מסמכים של הצד שכנגד למסמכים הנוגעים למחלוקת בין הצדדים ואין ספק, כי צרכי התובעות והוצאותיהן הן שאלה מרכזית שבמחלוקת. עוד טוען עו"ד פלד, כי תרופתו של המבקש כנגד המשיבות, אם לא מלאו אחר הפרטים שבהרצאת הפרטים, היא כאמור בתקנה 264(ד). ועל כן, מתנגד הוא לגילוי מסמכים. טענה זו לאו טענה היא, שכן, כמוסבר לעיל, לא את כל המסמכים הנוגעים לדיון ולמחלוקת, יש לצרף להרצאת הפרטים. עוד טוען עו"ד פלד בשם המשיבות, כי המבקש, מצידו, לא מילא אחר המטלות המוטלות עליו בהרצאת הפרטים ועל כן, אל לו להגיש עתירות כנגד הצד שכנגד. גם טענה זו לאו טענה היא. אם צודק עו"ד פלד בטענתו, כי המבקש לא מילא אחר הוראות הדין המחייבות אותו, פתוחה הדרך בפני המשיבות לנקוט מצידן, בהליכים המתבקשים מכך (ראה החלטתו הנ"ל של ד"ר ש. לוין בענין ליבסקינד). לא מצאתי בתקנות הדיון האזרחי, כי קיום חלק מהתקנות על ידי בעל דין הוא תנאי מתלה לדרישת קיום החלק האחר, על ידי הצד שכנגד. עוד טוען עו"ד פלד, כי מן הדין היה שהמבקש יעתור לגילוי מסמכים ספציפי ולא לגילוי מסמכים כללי. גם טענה זו לאו טענה היא. בענין זה, נאמר בספרו הנ"ל של ד"ר זוסמן, בעמ' 407: "לכן, אין, בדרך כלל, מקום לטרוניה על שבעל הדין אינו מציין איזה מסמכים מבקש הוא לגלות לו, או שאינו מוכן להסתפק בצו גילוי חלקי או מסוייג, המוגבל למסמכים מסויימים שאם אין בעל דין יודע מה מצוי בידי יריבו, כיצד יוכל לבחור?" ואחרון אחרון - ברצוני להפנות להלכה שנפסקה בבר"ע 305/80שילה ואח' נ. רצ'קובסקי פ"ד ל"ה(3) 449ובבג"צ 566/81עמרני נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד ל"ז(2) 1, כי הילכת תום הלב חלה אף על קיום הליכים משפטיים. במקרה זה, לא שמעתי שום טענה עניינית - מדוע זכאיות המשיבות שלא לגלות מסמכים בפני המבקש ואין, אלא, להניח, נוכח ההתנגדות המסיבית לגילוי מסמכים, כי יש למשיבות מה להסתיר. על כך נאמר בספרו הנ"ל של ד"ר זוסמן, בעמ' 407: "אבל התנגדות לגילוי מסמכים מורה בדר"כ על כך, שהמתנגד חפץ להסתיר דבר מעיני יריבו, או שחפץ להפתיע אותו בשעת בירור המשפט, ושני דברים אלה גם יחד פסולים הם." לאור כל האמור לעיל, אני נותנת צו גילוי מסמכים תוך 30יום מהיום. טען עו"ד פלד, כי על בית המשפט במקרה של בקשה זו, להיזקק לתקנה 514ולפסוק הוצאות של ממש בגין הארכת הדיון שלא לצורך. אם יש לשקול את הארכת הדיון בבקשה זו, נעשתה הארכה זו על ידי המשיבות, שהתנגדו לבקשה בשורה של טענות סרק, ובכך האריכו את הדיון, שלא לצורך. לאור כל האמור לעיל, אני מחייבת את המשיבות בהוצאות בקשה זו, ללא קשר לתוצאות הדיון העיקרי, בסך -.000, 1ש"ח, בתוספת מע"מ, בצירוף ריבית והצמדה מהיום.גילוי מסמכיםמסמכיםמזונות