גניבת תרופות מבית מרקחת

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מעצר עד תום ההליכים בגין גניבת תרופות מבית מרקחת: 1. נגד שני העוררים הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בירושלים, כאשר עורר 1 הואשם ב6- התפרצויות לבתי מרקחת בירושלים וגניבת תרופות פסיכוטיות מהם בסכומים גבוהים; ועורר 2 מואשם בהתפרצות לבית מרקחת ביחד עם עורר 1, וכניסה לישראל שלא כדין (באישום 1); וכן בגניבת רכב, התפרצות לבית עסק וגניבה, וכניסה לישראל שלא כדין, באישום מס' 7. 2. לשני העוררים הרשעות קודמות. 3. עורר 1 ביצע את העבירה המיוחסת לו באישום מס' 1 בהיותו משוחרר בערובה בעבירה המיוחסת לו באישום מס' 3, וכן בזמן שמאסר על תנאי של 10 חודשים היה תלוי ועומד נגדו (ת"פ 535/94 בית משפט השלום - ירושלים). 4. עורר 2 ביצע את העבירות המיוחסות לו בזמן שהיו תלויים ועומדים נגדו תיקים פליליים בבית משפט השלום בתל אביב, בעבירות של התפרצות לבית מרקחת ומחסן תרופות. עורר 2 לא התייצב באותם תיקים לדיון בעניינו למרות היותו משוחרר בערובה בסכומים גבוהים. 5. לעורר 2 יש גם הרשעה קודמת בבריחה ממשמורת חוקית, וכן תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי של שנה בע"פ 208/90 (מחוזי - ת"א) מיום 7.3.90, אם יורשע באישום 7. 6. גם בנסיבות אישום 1 ניסו העוררים להימלט מהשוטרים שעמדו לתפסם, ואף השתמשו באלימות נגד השוטרים, כאשר עורר 1 החזיק בידו מוט ברזל, תקף אחד השוטרים וניסה לחטוף את אקדחו, וכן תקף שוטר אחר שבא לעזרת השוטר הראשון וניסה לחטוף גם את נשקו; ואילו עורר 2 תקף, לפי כתב האישום, באותו מעמד, שוטר נוסף באגרופים, באופן אלים ביותר. 7. בנוסף לכך - עורר 2 הינו תושב השטחים, ועשה לעצמו מנהג להיכנס לישראל שלא כדין כדי לבצע עבירות. 8. אין מחלוקת שיש ראיות לכאורה. 9. לדעתי, גם לא יכולה להיות מחלוקת שיש עילת מעצר מן הטעם שהתפרצויות לבתי מרקחת וגניבת תרופות בכלל, לא כל שכן גניבת תרופות פסיכוטיות - מהוות סכנה מיוחדת לציבור הרחב, לפחות לאותו ציבור שהתרופות עלולות להגיע לידיו שלא כדין. 10. השאלה היחידה היא אם יש חלופת מעצר במקרה הנדון. 11. על מנת לאפשר חלופת מעצר יש צורך שבית המשפט יסמוך על הנאשם כי אכן יעמוד בחלופת המעצר, שכן אם ידוע מראש כי הסיכויים לכך קלושים - אין מקום לחלופת מעצר. 12. במקרה שלפנינו הוכיחו שני העוררים כי אין הם ראויים לאמון בית המשפט, בשלב זה, כי אכן יעמדו בחלופת מעצר, שכן ניתנו להם הזדמנויות בעבר להוכיח את עצמם, והם הוכיחו באופן חד-משמעי כי לא ניתן לסמוך עליהם. 13. העוררים ביצעו את העבירות שהם מואשמים בהם בעת היות מאסרים על תנאי תלויים ועומדים נגדם, בעת היותם משוחררים בערובה, ועורר 2 אף הוכיח שלא ניתן לסמוך כי יתייצב בבית המשפט, שכן בתיקים המתנהלים נגדו בתל אביב, ואשר בהם היה משוחרר בערובה - לא התייצב לדיונים והתיקים הותלו. 14. נראה כי גם ערובה כספית גבוהה בהפקדה איננה מרתיעה מלחזור ולבצע עבירות או מהימנעות מהתייצבות בבית המשפט, כפי שהוכיח עורר 2 במעשיו. 15. נראה כי התפרצויות לבתי מרקחת וגניבת תרופות יקרות מתוכם - עדיפות לעוררים על החשש להפסיד כספי ערובה, אולם בית המשפט אינו יכול לקחת את הסיכון לכך. 16. בנסיבות האמורות לא ראיתי להתערב בהחלטת בית המשפט קמא ואני דוחה את הערר. רוקחותגניבה