קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גרסאות סותרות להתרחשות תאונת דרכים בתביעות קטנות: 1. עסקינן בתביעה כספית שהגיש התובע, כנגד הנתבע לפיצוי בגין נזקים עקיפים שנגרמו לו (הפסד פרמיה והשתתפות עצמית) כתוצאה מפגיעה שנגרמה לרכב בבעלותו (להלן: "הסיטרואן"), בתאונה שארעה בכביש הראשי של כפר טרומן ביום 24.06.01 ובה היה מעורב רכב הנהוג ע"י הנתבע (להלן :"הפיאט") 2. למקרא כתבי הטענות (לרבות השרטוטים ת/1 , נ/1 והתמונות שצורפו לכתב התביעה) ולמשמע עדויות הצדדים, אך נהיר הוא כי מחלוקת של ממש נטושה ביניהם, באשר לנסיבות התרחשות התאונה. יחד עם זאת, מוסכם על הכל כי התאונה התרחשה בכביש הראשי של כפר טרומן כשהסיטרואן נע מאחורי הפיאט, במרחק מה. אין אף חולק כי הסיטרואן פגע בפיאט בחלקו הצדי שמאלי - אמצעי, בעוד הנזק אשר נגרם לסיטרואן ממוקד בחזיתו - בצד הימני. 3. לגרסת התובע נסע מאחורי הפיאט במרחק של 500 - 600 מטר. בצומת פנה הפיאט ימינה "מיד ניסה לחזור שמאלה, לא הצליח לעשות את הסיבוב מלא והגיע לגנה ציבורית בכפר". במהלך אותה "חזרה שמאלה" אל תוך נתיב נסיעתו של הסיטרואן פגע הסיטרואן בפיאט בצדו השמאלי -אמצעי. הנתבע מכחיש מכל וכל כי פנה ימינה וחזר בו לשמאל. לגרסתו ביקש, מלכתחילה, לפנות שמאלה לתוך דרך עפר והחל בפניה לאחר שאותת ובדק כי אין תנועה ממולו ומימינו. תוך כדי הפניה שמאלה פגע בו הסיטרואן, אשר, ככל הנראה, ביקש לעוקפו בלא מתן זכות קדימה. 4. עינינו הרואות כי בפני בית המשפט הונחו שתי גרסאות עובדתיות סותרות באשר לנסיבות התרחשות התאונה, אשר קשה, אם לא בלתי אפשרי, ליישב ביניהן. 5. לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי במסמכים החלטתי להעדיף את עדותו של נהג הסיטרואן על פני עדותו של נהג הפיאט. נהג הסיטרואן עשה עלי רושם אמין, האמנתי לעדותו ודומה כי היא אף זוכה לתימוכין ממקור אוביקטיבי במהותו - מיקומם וטיבם של הנזקים בשני הרכבים המעורבים. 5.1 הנזק הממוקד בחזית הימנית של הסיטרואן כמו גם הפגיעה בפיאט בצידו השמאלי - אמצעי (בעיקר בדלת האחורית) מתיישבים יותר עם גרסת התובע לפיו הנתבע פנה ימינה ומיד "תיקן" עצמו וחזר לשמאל לתוך מסלול נסיעתו של התובע, הכל בניסיון לפנות שמאלה. לא זו אף זו. בשרטוט שערך הנתבע (נ/1), בו נתן ביטוי ויזואלי לגרסתו, מוקמו אומנם כלי הרכב המעורבים באותו אופן המסביר את הפגיעות בהם, אך יחד עם זאת דומה כי הסיטרואן מוקם הן במקום והן בזווית המחייבים את הקביעה כי התאונה ארעה במהלך עקיפה פרועה ובלתי מוסברת. גם אם אקבל את גרסתו של הנתבע לפיה התובע ביקש לעוקפו אינני סבורה כי, בתנאי השטח, כפי שתוארו בפני, היה מגיע הסיטרואן לאותה נקודה שסימן הנתבע בתרשימו (נ/1), הנמצאת בסמוך לשולי הדרך השמאליים. דומה כי השרטוט נ/1 נועד ליתן הסבר למיקום הנזק בשני הרכבים המעורבים, אך, כאמור, יש בו כדי להציג גרסה המשוללת הגיון פנימי, כמובהר לעיל. זאת ועוד. בבסיס גרסתו של הנתבע לפיה ארעה התאונה כתוצאה מעקיפה שביצע התובע מונחת ההנחה (שהניח הנתבע) כי התובע סבר שהנתבע מבקש לפנות לימין ועל כן עקפו - "אני חושב שהתובע חשב שאני פונה ימינה ולכן ניסה לעקוף אותי", אך משנתבע טען בפני כי אותת לשמאל ולא לימין ("לא יכול להיות שאותתתי לימין"), הרי שנשמט הבסיס תחת הגרסה כולה, באופן שלא ניתן כל הסבר לעקיפה. 5.2 גרסתו של הנתבע אף אינה מתיישבת עם העובדה כי התובע נסע במרחק של 500 - 600 מטר מאחורי רכב הנתבע, כשזה האחרון נוסע במהירות של 30 - 40 קמ"ש. במצב דברים זה אך סביר הוא כי עד שהתובע "ידביק" מרחק זה שבין שני הרכבים, יעלה בידי הנתבע להשלים את הפניה שמאלה אותה ביקש לבצע, זאת במיוחד נוכח תנאי הדרך שאפשרו פנייה מיידית - "לא היתה תנועה ממולי ולא מימין". מאידך מהירות נסיעתו של הנתבע והמרחק שהיה בינו לבין התובע מתיישבים גם מתיישבים עם גרסת התובע ,לפיה הפיאט פנה ימינה, ומייד ניסה לחזור שמאלה, כשבחזרה זו לשמאל "הפתיע" את הסיטרואן במסלול נסיעתו. 6. לאור כל האמור לעיל, ומשהחלטתי לדחות את גרסתו של הנתבע באשר לנסיבות התרחשות התאונה ולהעדיף את גרסתו של התובע, גרסה, אשר יש בה כדי להטיל את האחריות לקרות התאונה על הנתבע כמי שסטה מנתיב נסיעתו באופן שגרם להפרעה ולסיכון - דין התביעה להתקבל. (תקנה 40 (א) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961) 7. התביעה שבפני מצומצמת לנזקים העקיפים שנגרמו לתובע - הפסד פרמיה (262 ש"ח) והשתתפות עצמית (900 ש"ח) - ונתמכת באישור חברת הביטוח ("אישור על הפסדים" - צורף לכתב התביעה). משאישור זה לא נסתר הרי שאני פוסקת על פיו ומחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 1,162 ש"ח, כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 24.6.01 ועד לתשלום המלא בפועל. כמו כן אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך כולל של 150 ₪.גרסאות סותרותתאונת דרכיםגרסאות לתאונהתביעות קטנות