קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דחיית בקשה לאישור הסכם פשרה בתביעה ייצוגית: 1. לפני בקשה במסגרתה מבקשים הצדדים לאשר הסכם פשרה בתובענה ייצוגית. 2. ביום 23.12.07, ניתנה החלטה במסגרתה אושרה התביעה כתובענה ייצוגית כאשר נקבע, כי התובע בתיק זה יהיה התובע המייצג של חברי הקבוצה והם עובדי הנתבעת המועסקים בשמירה, אשר עובדים אצל הנתבעת למעלה משנה, ואשר לא קיבלו תוספת וותק מכח צו ההרחבה החל בענף השמירה ועובדים אשר עבדו אצל הנתבעת בשמירה למעלה משנה ב- 7 השנים שקדמו ליום הגשת התביעה - 20.2.07, אשר לא קיבלו תוספת וותק מכח צו הרחבה החל בענף השמירה. 3. ההחלטה מיום 23.12.07, התקבלה, בין היתר, על בסיס טענה של הנתבעת, כי אין הסכם קיבוצי שחל על תנאי עבודתם של עובדי הנתבעת ורק לאחר שאושרה התובענה כתובענה ייצוגית הגישה הנתבעת בקשה לביטול אותה החלטה מיום 23.12.07 בטענה שהיא לפתע מצאה הסכם קיבוצי מיוחד שנחתם ביום 15.2.96, שהיא כביכול לא ידעה על קיומו קודם לכן. לאחר שבקשת הנתבעת לבטל את ההחלטה שאישרה את התובענה הייצוגית נדחתה, הגישו הצדדים ביום 16.9.08 בקשה לאישור הסכם פשרה בתובענה ייצוגית, אך ברגע שהיה על הנתבעת להפקיד בבית הדין כספים להבטחת תשלום שכר טרחתו של רואה החשבון שאמור היה להתמנות על ידי בית הדין כחלק ממנגנון אכיפת זכויותיהם של חברי הקבוצה, ניתק ב"כ הנתבעת מגע, לא הגיב להחלטות של בית הדין ומכאן למדנו שהנתבעת פשוט חזרה בה מהסכם הפשרה הראשון ולכן אותו הסכם פשרה ראשון מעולם לא אושר. 4. מאז שחזרה בה הנתבעת מהסכם הפשרה הראשון, ניתן צו שהופנה למוסד לביטוח לאומי באמצעותו קיבל ב"כ התובע את פרטי כל עובדי הנתבעת בתקופה הרלוונטית לתביעה, כך יעלה בידו לאתר ולפנות לכל עובד שיכול להימנות על חברי הקבוצה שהוגדרה בתובענה ייצוגית זו. כך גם אישרתי לב"כ התובע לפנות בנוסח מסוים לכל אחד מעובדי הנתבעת, כאמור ברשימת העובדים שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי. 5. היה חשוב להיזכר בקצרה בהתנהלותה של הנתבעת בתיק זה, בכדי להבהיר את סימני השאלה הגדולים שעולים מהסכם הפשרה המונח לפני כיום. 6. בסעיף 5 להסכם הפשרה נרשם, כי: "חברי הקבוצה יקבלו פיצוי בגין עילת אי תשלום תוספת הוותק הקבוע בצו... שתחושב לגבי חברי קבוצה כסכום של 0.20 ₪ לכל שעת עבודה במכפלת מספר שנות הוותק, החל מהשנה השניה..." אין זה מובן לפי נוסחו של סעיף זה, האם כל אחד מחברי הקבוצה יקבל סך של 0.20 ₪ כפול שנות הוותק בלבד, או 0.20 ₪ כפול שעות העבודה שעבד בפועל. 7. בהתאם לסעיף 10 להסכם, ב"כ התובע אמור לקבל מהנתבעת שכר טרחה בסך של 75,000 ₪ +מע"מ והתובע המייצג אמור לקבל סך של 15,000 ₪, כגמול מיוחד לתובע מייצג, כאשר השיקים עבור סכומים אלו אמורים להימסר לב"כ התובע תוך 7 ימים מיום מתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה זה. בכך, למיטב הבנתי, יבוא על פתרונו הסופי עניינם האישי של התובע המייצג ובא כוחו בתיק זה. לאחר שיאושר הסכם פשרה זה, מסתיים למעשה האינטרס הכלכלי של התובע ובא כוחו בתיק ונשאלת השאלה מי בהתאם להסכם הפשרה ידאג למימוש זכויותיהם של חברי הקבוצה. יש לבחון כיצד יאכפו זכויותיהם של חברי הקבוצה לאחר שעניינו האישי של התובע כבר מוצה ולמי יהיה תמריץ אמיתי לדאוג לאכיפה זו. 8. אכן נקבע בהסכם הפשרה, כי הסתדרות העובדים הלאומית, שהינו ארגון עובדים היציג בנתבעת, יצטרף כצד להסכם הפשרה, אך כאשר בוחנים את סעיפי הסכם הפשרה לגופם, לא נראה שלהסתדרות העובדים הלאומית יש חלק אופרטיבי כלשהו באכיפת ההסכם. 9. בפועל, לפי סעיף 7 להסכם הפשרה, מינו הצדדים רואה חשבון בשם חיים גרייף כבודק מוסכם אשר יבצע בדיקה של חבות הנתבעת בעילות התובענה הייצוגית בהתאם לעקרונות חישוב שנקבעו בהסכם. היה על הצדדים לפרט את פרטיו של רואה החשבון חיים גרייף, פרטי ניסיונו והשכלתו, כיצד הגיעו להסכמה לגביו ומדוע בחרו למנות דווקא אותו? האם מישהו מהצדדים המליץ עליו בטרם מונה? האם למישהו מהצדדים יש קשר עסקי כלשהו עם רואה חשבון זה? או קשר אחר? או האם למישהו מהצדדים היה בעבר קשר עסקי או קשר כלשהו עם רואה החשבון כאשר בכל פעם שנשאלת השאלה לגבי קשר עסקי עם רואה חשבון זה, הכוונה היא לקשר כלשהו, ישיר או עקיף. כך גם, לא צויין מהו שכר טרחתו של רואה החשבון חיים גרייף בגין עבודתו בתיק זה? לא בכדי נקבע בסעיף 19(ב) לחוק תובענות ייצוגיות , כי הבודק המוסמך חייב להיות במינויו של ביה"ד ואסור למנות כבודק אדם שעליו המליץ אחד הצדדים או שייעץ או חיווה דעתו למי מהצדדים . 10. מצד אחד בסעיף 6 להסכם הפשרה הוסכם, כי מנגנון הפיצוי במסגרת התובענה הייצוגית יבוצע על ידי הסתדרות העובדים הלאומית, אך מאידך הנתבעת היא זו שתעביר לרשות הבודק/רואה החשבון, את כל המידע והמסמכים הנוגעים לפרטים אודות חברי הקבוצה לרבות נתוני השכר בתקופה הקובעת וכד', כאשר לארגון העובדים יועבר רק העתק . לטעמי, מי שצריך לדאוג באופן אמיתי לאכיפת זכויותיהם של חברי הקבוצה, הוא אותו תובע מייצג או לחילופין מי שיכנס בנעליו של התובע המייצג וזה יכול להיות גם ארגון עובדים יציג, אך לא ניתן להפקיד מלאכה זו, בנסיבותיו של תיק זה, בידי הנתבעת. 11. כך גם לא ניתן להפקיד את מלאכת הפניה לכל אחד מחברי הקבוצה לצורך קבלת התמורה ואכיפת זכויותיהם בידי הנתבעת, כאמור בסעיף 7.8 להסכם. 12. יודגש, כי בכדי שהסכם הפשרה יאושר יש צורך בראש ובראשונה להתחשב בעניינם של חברי הקבוצה ובאופן שיאכפו את זכויותיהם כלפי הנתבעת. בשום פנים ואופן לא ניתן להטיל את מלאכת האכיפה דווקא על הנתבעת. 13. בנסיבות אלו, אינני רואה מקום לאשר הסכם פשרה זה בנוסח שהוגש. מאחר ויש כאן ארגון עובדים יציג, מקובל עלי שאותו ארגון יציג יכנס בנעליו של התובע המייצג ובנעלי בא כוחו על מנת לדאוג לעניינם של חברי הקבוצה ולאכיפת זכויותיהם, אך צריך לקבוע מנגנון ברור כיצד ארגון העובדים דואג לאכיפה זו ולא הנתבעת. ככל שהצדדים יעמדו על כך שרואה החשבון חיים גרייף יהיה הבודק המוסמך, עליהם להגיש תצהיר של אותו רואה חשבון שיענה על סימני השאלה שעלו כאמור בסעיף 9 להחלטה זו וגם אז אני בספק אם זהו המנגנון הנכון לאכיפת זכויותהם של חברי הקבוצה. מעבר לכך, אין בהסכם הפשרה מתן אפשרות לחבר קבוצה לצאת על פי בקשתו מן הקבוצה כאמור בסעיף 18(ו) לחוק. חוזהאישור הסכם פשרהתביעה ייצוגיתהסכם פשרהפשרה