גישת בית המשפט היא כי דחיית תביעה על הסף ללא בירור תיעשה במשורה. היא שמורה לאותם מקרים בהם גלוי וברור שמדובר בתביעת סרק שאינה עשויה להתקבל, בין מחמת טעם שבעובדה ובין על-יסוד נימוק שבדין. הכלל של מעשה בית-דין, שבהתקיימו יצדיק דחיית תובענה על הסף, נועד למנוע הטרדה חוזרת ונשנית של בעל-דין בשל התדיינות שנסבה על עילה שכבר נדונה ומוצתה, תוך הפניית משאבי שפיטה לעניינים ממשיים הטעונים בירור והכרעה [ע"א 455/06 חלקה 21 בגוש 6539 בע"מ נ' עיריית הרצליה (טרם פורסם, 11.6.2009); ע"א 50/89 ליטן נ' אילתה, פ"ד מה(4) 18, 26-25 (1991)]. ארבעה הם התנאים שבהתקיימם יושתק בעל-דין מחמת מעשה בית-דין: ראשית, נדרש שתתקיים זהות עובדתית ומשפטית בין הפלוגתא שעמדה לדיון והוכרעה בפסק-הדין בהליך הקודם לבין הפלוגתא העומדת לבירור בהליך הנוכחי; שנית, קיימת זהות (או למצער חליפות או קרבה משפטית אחרת) בין בעלי-הדין בשני ההליכים כך שלצד שכנגדו מועלית טענת ההשתק היה יומו בבית-המשפט; שלישית, בהתדיינות הראשונה נקבע ממצא עובדתי פוזיטיבי ביחס לאותה פלוגתא; רביעית, ההכרעה בפלוגתא הייתה מרכיב חיוני בתוצאה הסופית בהתדיינות הקודמת ת"א (מחוזי חיפה) 625/05 עזבון המנוחה ח'דור נ' ח'דור (טרם פורסם, 7.10.2007)]. לשון אחר, אם במסגרת הליך אחד נדונה שאלה עובדתית מסוימת שהייתה קריטית לתוצאת ההליך, והשאלה הוכרעה, מנועים בעלי-הדין בהליך הראשון וחליפיהם מלהתדיין לגבי אותה שאלה בהליך שני מאוחר יותר [ראו רע"א 1903/97 עירית תל אביב יפו נ' התחנה המרכזית החדשה בתל אביב בע"מ (1997); ע"א 2360/99 בחר נ' דיור בנין ופיתוח בע"מ, פ"ד נה(4) 18 (2001)]. הדברים יפים גם אם לא קיימת זהות מלאה בין עילות התביעה בשני ההליכים. בהקשר זה פורש המונח 'עילת תביעה' באופן רחב. השתק עילה אינו נשלל בשל כך שחרף הדמיון בין העילות כוללת העילה החדשה גם פרטים חדשים שלא נזכרו בהליך הקודם [ע"א 8/83 גורדון נ' כפר מונאש - מושב עובדים, פ"ד לח(4) 797 (1985); ע"א 2035/03 לב יסמין בע"מ נ' ת.ג.י. בע"מ, פ"ד נח(6) 447 (2004)]. זאת ועוד, הכלל בדבר מעשה בית-דין חל לא רק על פלוגתאות שנטענו ונדונו בפועל בהליך הקודם אלא גם על סוגיות שניתן היה להעלות במסגרתו ולא נטענו, או שנותרו ללא התייחסות עניינית מסיבות הקשורות באופן ניהול ההליך הראשון [רע"א 10353/05 צרפתי צבי בע"מ נ' עיריית מודיעין (טרם פורסם, 17.8.2006); ע"א 4087/04 גורה נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (2005)]. מעשה בית דיןדחיה על הסף