מהם הליכי גילוי מסמכים ? הליכי גילוי ועיון במסמכים, כביטויים בתקנות 122-112 לתקנות סדר הדין האזרחי, נועדו לסלול את הדרך לקיום הליך משפטי המתברר "בקלפים פתוחים" באופן שתואם את ייעודו להגיע לחקר האמת. מספר עקרונות מנחים מתווים את גבולותיה של חובת הגילוי ואת היקף זכותו של בעל-דין לעיין במסמכים המצויים בידי הצד האחר או בשליטתו [רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ בפסקאות 9-7 והאסמכתאות שם (טרם פורסם, 15.10.2008)]. תנאי ראשון שאין בלתו לקיומה של חובת גילוי הוא בהיות המסמכים המבוקשים רלוונטיים למחלוקת. דרישת הרלוונטיות פורשה באופן רחב. חובת גילוי הוחלה גם על מסמכים שתועלתם להליך המשפטי אינה ישירה, לרבות כאלה שבבוא היום לא יהיו קבילים כראיה. "[...] הרלוואנטיות של מסמך לעניין גילויו רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט. הרלוואנטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוואנטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא 'לדוג' בענייניו של בעל דין, אין לגלותו [...] ודוק: לעתים אין בעל דין יודע מהם המסמכים שבידי הצד שכנגד. דרישה לגילוים של אלה אינה מהווה 'דיג אסור'" [רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 60 (1995)]. הרלוונטיות נתחמת על-פי כתבי-הטענות ו"דיג" במסמכי הצד שכנגד אינו פסול כשלעצמו אלא רק אם מטרתו לאתר תיעוד שלא לצורכי ההליך התלוי ועומד [רע"א 8290/01 איזוטופ בע"מ נ' דן רנט א-קאר בע"מ (לא פורסם, 22.8.2002)]. עת נבחנת בקשה לגילוי ועיון במסמכים לא נדרש שהרלוונטיות שלהם תהיה ודאית ודי בכך שיש יסוד סביר להניח שעשויה להיות להם חשיבות בהמשך ההליך. דרישת הרלוונטיות עשויה להתקיים לא רק בהתייחס למסמך ספציפי אלא גם לגבי סוג מסמכים [ע"א 40/49 כיאט נ' כיאט, פ"ד ג 159, 162 (1950); רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193, 196 (2002)]. ככל שהטענה שלשם הוכחתה מתבקש הגילוי אינה חסרת שחר או נטולת יסוד על-פניה, אין לומר שמדובר בגילוי מסמך שאינו רלוונטי [רע"א 6649/07 המועצה המקומית שלומי נ' שכטמן ושות' חברה לבנין ופיתוח בע"מ (טרם פורסם, 25.12.2007)]. לצד שאלת הרלוונטיות נבחנת גם מידת ההכבדה שתיגרם כתוצאה מן הגילוי המבוקש. ככל שמידת הרלוונטיות של מסמך ברורה וגלויה יותר, ותלותו של בעל-הדין המבקש את הגילוי בחשיפת המסמך גוברת, כך תגדל הנכונות להרחיב את חובת הגילוי גם אם כרוך בכך מחיר שביטויו בתוספת הכבדה על בעל-הדין האחר. מתדיין שבפיו טענה להכבדה לא סבירה הכרוכה בהטלת חובת גילוי נדרש לפרט ולהצביע על קושי ספציפי הניצב בפניו, ולא די לשם כך בטענה כללית [עניין שמשון, שם, בעמ' 196; עניין Gerber, שם, בפסקה 8]. בה בעת אין פירושה של חובת הגילוי שהצד שכנגד חייב לייצר או להפיק מסמכים, זולת אם ניתן לעשות זאת בהשקעה מועטה של מאמץ ומשאבים [רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג (לא פורסם, 1.11.2005)]. יש ובקשה לגילוי מסמך ספציפי או סוג מסמכים מעוררת שאלות של חיסיון ופגיעה בפרטיות. לצד האינטרס שבגילוי האמת שלשמו נועדו הליכי גילוי ועיון קיימים אינטרסים מוכרים נוספים שאף הם מוגנים, ובכללם הזכות לפרטיות. האינטרס המוגן העיקרי שנזכר בפסיקה בהקשר של אי גילוי ראיה הוא הערך של הגנת הפרטיות כביטויו בחוק הגנת הפרטיות ובסע' 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. זכות זו עומדת על מכונה בין שהיא מוגנת על-ידי חיסיון בר-קיימא המוכר בדין ובין אם לאו [ת"א (מחוזי חיפה) 995/05 ליפניצקי נ' מיקוד אבטחה שמירה שירותים ונקיון בע"מ (טרם פורסם, 30.11.2006)]. נקודת האיזון שאומצה נוטה להעדיף את הערך של חשיפת האמת על-פני חיסיון הנתפש כחריג. בה בעת נודעת חשיבות לשאלה מי הוא זה שמעלה טענה לחיסיון או לפגיעה בפרטיות שעל-יסודה מבוקש למנוע גילוי או לצמצמו. נקודת האיזון בין גילוי לאי-גילוי עשויה להשתנות על-פי זהות הטוען, שמא מדובר בתובע או בנתבע [עניין ליפניצקי, שם, בפסקה 20-18 והאסמכתאות הנזכרות]. נקודת האיזון מושפעת גם מכך שמדובר בפגיעה אפשרית בזכותו לפרטיות של מי שהוא עצמו אינו בעל-דין בהליך אלא צד שלישי. כאשר מסמכים שגילויים התבקש נוגעים לצד שלישי, ובעל-הדין מבקש הגילוי אינו מצביע על זכות העומדת לו לקבל את המידע הגלום בהם שהיא חיצונית ומוקדמת להליכי גילוי ועיון, יש לברר מה עמדת הצד השלישי בטרם תתקבל החלטה על-אודות גילוי המסמכים [בע"מ 3542/04 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 20.6.2005); רע"א 11942/05 עירית מודיעין נ' צרפתי צבי ובניו בע"מ (טרם פורסם, 9.4.2006); בש"א (מחוזי ת"א) 18867/07 עו"ד מטלון נ' עו"ד רוזנצווייג (טרם פורסם, 14.1.2008)].גילוי מסמכיםמסמכים