על פי כתב האישום במהלך ביקורת שנערכה על ידי מפקחי התמ"ת בבית בפתח תקווה נמצאו בנכס 4 עובדים זרים שהועסקו על ידי הנאשם בעבודות שיפוץ ובניה וזאת ללא היתר כדין. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא העסקת עובדים זרים בעבודות שיפוץ בית מגורים: בפתח הדברים אציין כי אני נעתרת לבקשת המאשימה לתיקון כתב האישום באופן שיתוקן שמו של העובד הזר אשר פרטיו מצויים בסע' 4(ד) לכתב האישום, מששוכנעתי כי הטעות שנפלה בשמו של העובד הזר נבעה מטעות סופר בהקלדת מספר תעודת הזיהוי שלו בכתב האישום. פרטיו הנכונים של העובד הזר, לרבות שמו המלא ומספר הזיהוי, מפורטים ברשימת העובדים (מש/2) שהוצגה מטעם המאשימה במסגרת הבאת ראיותיה, כאשר המדובר ברשימה שנערכה על ידי מפקחי משרד התמ"ת בזמן אמת, ותוכנה לא נסתר. בהתאם להוראת סע' 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982, בפתח הדברים אודיע כי החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו על פי כתב האישום. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום (מתוקן) שעניינו העסקת עובדים זרים שלא כדין, עבירה על הוראות סעיפים 2(א)(1) ו-(2) לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), תשנ"א - 1991 (להלן: "החוק"). על פי כתב האישום, ביום 8/2/04 במהלך ביקורת שנערכה על ידי מפקחי התמ"ת בבית השייך למשפחת X שכתובתו X בפתח תקווה (להלן: "הנכס"), נמצאו בנכס 4 עובדים זרים שפרטיהם מצויינים בסע' 4 לכתב האישום (להלן: "העובדים הזרים"), שהועסקו על ידי הנאשם בעבודות שיפוץ ובניה וזאת ללא היתר כדין. 4. הנאשם כפר בעובדות המיוחסות לו על פי כתב האישום. 5. מטעם המאשימה העידו מר שמש עזר (להלן: "שמש") ומר ניר עזר (להלן: "ניר"), מפקחים מטעם משרד התמ"ת אשר ערכו את הביקורת בנכס במועד הרלוונטי לכתב האישום. כמו כן הוצגה מטעם המאשימה תעודת עובד ציבור של מר עמי קביליו, רע"ן תעסוקה בית לחם/חברון (נ/3). הנאשם העיד בפרשת ההגנה. 6. ביום 8/2/04 ערכו המפקחים מטעם משרד התמ"ת, שמש וניר, ביקורת בכתובת הנכס, אשר במועדים הרלוונטים נמצא בשלבי בניה ושיפוצים, ובמהלכה נמצאו במקום, בין היתר, ארבעת העובדים הזרים. מהלך הביקורת נרשם על ידי שמש בטופס תאור המקרה (מש/1) ופרטי העובדים הזרים נרשמו בטופס "רשימת העובדים (מש/2) על ידי ניר. על פי טופס תאור המקרה כפי שנרשם על ידי שמש, העובדים הזרים עסקו בעבודות תיקון "שליכט" והכנת הגינה. כמו כן, על פי הרישום בטופס תאור המקרה, שמש שוחח עם עובד ישראלי שנמצא במקום, אשר הציג עצמו כקבלן צבע, ומסר לו כי בעלת הנכס היא אשה בשם ז'ניה, אשר כפי שהוברר בפנינו הינה אשת הנאשם. בעקבות הביקורת נשלח לנאשם זימון לחקירה בחשד להעסקת העובדים הזרים (מש/3). על פי אישור המסירה של רשות הדואר, מכתב הזימון נמסר לנאשם ביום 25/2/04 (מש/4) אולם הנאשם לא התייצב לחקירה. ביום 27/2/06 נשלחה לנאשם הודעה על הטלת קנס מנהלי בגין העסקת עובדים זרים שלא כדין. הנאשם ביקש להישפט בגין העבירה נשוא הקנס המנהלי שהוטל עליו. 7. יסודות העבירה נשוא כתב האישום נקבעו בסע' 2(א)(1) ו-(2) לחוק: "(א) מעביד שעשה אחד מאלה - (1) העביד עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל והתקנות לפיו; (2) העביד עובד זר בניגוד להוראות סעיף 1יג; ...." סע' 1יג' לחוק קובע: "(א) לא יקבל אדם עובד זר לעבודה, אלא אם כן התיר הממונה בכתב את העסקתו של העובד הזר אצל אותו מעביד, ובהתאם לתנאי ההיתר; היתר כאמור יכול שיהיה למכסה מסוימת של עובדים זרים שיועסקו אצל אותו מעביד או לפי רשימה שמית." על מנת להרשיע את הנאשם בעבירות נשוא כתב האישום, יש להוכיח כי הנאשם העסיק את העובדים הזרים במועד הביקורת, וכי העובדים הזרים לא היו במועדים הרלוונטים בעלי היתרי עבודה בישראל. 8. לטענת הנאשם לא עלה בידי המאשימה להוכיח בעלות או קיומה של זכות קניינית כלשהי של הנאשם בנכס. טענה זו אינה מתיישבת עם חומר הראיות שהוצג בפניי, לרבות עדותו של הנאשם והראיות שהוצגו מטעמו. הנאשם ביקש להציג מסמכים שונים, המעידים כי הוא אינו רשום כבעל הנכס, וכי הזכויות בנכס הינן בבעלות אשת הנאשם, גב' ז'ניה רזניצקי. ואולם העובדה כי הנכס אינו רשום על שמו של הנאשם, אין בה כשלעצמה כדי ללמד על היעדר זיקה קניינית כלשהי בין הנאשם לבין הנכס. הראיות שהוצגו מטעם הנאשם עצמו מעידות על קיום זיקה קניינית בינו לבין הנכס, כאשר בחוזה ההתקשרות בינו לבין קבלני שיפוצים, כפי שהוצגו על ידו (נ/6, נ/7 ו-נ/8), מצויין כי הנאשם ורעייתו "רכשו מגרש" בכתובת הנכס. ביטוי זה ללא ספק מלמד כי הנאשם ראה עצמו כבעל זכויות בנכס יחד עם אשתו, שהיא בעלת הנכס הרשומה. בבקשה להישפט שהוגשה על ידי הנאשם בהליך אחר, נמסר כי הנאשם ורעייתו ביקשו לבנות בית לצרכי מגורים בכתובת הנכס. גם בחקירתו הנגדית אישר הנאשם כי נכון להיום הוא מתגורר בנכס, וכאשר נשאל: "אבל זה לא הבית שלך" השיב: "למה לא, אני חי עם אשתי כמעט 50 שנה" (עמ' 22 לפרוטוקול). בנסיבות המתוארות נוכח עדותו של התובע עצמו, יש לראותו לכל הפחות כמחזיק בנכס, אם לא כבעל הנכס. 9. הלכה פסוקה היא כי במקרה בו עובד זר נמצא עובד בשטח הנכס, קיימת חזקה שבעובדה לפיה מעסיקו של העובד הזר הוא בעל הנכס ו/או המחזיק בנכס, אלא אם כן יוכח אחרת (ר' ע"פ 41/09 מדינת ישראל, משרד התמ"ת נ' אליהו יצחק; ת"פ (ב"ש) 1018/04 מדינת ישראל נ' ניר עם כהן ירקות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ). על מנת להפריך את החזקה, אין די בהטלת ספק בקיומה, אלא דרושה הוכחה פוזיטיבית שיש בה כדי להראות שהיא מסתברת יותר מן החזקה המבוססת על הגיון הדברים וניסיון החיים. 10. לטענת הנאשם, עבודות הבניה והשיפוצים בנכס בוצעו על ידי קבלנים עימם התקשרו הנאשם ואשתו לצורך בניית בית מגורים. לתמיכה בטענתו הציג הנאשם העתקים של חוזי התקשרות שלו ושל רעייתו ז'ניה עם 3 קבלנים שונים (נ/6, נ/7 ו-נ/8) ביניהם העובד הזר שפרטיו מצויינים בסע' 4(א) לכתב האישום המתוקן. כמו כן הציג הנאשם העתקי חשבוניות בכתב יד, אשר לטענתו נמסרו לו על ידי קבלני השיפוצים עימם התקשר (נ/9). 11. גירסת הנאשם לפיה עבודות הבניה והשיפוצים בנכס בוצעו עבורו על ידי קבלנים עימם התקשר, היא גירסה סבירה ומתקבלת על הדעת בנסיבות העניין, ויש בה כדי להפריך את החזקה בדבר העסקת העובדים הזרים שעבדו בנכס על ידי בעל הנכס. כאמור הטענה נתמכת במסמכי ההתקשרות בין הנאשם לבין קבלני השיפוצים עימם התקשר. הנאשם אמנם לא התייצב לחקירה במשרדי התמ"ת אליה זומן בעקבות הביקורת. ואולם כעולה מחומר הראיות, חוזי ההתקשרות שהוצגו על ידי הנאשם בפני בית הדין, הועברו על ידו למשרד התמ"ת עוד בטרם נפתח הליך זה, וזאת בהתייחס להליך אחר שנוהל בעניינו. הנאשם אמנם לא זימן לעדות מטעמו את אותם הקבלנים אשר ביצעו את עבודות השיפוץ בנכס לטענתו. עם זאת משהציג הנאשם את חוזי ההתקשרות שיש בהם כדי להצביע על ביצוע העבודות בנכס על ידי קבלנים שנשכרו על ידו וכי העבודות בנכס לא בוצעו על ידו באופן אישי, וזאת עוד בטרם הוגש כתב האישום, מן הראוי היה כי המאשימה תנקוט בפעולות חקירה נוספות לבחינת הקשר בין הקבלנים לבין העובדים הזרים. ויוער - במהלך הביקורת שנערכה על ידי שמש וניר, לא נגבו עדויות של העובדים הזרים מהם ניתן היה ללמוד על זהות מעסיקם. גם עדותו של קבלן הצבע, עימו שוחח שמש, על פי האמור בטופס תאור המקרה, לא נגבתה על ידי המפקחים בהודעה ערוכה כדין, אלא דבריו נרשמו בטופס תיאור המקרה מפי שמש. דברים אלו מהווים בנסיבות העניין עדות שמועה שאין לייחס לה משקל רב. יצויין כי שמו של הנאשם אינו מוזכר כלל בטופס תאור המקרה, כאשר מי שצויינה בטופס כבעלת הנכס היא אשת הנאשם, ז'ניה. לא למותר לציין את גילו של הנאשם, יליד 1939, אשר במועדים הרלוונטים היה כבן 65, והעיד על עצמו כנעדר רקע כלשהו בבניה ובשיפוצים. עדותו לעניין זה לא נסתרה על ידי המאשימה. בנסיבות אלו, גירסת הנאשם לפיה עם פרישתם לגמלאות, ביקשו הנאשם ורעייתו לבנות בית על המגרש שבבעלותם ושכרו קבלנים לצורך ביצוע עבודות הבניה, בהתאם להסכמים שהציג, היא גירסה מסתברת אף יותר מן החזקה בדבר העסקת העובדים הזרים על ידי בעל הנכס. 12. אין בידי לקבל את טענת המאשימה לפיה הודאת הנאשם כי התקשר בחוזה לאספקת חומרי בניין עם אחד העובדים הזרים, שנמצאו בנכס במועד הביקורת, יש בה כדי ללמד על העסקת העובד הזר על ידי הנאשם. חוזה ההתקשרות בין הנאשם לבין העובד הזר (נ/7) הינו חוזה לאסקפת חומרי בניין, שאין בו דבר המרמז על קיומם של יחסי עובד ומעביד בין הנאשם לבין העובד הזר. לפיכך לא מתקיים יסוד ההעסקה, בהתאם להוראת סע' 2(א) לחוק. משלא הוכח כי העובדים הזרים אכן הועסקו על ידי הנאשם, אין עוד צורך להידרש לשאלת קיומו של היתר כדין להעסקת העובדים הזרים. 13. בנסיבות המתוארות, משעלה בידי הנאשם לסתור את החזקה בדבר העסקת העובדים הזרים על ידי בעל הנכס, ובהיעדר ראיות מספיקות במידה הנדרשת במשפט הפלילי, לעניין זהות מעסיקם של העובדים הזרים במועדים הרלוונטים ולקיומם של יחסי עובד ומעביד בין הנאשם לבין העובדים הזרים, יש לזכות את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.העסקת עובדים זריםמקרקעיןשיפוצניקשיפוציםעובדים זרים