קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא העסקת פועלים סינים ללא היתר: כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום בגין עבירות על סעיפים 2(א) ו- 5 לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א - 1991 (להלן - חוק עובדים זרים). להלן עובדות המקרה: 1. הנאשמת מס' 1 הינה חברה פרטית אשר בבעלותה חנות ברח' הנשיא 130 בחיפה (להלן: החנות). הנאשם מס' 2 היה בתקופה הרלוונטית הבעלים והמנהל של הנאשמת מס' 1. 2. בתאריך 31.10.05 נערכה ביקורת בחנות, ונמצאו 2 עובדים זרים מסין העוסקים בפריקת בלוקים מטנדר שעמד בסמוך לחנות. 3. מבירור שערכו המפקחים מטעם המאשימה עם משרד הפנים עולה כי אשרת השהייה של העובדים הזרים בארץ בתוקף וכי הם מועסקים ע"י חברת "און בונה שירותי כ"א לבניין בע"מ". 4. לטענת המאשימה, הנאשמים העסיקו את העובדים הזרים ללא היתר, ועל כן, הוגש כנגדם כתב האישום דנן. כתב האישום ייחס לנאשמת מס' 1 עבירה של העסקה שלא כדין לפי סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים, ולנאשם מס' 2 עבירה של הפרת אחריות נושא משרה לפי סעיפים 2(א) ו- 5 לחוק עובדים זרים. טענות הנאשמים: 5. הנאשמים ערכו שיפוץ בחנות והזמינו חומרי בניין מחברה בשם "י.ס.ר חומרי בניין בע"מ" מכבביר בחיפה. 6. הנאשמים לא העסיקו את העובדים הזרים. 7. העובדים הזרים פרקו את הסחורה שהוזמנה ע"י הנאשמים מספק חומרי הבניין מחוץ לחנות. 8. העובדים הזרים לא עבדו בתוך החנות. טענות המאשימה: 9. העובדים הזרים נצפו כשהם עובדים בתוך החנות. 10. הנאשם לא הביא עדים לתמוך בגרסתו וזה פועל לרעתו. 11. במקרה שמתעורר חשד להעסקה שלא כדין על המעסיק הפוטנציאלי לדרוש ולחקור את זהותו של העובד הזר, אף אם מדובר בהתקשרות קצרה. כמו כן, לטענת ב"כ המאשימה אף אם לטענת הנאשמים הם היו בגדר מזמינים, הרי שעפ"י הפסיקה יש לראותם כמעבידים. לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: 12. במשפט הפלילי, נטל השכנוע מוטל על התביעה, הנושאת בעול הוכחת האשמה ואין היא יוצאת ידי חובה זו, אלא אם כן יש בחומר הראיות כולו כדי להוכיח את כל יסודות העבירה נשוא האישום, במידה שלמעלה מספק סביר. (ראה י' קדמי, על הראיות, חלק ג', הוצאת דיונון, מהדורה 2004, ע' 1440).   די בכך שהנאשם יעורר ספק סביר בגרסת המאשימה על מנת שיזוכה מכל אשמה. 13. מר אבי וקנין, מפקח מטעם המאשימה, העיד בביה"ד כי ראה את העובדים הזרים עוסקים אך ורק בפריקת חומרי הבניין מהטנדר. (ראה פרוטוקול דיון מיום 28.6.10 עמ' 7). 14. מר מלול יצחק, מפקח מטעם המאשימה, העיד כי אינו זוכר היכן צילם את העובדים הזרים בתמונות שהוגשו לבית הדין, וייתכן כי הם צולמו מחוץ לחנות. (ראה פרוטוקול דיון מיום 28.6.10 עמ' 9). 15. בדו"ח תאור המקרה מיום 31.10.05, מועד הביקורת, ציין מר וקנין כדלקמן - "...נצפו 2 עובדים זרים כשהם עסוקים בפינוי בלוקים מטנדר... הבלוקים הגיעו מחב' י.ס.ר חומרי בנין בע"מ תעודת משלוח מס' 4833..." (הדגשות אינן במקור) 16. כאמור לעיל, אשרת השהייה של העובדים הזרים הייתה בתוקף, כאשר המעסיקה הינה חברת און בונה. המפקחים מטעם המאשימה לא ערכו כל בירור עם חברת י.ס.ר ו/או חברת און בונה, באשר להעסקתם של העובדים הזרים. המפקחים אף לא שאלו את העובדים הזרים באשר לזהות מעסיקם, ו/או העבודה אותה נדרשו לעשות במועד עריכת הביקורת. 17. שני המפקחים מטעם המאשימה לא ראו את מי מהעובדים הזרים מבצעים כל עבודה בתוך החנות, למעט פריקת הבלוקים מהטנדר. מר מלול, אשר צילם את העובדים הזרים כאמור, אף לא ידע לומר אם ראה את העובדים בתוך החנות או מחוצה לה. 18. ראוי לציין ולהדגיש כי, בתמונות ת/5 אכן נראים העובדים הזרים מרימים בלוקים מחוץ לחנות. 19. אמנם נקבע בפסיקה כי, האחריות לוודא כי ההעסקה של העובדים הזרים אכן מתבצעת באופן חוקי מוטלת על כתפיו של המעסיק בפועל והוא אינו יכול לפטור עצמו ממנה בהעבירו את הנטל לפתחו של קבלן כוח-האדם בלבד. (ראה - ע"פ 26/05 מדינת ישראל נ' בנימין זינגר , ניתן ביום 28.6.07). אולם, בנסיבות המקרה דנן, המאשימה לא הוכיחה מעל לספק סביר כי הנאשמים אכן היו מעסיקם בפועל של העובדים הזרים. המאשימה אף לא הוכיחה מעל לספק סביר כי העובדים הזרים ביצעו עבודה כלשהי בתוך החנות. 20. אשר על כן, אני קובעת, כי המאשימה לא עמדה בנטל הראיות המוטל עליה להוכיח מעל לספק סביר, כי הנאשמים הפרו את הוראות חוק עובדים זרים. לפיכך, אני מזכה את הנאשמים מחמת הספק. סיןהעסקה שלא כדין (שבחי"ם ועובדים זרים)