נפסק כי כאשר ועדה רפואית לעררים בוחרת לסטות מהחלטה קודמת, ראוי וסביר הוא שתתייחס להחלטות קודמות בהן נפלה הכרעה שונה. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התייחסות ועדה רפואית להחלטות ועדה קודמת: .1בשלושה תיקים אלה מתעוררת בעיה זהה. .2הליך מד/1745- 01נשמע בפני המותב: הדיון בהליכים מד/2164- 01ומד/ 2132- 01נעשה על-פי החלטת נשיא בית-הדין על סמך סיכומים בכתב, שעה שטענות הצדדים נרשמו מפיהם על-ידי אב-בית-הדין, ומהווים, בהסכמתם, טיעון לעניין פסק- הדין. .3כל המערערים בהליכים (שטענו, כאמור, בנפרד) - נבדקו על-ידי ועדה לעררים לעניין גמלת ניידות, ולכולם נקבעה דרגת נכות על-פי התוספת להסכם הניידות, בשיעור הנמוך מזה שנקבע להם על-ידי ועדות קודמות, מספר שנים קודם לכן, קביעה אשר העניקה להם זכויות מכוח הסכם הניידות. .4בדו"ח הוועדה בהליך מד/1745- 01צוין בפריט "ממצאים ומסקנות", כי בשנים 1975ו- 1979קבעה ועדה מחוזית למערער פריט א-.3 בדו"ח הוועדה בהליך מד/2164- 01לא צוין דבר באשר לממצאים קודמים, אך אלה צוינו בדו"ח הוועדה המחוזית, עליה הוגש הערעור. באותו דו"ח מצוינים תאריכי הדיונים בוועדות קודמות מבלי שצוין ממצאן. בדו"ח הוועדה בהליך מד/2132- 01צוין בפריט "ממצאים ומסקנות", כי בשנת 1980קבעה ועדה מחוזית למערער פריט א-.4 לא תמצא באף אחד מדו"חות הוועדות נשוא ערעורים אלה התייחסות למסקנות הוועדות הקודמות תוך הסבר הוועדה הרפואית העכשווית לסיבת הסטיה מהחלטות הוועדות הקודמות. כל אחד מן המערערים טען (בנפרד), כי מצבו הרפואי בעת הבדיקה נשוא הערעור לא השתנה, וכי הוא זכאי לאותם אחוזי נכות שנקבעו בוועדות קודמות. .5בית דין זה פסק בדב"ע שם/2255-01, [1] (להלן - הלכת איש-שלום): "אין לאמר שאשר קבע אי-פעם בעבר רופא מוסמך, שעל קביעתו לא הגישו ערר, יחייב לעולמים כל ועדה רפואית לעררים. הסכם הניידות קובע מנגנון מקצועי לקביעת הפריט הישים, ויהיה בכך כדי לרוקן מתוכן את פעולתו של אותו מנגנון מקצועי, אם יכתיבו לו תוצאות. מאידך, אין להתעלם מהעובדה שמצב בריאות מסוים הביא בעבר - במסגרת אותו "משטר זכויות" הסכם הניידות - לתוצאה מסוימת. הפיתרון הנכון הוא, שלא לרוקן מתוכן את סמכויותיהן של ועדות רפואיות מאוחרות יותר, אך יחד עם זאת - שלא להתעלם ממצבים קודמים. לשון אחר: הוועדה הרפואית לעררים קובעת, כפי שהיא קובעת, על סמך ממצאיה היא; אך בגדר הנתונים שצריכים לשמש לממצאיה - צריך שתהיה הקביעה הקודמת. לאותה קביעה קודמת צריך ליתן את הדעת, ואם עומדים לסטות - צריך לנמק. בדוגמה לסטיה אפשרית, יכול לשמש שינוי במצב הבריאות, אך יכול ותשמש גם העובדה שבקביעה הקודמת היתה טעות על פניה, כגון - חוסר תיאום בין הממצאים לבין הפריט שיישמו אותו בזמנו" (שם, [1], בע' 170; ההדגשה במקור). .6המוסד, בסיכומים בכתב אותם הגיש בהליך מד/1745-01, ואשר בהליכים האחרים ביקש לאמצם, טוען, כי בג"צ 363/84, [2], "שינה למעשה את הלכת איש-שלום, בכל הקשור לחובה להיזקק לוועדות קודמות". לגרסת המוסד, "הוועדה איננה חייבת (ההדגשה במקור) להתייחס במפורש להחלטות קודמות, אלא ראוי וסביר שתעשה כן, ואי-התייחסות מפורשת אין בה כדי לפסול את ההחלטה, כאשר ברור שהממצאים שונים או שהוועדה המקורית לא פעלה על-פי הסכם". .7אין אנו מקבלים את גרסת המוסד. בבג"צ 363/84, [2], הנ"ל, אומר בית-המשפט העליון: "אכן מקובל עלינו, כי כאשר הוועדה בוחרת לסטות מהחלטה קודמת, ראוי וסביר הוא שתתייחס להחלטות קודמות בהן נפלה הכרעה שונה. האזרח, אשר עומדים להצר את הזכויות הקודמות שהוקנו לו, זכאי לדעת מה סיבת הדבר, ולעניין זה יש, כמובן, גם חשיבות לכך, שהגוף הסטטוטורי המחליט ער לכך שהיו החלטות קודמות, השונות מזו המתקבלת עתה. אולם במקרה שבפנינו אכן פעלה הוועדה בדרך שהותוותה בהלכת איש-שלום הנ"ל. היא פרטה את ממצאיה והגיעה למסקנתה על יסוד יישומם של הממצאים לרשימת המבחנים המפורטת בתוספת להסכם. משנוכחה לדעת, כי היא עומדת להכריע בשלילה בעניין הזכאות, גילתה הוועדה עירנות לכך, שקדמו להחלטתה שתי החלטות אחרות - האחת משנת 1975והאחרת משנת .1978 באשר להחלטה משנת 1975, היה ברור על פניה, כי אין זיקה בין הממצאים לבין המסקנה. אשר להחלטה משנת 1978, קבעה כי אין הסבר לכך, איך הגיעה הוועדה, אחרי ממצאיה המפורטים, למסקנתה המסכמת. אינני יודע, מה ניתן עוד לצפות מוועדה המעבירה החלטה קודמת בשבט הביקורת. האם עליה לנקוט לשון בוטה או לכתוב, שהדברים מופרכים או מנותקים מהכללים החלים על הנושא? המסקנה היתה ברורה, ולאור אופי הממצאים קיצרה הוועדה במסקנתה, אך לא עשתה כן על חשבון בהירות מסקנתה" (שם, [2],בע' 727). בעניין חריף, [2], אף כעולה מן המובאה דלעיל, נימקה הוועדה לעררים את סטייתה מהחלטות קודמותיה, אולם בית-המשפט העליון, שלא כבית-דין זה, סבר כי הנמקתה של הוועדה היתה מלאה ומספקת. .8אכן, "ראוי וסביר" שהוועדה תתייחס לוועדות קודמות, אך לדעתנו, שעה שהוועדה הרפואית לעררים לא פעלה באופן ראוי וסביר, מן הדין לחזיר את העניין אליה, על מנת שתשלים את מלאכתה, מה עוד שלא ברור כלל אם "גילתה עירנות" להחלטות קודמות. .9אשר על כן מוחזר לוועדה לעררים עניינו של כל אחד מן המערערים; הוועדה תשלים את הדו"ח, על-ידי התייחסות מפורשת להחלטות הקודמות בעניינו של כל מערער. הדו"ח המשלים של כל מערער ומערער יומצא על-ידי המוסד לביטוח לאומי לתיק זה, ובית-הדין יתן פסק-דינו על יסוד כל החומר שיימצא בתיק, לאחר שיתן לצדדים להשלים טענותיהם, אם ירצו בכך. המוסד ישלם לכל אחד מן המערערים בדב"ע מד/1745- 01ודב"ע מד/2164-01, שלא היה מיוצג, הוצאות נסיעה בסך של 000, 15שקל, בלי קשר לתוצאות.רפואהועדה רפואית