התכופפות בעבודה - מיקרוטראומה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התכופפות בעבודה - מיקרוטראומה: רקע הדברים: 1. בפנינו תביעה בה מבקש התובע כי נכיר בפגיעה שבגבו, שלטענתו מקורה בעבודתו כמסגר, כתאונת עבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה -1995 (" החוק"), זאת תוך יישום תורת המיקרו-טראומה. 2. ראשיתה של תביעה זו עוד בשנת 1997. אז נתבררה בפני מותב בראשות כב' השופט ש. גוטמכר. בפסק דין שניתן על-ידי המותב בתאריך 13.11.2000 נדחתה התביעה, על בסיס חוות דעתו המקצועית של פרופ' שטיין, אורטופד אשר מונה כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין. 3. על פסק-הדין הנ"ל הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. זה האחרון נתן ביום 17.10.02 תוקף של פסק-דין להסכם בין הצדדים לפיו יבוטל פסק-דינו של בית הדין האזורי וימונה מומחה רפואי אחר, במקום ד"ר שטיין. 4. לאור פסיקת בית-הדין הארצי הוחזר התיק לבית-הדין האזורי ונקבע בפני מותב זה. העובדות: 5. להלן תמצית עובדות המקרה כפי שנקבעו על ידינו בהחלטתנו מיום 16.01.03: "א. התובע יליד 1965. ב. התובע עבד כשבע שנים, עד 1995 בעבודת מסגרות שהצריכה כפיפות רבות. ג. התובע עבד שישה ימים בשבוע, כל יום 10-8 שעות. ד. מאז 1995, כאמור, אין התובע עובד והחל לסבול מכאבי גב סמוך לשנת 1991. ה. עבודתו של התובע הייתה: העמסה על משאית של צינורות במשקל 20 עד 180 ק"ג כל אחד, בעזרת שלושה פועלים כתוצאה מכך נדרש התובע להתכופף עד 200 פעמים ביום; כמו כן עסק התובע גם בחיתוך צינורות במסורים כאשר המוטות לחיתוך הונחו בגובה של פחות ממטר - עובדה שגם היא הצריכה התכופפויות רבות". חוות דעת המומחה: 6. ד"ר יעקב פעילן, מהמרכז הרפואי רבין (בילינסון) פתח-תקוה, מונה לשמש מומחה-יועץ רפואי (להלן: "המומחה"), לבית הדין, אשר נתבקש להשיב לשאלות הבאות: "א. מהי המחלה או המחלות מהן סובל התובע בגבו. ב. האם יש קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע, כפי שתוארו לעיל בסעיף 4, (העובדות), לבין מחלתו. ג. אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית, האם כל פעולה שביצע התובע במהלך עבודתו, הן בהעמסת צינורות והן בהתכופפות לצורך ניסור צינורות, גרמה לפגיעה כלשהיא בגבו (להלן - "הפגיעה"), שאפשר ליחסה לזמן מסויים ולארוע מסויים. ד. אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית - ההיתה אותה פגיעה, פגיעה זעירה ובלתי הפיכה, כך שבהצטרף אליה פגיעות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים בתובע; או שמא המצב הקיים הוא תוצאה של תהליך תחלואתי ממושך. ה. אם התשובה לרישא של השאלה הקודמת (פגיעות זעירות נפרדות ובלתי הפיכות הן שגרמו למצב הקיים בתובע) - היא חיובית - האם יש בתובע גורמי סיכון והאם תנאי עבודתו הנ"ל השפיעו על המחלה הרבה פחות מאשר נתוניו האישיים (לרבות גורמי הסיכון)". 7. המומחה, בחוות דעתו מיום 01.10.03, לאחר שסקר את החומר הרפואי שהיה בפניו, קבע: "לפי המסמכים הרפואיים שהובאו לעיוני: לראשונה התלונן על כאבי גב תחתון לאחר ת.ד. ביום 8.4.92. טופל שמרנית. קיבל ח.מ. עד ליום 25.5.92. ביום 2.9.95 נחבל שוב בת.ד. גם הפעם טופל שמרנית. קביל (צ"ל קיבל - ר.כ.) כ- 10 ימים. בתקופה שעבד כמסגר (בין השנים 1988-1995), אין רישומים אודות כאבי גב תחתון עקב עבודתו, אלא לאחר תאונות הדרכים. ביום 23.6.96 התלונן לראשונה על כאבי גב תחתון חוזרים, ללא קשר לתאונה, טראומה או עבודה. לאור הנ"ל, איני מוצא קשר בין תנאי עבודתו לכאבי הגב התחתון. לפי התיק הרפואי, הכאבים הם כתוצאה מהתאונות דרכים בשנים 1992, 1995 ולא כתוצאה מתנאי עבודתו. לשאלות בית המשפט (ההגדשה במקור - ר.כ.) א. כאבי גב תחתון. ב-ה. אין קשר לתנאי עבודתו. בשנים בהם עבד כמסגר, התלונן על כאבי גב תחתון רק לאחר תאונות הדרכים, בשנים 1992, 1995". 8. לאחר קבלת חוות דעת המומחה ניתנה לצדדים האפשרות להגיש בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה בנוגע לחוות דעתו. ב"כ התובע הגיש בקשה כאמור, אולם זו נדחתה בהחלטתנו מיום 08.12.03. הצדדים נתבקשו להגיש סיכומיהם בכתב,לבית הדין. טענות הצדדים: 9. בפני בית-הדין הונחו סיכומי התובע בלבד. 10. א. התובע בסיכומיו טוען כי קביעת המומחה, אשר שללה קיומו של קשר סיבתי בין עבודתו ובין הכאבים שחש בגבו, ניתנה ללא הסבר מניח את הדעת שכן התבססה רק על העובדה שתלונותיו על הכאבים בגבו נרשמו רק לאחר קרות תאונות הדרכים. ב. עוד טוען התובע כי אין להסתמך על קביעת המומחה מכיוון שלא הבהיר מה הם הממצאים הרפואיים שמצא, האם הממצאים חבלתיים או ניווניים, וכן לא ברור האם הסתמך לצורך אבחנתו על תצלומי הדמיה כלשהם. דיון והכרעה: 11. תביעה זו נשענת על תורת ה"מיקרו-טראומה", שהיא יציר הפסיקה ועניינה במחלות שהתפתחותן או הופעתן קשורות לעבודה, אך טרם הוכרו כ"מחלת מקצוע", כהגדרתה בסעיף 79 לחוק. 12. לתורה זו שני יסודות: היסוד הראשון עניינו בקביעה עובדתית בדבר קיומן של פגיעות זעירות, חוזרות ונשנות במבוטח, שנגרמו לו עקב עבודתו; היסוד השני דורש הצגתה של חוות דעת רפואית המעידה על קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעות הזעירות לבין הופעת המחלה. (דב"ע נה/ 116-0 המוסד לביטוח לאומי - איטה שטיין, עבודה ארצי, כרך לג (11), 25). ונדגיש: שני יסודותיה של התורה יסודות משלימים הם, ויש צורך בהתקיימות שניהם על מנת לסווג פגיעה כ"מיקרו-טראומה. 13. היסוד השני מיסודות התורה מציב, אפוא, דרישה מפורשת להצגתה של חוות דעת רפואית, דרישה המעידה על קיומם של יסודות משפטיים ורפואיים בו. לעומת זאת, לא נמצא דרישה דומה ביסוד הראשון, ומכך עולה לכאורה כי מדובר ביסוד משפטי בלבד. היינו, עצם מינוי מומחה-יועץ רפואי מעידה "רק" שבית הדין מצא, עובדתית, פעולות חוזרות ונשנות בעבודתו של התובע. אולם אין בידי בית הדין את הכלים והמומחיות לקבוע, האם פעולות חוזרות ונשנות אלה, גרמו לתובע "פגיעות זעירות חוזרות ונשנות", אשר כל אחת מהן גרמה לו נזק זעיר בלתי הפיך ובהצטברותן נגרם הנזק הרבתי. לצורך זה מונה המומחה כדי להאיר את עיני בית הדין בשאלת ה"קשר הסיבתי" בין הפעולות בעבודה לבין הנזק בגבו של התובע. 14. בענייננו קבע המומחה כי לא קיים קשר סיבתי בין עבודת התובע ובין מחלתו. די בכך כדי לקבוע שלא השכיל התובע להוכיח את הנדרש על פי תורת המיקרו-טראומה. היינו ראיה מפי רופא בעניין הקשר הסיבתי. 15. באשר לטענות שטען התובע כנגד טיב הממצאים הרפואיים שמצא המומחה: דינן של הטענות להידחות שכן הן מכוונות כלפי הדרך בה הגיע המומחה למסקנותיו - דרך המתבססת על מיומנותו בתחום הרפואה - וככאלה אינן רלוונטיות. ראוי להדגיש כי התובע העלה השגות אלו כבר במסגרת שאלות ההבהרה שביקש להפנות למומחה, וכבר אז נדחו הן על ידינו מאותו הנימוק (ראו החלטה מיום 08.12.03). סוף דבר: 16. לאור כל האמור לעיל שהתביעה נדחית. אין צו להוצאות.מיקרוטראומה