התקף לב שופט בית משפט

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התקף לב שופט בית משפט:

החלטה קודמת על קיום "אירוע חריג":ו
.1בהחלטתנו מיום 17.5.1990פורטו העובדות המתייחסות לערעור שלפנינו,
הדיון בבית-הדין קמא וטענות הצדדים בערעור. ואלה העובדות שנקבעו בבית-הדין קמא:נ
"התובע כיהן בזמנו כשופט בית-משפט השלום בתל-אביב. החל מ- 1980התברר לפני התובע תיק פלילי שנמשך זמן רב. ביום 20.5.1985הובאה לפני התובע בקשת פסילה. בנימוקי הבקשה אמר פרקליטו של המבקש, כי לאור ניהול המשפט על-ידי התובע, אין לו כל ספק כי הוא - התובע - לא יפסוק באובייקטיביות הראויה, וכי למרשו ייגרם עוות דין, הפרקליט גם ציין כי במהלך הדיונים נהג התובע להתבטא באופן המצביע שהוא כבר חרץ את הדין, ולא היה מדייק ברישום העדות, אלא היה עורך את דברי העד כך שהתבטאויותיו האוטנטיות של העד שונו מהותית.
התובע ראה בבקשה ובנימוקיה פעולה פוגעת, מרגיזה ומעליבה, שגרמה לו זעזוע עמוק. באותו יום החל חש בכאבים חזקים בחזהו, שלא חלפו גם לאחר שנטל תרופה (אוזוקרדיד תת-לשוני). התובע הודיע לצדדים כי יתן החלטתו ביום 23.5.1985, ולא פנה לטיפול רפואי, אלא המשיך ליטול את התרופה אך הכאבים לא חלפו. רק כעבור מספר ימים, ב-26.5.1985, הובהל התובע לבית-חולים בילינסון, שם אושפז ביחידה לטיפול נמרץ, ואובחן אצלו אוטם בשריר הלב".
.3בישיבת בית הדין קמא ביום 7.1.1988הגישו הצדדים לבית הדין מסמכים שונים וביקשו לקבוע את העובדות על-פי התצהירים ולמנו מומחה רפואי". בית-הדין לא קבע תחילה אם עלה בידי המשיב להביא "ראשית ראיה" שארע בעבודתו "ארוע חריג" על-פי העובדות הנ"ל (דב"ע מו/139- 0[1] בע' 331, להלן - הלכת דן יצחק), אלא נעתר לבקשת הצדדים, ומינה את הפרופ' א. להמן כמומחה-יועץ רפואי.
המומחה הרפואי נתן לבית-הדין חוות דעת מפורטת, ובסיומה קבע, בין היתר, כי "לדעתי הופעת אוטם שריר הלב ב- 26.5.1985איננו קשור במאורע בעבודה שישה ימים לפני כן".
הצדדים הגישו סיכומיהם ובית-הדין החליט לקבל את התובענה.
בית הדין סירב לאמץ את מסקנתו של המומחה שמינה, בנמקו שהוא חרג ממסגרת חוות הדעת הרפואית שאותה נתבקש לתת. הוא גם נמנע מלמנות מומחה יועץ רפואי אחר, מן הטעם שמצא תשובה לשאלה הרפואית שעמדה בפניו, בחוות דעתו של הד"ר שטראוס (נ/2), הרופא מטעם המערער. בחוות דעת זו לא שלל הד"ר שטראוס לחלוטין את הקשר הרפואי בין האירוע בעבודת המשיב לבין הופעת האוטם, אך הוסיף כי אין ספק

שתרומת העבודה להתרחשות היתה פחותה מזו של מצבו המיוחד של המשיב. בית-הדין קיבל את קביעתו הראשונה של הד"ר שטראוס בדבר הקשר הרפואי ("סיבתיות") שבין האירוע בעבודת המשיב לבין הופעת האוטם, אך התעלם מקביעתו השניה בעניין מידת השפעת העבודה, בנימוק שנושא זה נמצא בתחום הכרעתו של בית-הדין על-פי מבחנים משפטיים.
בית-הדין קבע גם כי בקשת הפסילה של המשיב ונימוקיה "היתה אירוע יוצא דופן, חריג וחריף שגרם לתובע זעזוע עמוק" (פסקה 11לפסק-הדין), וכן כי מבחינת הזמן ניתן לומר כי "לא עברו אפילו שלושה ימים" בין האירוע לבין האוטם (פסקה 12לפסק-הדין). בית-הדין שלל הוכחה של המערער כי השפעת העבודה על האוטם שארע למשיב היתה פחותה מהשפעת גורמים אחרים.
בהחלטתנו הנ"ל מיום 17.5.1990הוחלט ברוב דעות, כי "המשיב הצליח להביא 'ראשית ראיה' שאירע בעבודתו בימים 20.5.1985עד 23.5.1985אירוע שניתן לראותו כאירוע חריג המסביר את בוא האוטם" (פסקה 13של ההחלטה).

כמו כן הוחלט באותה החלטה למנות מומחה-יועץ רפואי נוסף לאור התייחסות

המומחה היועץ הרפואי שנתמנה בהליך בבית-הדין קמא, בחוות דעתו, לנושאים החורגים מתחום הרפואה.
.2החלטתנו מיום 17.5.1990היא חלק מפסק-דין זה.
מינוי מומחה-יועץ רפואי נוסף
.3כמומחה-יועץ רפואי נוסף מטעמנו נתמנה הד"ר א. קרן.
למומחה הועבר תיאור העובדות הנוגעות לעניין, מסמכים רפואיים של המשיב, חוות דעת רפואית של הד"ר א. אגרנט שהגיש המשיב וחוות דעת רפואית של הד"ר שטראוס שהגיש המערער.
חוות דעת רפואית נוספת
.5המשיב ביקש מאתנו לאפשר לו להגיש חוות דעת רפואית נוספת מטעמו.
ביום 6.9.1990החלטנו לדחות את הבקשה וציינו כי נימוקי ההחלטה יינתנו על ידינו בפסק-הדין.
.6בתי-הדין לעבודה הנהיגו, סמוך לאחר הקמתם, את השיטה של מינוי מומחים-יועצים רפואיים. השיטה הופעלה על-פי הנחיות נשיא בית-הדין הארצי שפורסמו לראשונה בפד"ע ד', בע' 83, ולאחר מכן בפד"ע ח', בע' 418ובפד"ע ט', בע' 195(ראה:ב medical evidence in the israeli lalbour:ו[5] appointed expert medical advisors s. Adler:נ courtsראה גם:ב הנחיות בדבר מומחים-יועצים רפואיים, פד"ע כ"ב 199).
במינוי מומחה-יועץ רפואי "יש להיות ערים לכך שהחוק הטיל על בית הדין, ולא על
מומחים מקצועיים, לדון ולפסוק בתביעות, ואין בית הדין רשאי להעביר סמכות זאת ונטל זה אל מומחים; יחד עם זאת אין החוק מונע בעד בית הדין להיעזר במומחים בעניינים שבית-הדין אינו מומחה בהם, לרבות, ובענייני ביטוח לאומי - בעיקר, במומחים-יועצים רפואיים" (דב"ע לג/84- 0[2], בע' 9). לגבי חוות דעת הומחה-יועץ רפואי נאמר כי "אף היא בבחינת ראיות ויש להתייחס אליה בהתאם לכך. השוני העיקרי שבין חוות דעת רפואית מטעם מומחה-יועץ רפואי הפועל מטעם בית-הדין לבין חוות הדעת של רופא המעיד מטעם צד להתדיינות, הוא במשקל אשר בית-הדין ייחס לחוות הדעת. אך טבעי הדבר שבית-הדין ייחס משקל מיוחד לחוות דעת המוגשת על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים" (דב"ע לו/8- 0[3], בע' 383).
.7בבית-הדין קמא הגישו הצדדים חוות דעת רפואיות, כל אחד מטעמו. חוות דעת אלה בצירוף החומר הרפואי האחר הועברו למומחה-יועץ רפואי שמונה על ידינו. כאמור, לאחר מתן חוות דעת המומחה ביקש המערער לאפשר לו להגיש חוות דעת רפואית נוספת מטעמו.

נימוקי החלטתנו שלא להתיר לו הגשת חוות הדעת הנוספת הם כי על-פי השיטה הנהוגה בבתי-הדין לעבודה, כפי שפורטה לעיל, נעזר בית-הדין בחוות דעת של המומחה שהוא ממנה. חוות דעת זו היא בדרך כלל חוות דעת סופית, דהיינו - "חוות הדעת של המומחה-יועץ הרפואי היא סוף פסוק בשלב הגשת הראיות לעניין הרפואי שהתעורר, כך שלא נותרה בידי בעל-דין הזכות לדרוש מינוי מומחים אחרים או נוספים, שכן אין לדבר סוף" (דב"ע לד/25- 0[4], בע' 240). על אותו בסיס ועל-פי אותו עיקרון, משהחלטנו אנו - בהליך ערעור - למנות מומחה-יועץ רפואי מטעמנו, אין אנו מוצאים שיש מקום להגיש חוות דעת רפואית נוספת מטעם המערער, אשר תגרור בודאי הגשת חוות דעת נוספת של המשיב. הצדדים הגישו לבית-הדין קמא את ראיותיהם הרפואיות בשאלה שעמדה לדיון, ואין, לאור כל האמור לעיל, לאפשר, בשלב זה של הדיון בערעור, הגשת חוות דעת רפואית נוספת.
.14לאור זאת, אנו מחליטים לקבל את הערעור.
.15אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התקף לב תאונת דרכים

  2. התקף לב בחו"ל

  3. התקף לב של קצב

  4. התקף לב של מורה

  5. התקפת לב בעבודה

  6. תאונת דרכים בגלל התקף לב

  7. התקף לב מנהל בנק

  8. התקף לב החמרת מצב

  9. התקף לב בגלל ויכוח

  10. התקף לב קבלן עצמאי

  11. התקף לב אחרי תאונה

  12. התקף לב בזמן אזעקה

  13. התקף לב בדרך לעבודה

  14. התקף לב עקב הלם קרב

  15. התקף לב באימון בחדר כושר

  16. מוות מהתקף לב בעבודה

  17. התקף לב עובד ניקיון

  18. התקף לב בגלל פחד במה

  19. התקף לב של מורה נהיגה

  20. התקף לב בעבודה בחו''ל

  21. התקף לב תוך כדי עבודה

  22. התקף לב של בעל מכולת

  23. התקף לב שופט בית משפט

  24. התקף לב בגלל ריב בעבודה

  25. התקף לב של נהג אוטובוס

  26. התקף לב בזמן חופשת מחלה

  27. התקף לב בגלל קללות שואה

  28. התקף לב אזרח עובד צה''ל

  29. התקף לב בגלל חקירה במשטרה

  30. קשר סיבתי התקף לב בעבודה

  31. מתח נפשי בעבודה - התקף לב

  32. התקף לב בעבודה עקב התרגזות

  33. הכרה בהתקף לב בשירות צבאי

  34. מוות של עורך דין מהתקף לב

  35. התקף לב בגלל איומים בעבודה

  36. שני התקפי לב כתאונת עבודה

  37. הכרה בהתקף לב בביטוח לאומי

  38. התקף לב מחוץ לשעות העבודה

  39. התקף לב בדרך לעבודה בנסיעה

  40. אי חזרה לעבודה אחרי התקף לב

  41. התקף לב בגלל ויכוחים בעבודה

  42. מנהל בית ספר שקיבל התקף לב

  43. התקף לב בגלל דיון במס הכנסה

  44. התקף לב בגלל פיטורים מעבודה

  45. התקף לב בעבודה תאונת עבודה

  46. ויכוח בטלפון שגרם להתקף לב

  47. התקף לב בעבודה בגלל מאמץ יתר

  48. מוות מהתקף לב - ביטוח לאומי

  49. התקף לב של רואה חשבון בעבודה

  50. התקף לב בעבודה בגלל לחץ נפשי

  51. התקף לב במהלך חקירה משטרתית

  52. מורה בבית ספר שקיבל התקף לב

  53. התקף לב באוטובוס בדרך לעבודה

  54. התקף לב אצל אישה כתאונת עבודה

  55. התקף לב עקב עבודה מאומצת חריגה

  56. בצקת ריאות לאחר התקף לב בעבודה

  57. קצבת תלויים בגין התקף לב בעבודה

  58. התקף לב בגלל זימון לחקירה במשטרה

  59. מאמץ קשה מהרגיל בעבודה - התקף לב

  60. הכרה בהתקף לב ובאירוע מוחי כתאונת עבודה

  61. קשר סיבתי בין אירוע בעבודה להתקף לב

  62. האם יש קשר בין ויכוחים לבין התקף לב

  63. התקף לב בעבודה בגלל ויכוחים עם לקוחות

  64. קצבת תלויים למשפחת אדם שנפטר מהתקף לב

  65. התקף לב בגלל נפילה בירידה במדרגות בעבודה

  66. התקף לב בזמן משחק כדורגל בליגה למקומות עבודה

  67. התקף לב תאונת דרכים - ערעור לבית המשפט העליון

  68. אי הכרה כתאונה עבודה בגין גורמי סיכון להתקף לב

  69. מצב רפואי קודם לעניין הכרה בהתקף לב כתאונת עבודה

  70. לקה בתעוקת לב ("אנגינה פקטוריס"), הוכר כפגיעה בעבודה

  71. התקף לב נגרם כתוצאה מהתנאים במקום העבודהובשל הלחץ והמתח

  72. התקף לב: האם עיכוב בהגעה לבית החולים בגלל העבודה מהווה תאונת עבודה ?

  73. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון