קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חוסר סמכות עניינית בתביעת מזונות: 1. המשיבים הגישו נגד המבקש בתאריך 11.4.99 תביעה למזונות אשה וילדים. המבקש הגיש בקשה בטענה לחוסר סמכות עניינית לבית משפט זה לסילוק על הסף של התביעה. 2. המבקש טוען כי בתאריך 24.1.99 הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני בחיפה. בכתב התביעה כרך המבקש את עניני הקטינים ומזונותיהם, מזונות האשה וענייני חלוקת הרכוש בין בני הזוג. 3. עוד בטרם הגשת תביעת המזונות, בתאריך 22.2.99, הגישה המשיבה בשמה ובשם הילדים בקשה בכתב לסעדים זמניים שונים. 4. בתאריך 25.2.99 התקיים הדיון הראשון בבית משפט זה וביום 17.3.99 התקיים דיון ראשון בבית הדין הרבני. 5. בדיון שהתקיים ביום 24.3.99 נודע לבית משפט זה כי מתקיים הליך מקביל בבית הדין הרבני. 6. טענתו של המבקש היא כי מרגע שהוגשה התביעה בבית הדין הרבני ונעשתה הכריכה בכנות וכדין, הרי שנתפסה הסמכות ובכך נשללת סמכותו העניינית של בית משפט זה. 7. מנגד טוענת המשיבה כי התביעה והכריכה הוגשו ונעשו בחוסר תום לב ומכאן שהסמכות לא נתפסה בבית הדין אלא בבית המשפט לעניני משפחה. 8. אכן מבחינה כרונולוגית תביעת הגירושין והעניינים שנכרכו בה לכאורה הוגשו בבית הדין הרבני על ידי המבקש בטרם הוגשה תביעתה של המשיבה לבית משפט זה. יחד עם זאת אין בעובדה זו לבדה כדי לשלול את סמכותו של בית משפט זה מלדון בתביעות שהוגשו לאחר הגשת התביעה בבית הדין הרבני. 9. סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין)1953- קןבע: "הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים אם על ידי האשה ואם על ידי האיש, יהא לבית הדין רבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג". 10. שאלת כנותה של תביעת הגירושין היא עובדתית ביסודה, על כן יש לבחון את נסיבות עיתוי הגשת התביעה. האם נבעה הגשת התביעה מרצונו של הבעל להקדים את אשתו בכריכת נושא המזונות ובכך לבטל את סמכותו של בית המשפט הזה או שנבעה מרצון אמיתי להתגרש. (לענין זה ראה את רע"א 347/87 קפלן נ' קפלן, פ"ד מא(4), 587). 11. המחלוקת כאמור היא באשר לכנות התביעה וכנות הכריכה. 12. הסמכות לבית הדין הרבני לפי סעיף 3 נרכשת באם יוכיח המבקש את קיומם של שלושת התנאים הבאים במצטבר: א. התביעה שהוגשה בבית הדין היא כנה. ב. כריכת הענין בתביעת הגירושין נעשתה כדין. ג. כריכת הענין בתביעת הגירושין היא כנה. 13. באשר לתנאי הראשון הרי שעל פי הנסיבות כפי שעולות מתיק זה אני מוצא שהתביעה הוגשה מתוך רצון כן ואמיתי, של המבקש, להתגרש. 14. באשר לשני התנאים שעניינם בנושאים שנכרכו בתביעה אתייחס לכל נושא בנפרד: א. משמורת הילדים - סוגיה זו נכרכת באופן טבעי בתביעת הגירושין ומרגע שהוגש כתב תביעת הגירושין בבית הדין הרבני קמה סמכותו של בית הדין. מאחר והתביעה שהוגשה היא כנה הרי שנקבעה סמכותו של בית הדין לדון בענין משמורת הקטינים. ב. מזונות אשה ועניני רכוש - בענין זה אין מחלוקת כי ענייני מזונות האשה והרכוש ניתנים לכריכה על פי דין לכתב תביעת הגירושין. באשר לתנאי השלישי, כנות הכריכה, על המבקש להוכיח ולשכנע את בית המשפט בכנותו. עקרו של מבחן הכריכה הכנה הוא עקרון תום-לב. ג. מזונות הילדים - כריכת סוגיה זו בתביעת הגירושין לא פוגמת בסמכותו של בית משפט זה מלדון בתביעת הילדים שמוגשת בשמם ועבורם. החלטת בית הדין הרבני באשר למזונות הזמניים לילדים מחייבת את ההורים שהיו הצדדים לדיון בבית הדין. אין בהחלטה דבר שיחייב את הילדים. על כן אין מניעה שתביעת האם בשם ילדיה תדון בבית משפט זה. יתרה מזו, הילדים על אף שהם קטינים רואה בהן המשפט כאישיות משפטית עצמאית. מאחר וסעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים1953- מצריך את הסכמת כל הצדדים לשם דיון במזונות הילדים, משלא נתנה הסכמת הילדים אין סמכות לבית הדין לדון בענין. (לענין זה ראה: ע"א 386/91 שפירא נ' שפירא, פ"ד מה(4) 89, 91 וע"א 275/87 פלד נ' פלד, מא(4), 519 והאסמכתאות המוזכרות שם). 15. המבקש, בעת הגשת התביעה בבית הדין, ביקש כי לא יקבע תאריך דיון מסיבות שאותן פרט באותה בקשה. רק כעבור חודש בערך הוגשה בקשה לקביעת תאריך. 16. אני מוצא כי אין בכך פגם בתום ליבו של המבקש, יתרה מזו המשיבה פנתה לבית משפט זה רק לאחר שנקבע תאריך הדיון בבית הדין. דבר זה יש בו להעיד דווקא על חוסר תום ליבה של המבקשת. 17. לתיק צורפה החלטת בית הדין הרבני בחיפה מיום 6.6.99 שמצאתי לנכון להביא חלקים ממנה כאן. ביה"ד החליט כי על הצדדים להתגרש והורה להם לפתוח תיק לסידור גט. בהמשך ההחלטה נכתב כדלקמן: "ד. באשר לנושא חלוקת הרכוש שב"כ הבעל מבקש שיתקיים בביה"ד מאחר ולפי דברי ב"כ הצדדים הם צריכים להגיש סיכומים לביהמ"ש לעניני משפחה אודות שאלת הסמכות, ביה"ד יתן דעתו בנושא חלוקת הרכוש לאחר שביהמ"ש לעניני משפחה יוציא את החלטתו בנדון. ה. ביה"ד מציין בזאת כי על אף האמור אין הנושא של חלוקת הרכוש צריך לעכב את סדור הגט ואם ביהמ"ש יחליט כי הסמכות לדון בנדון היא נתונה לביה"ד הרבני, ביה"ד יקבע מועד בהתאם לאחר סידור הגט". 18. לסיכום ענין הסמכות העניינית, אני מוצא כי נתונה לבית משפט זה סמכות עניינית לדון רק בענין מזונות הילדים, והעניינים האחרים מקומם יכירם בבית הדין הרבני. סמכות ענייניתמזונות