חזקת השיתוף על בני זוג שהתחתנו אחרי 1974

חזקת השיתוף אינה חלה על בני - זוג שנישאו לאחר 1.1.74. כך פורש ויושם חוק יחסי ממון. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חזקת השיתוף על בני זוג שהתחתנו אחרי 1974: 1. בקשה למחיקה על הסף בהיעדר עילה של תביעה רכושית שהגישה אשה כנגד בעלה. בני הזוג נישאו ב- 27.3.97 וחל עליהם משטר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני - זוג תשל"ג - 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"). 2. בתביעה נתבעו סעדים למתן חשבונות ומניעת דיספוזיציה בנכסים. סעדים אלה הם בגדר הוראת סעיף 11 לחוק יחסי ממון, וניתן לעתור להם עוד קודם לפקיעת הנישואין. עיקרו של הדיון בבקשה למחיקה על הסף נסב סביב סעדים נוספים שעתרה להם האשה - סעד הצהרתי לבעלות במחצית הרכוש הרשום ע"ש הבעל, וסעד לפירוק השיתוף בנכסים (להלן: "סעד הצהרתי וסעד של פירוק"). 3. עומדת השאלה האם ניתן ליתן סעדים אלה מכוח חזקת השיתוף, כפי שנטען בתביעה, חרף העובדה שחל על בני - הזוג הסדר איזון המשאבים של חוק יחסי ממון; שאם לא כן - דין העתירה שבסיסה חזקת השיתוף להמחק על הסף. קמה ועולה השאלה האם ניתן ליתן סעד הצהרתי וסעד של פירוק מכוח עילות משפטיות אחרות, ואם כן - האם הונחה תשתית עובדתית מספקת בכתב התביעה. עתירתה החלופית של המשיבה היא לתקן את התביעה, ומצינו שאין מורין על מחיקה מקום שניתן לרפא את התביעה על דרך תיקון. 4. ומכאן לחוק יחסי ממון. החוק האמור משליט משטר של שיתוף אובליגטורי דחוי, ומביא לגיבוש תביעה כספית של בן - הזוג לאיזון משאבים, להבדיל מתביעה קניינית, וזאת רק עם פקיעת הנישואין. לעניין מועד האיזון מורה הוראת סעיף 5 לחוק יחסי ממון: "עם פקיעת הנישואין עקב גרושין או עקב מוות של בן הזוג (להלן - פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני - הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני - הזוג". הצעת החוק הפרטית של ח"כ רמון מ- 1987 להסמיך את בית המשפט להפעיל בנסיבות מיוחדות את איזון המשאבים במועד מוקדם אחר שיקבע - לא נתקבלה ע"י המחוקק. גם בפסיקת בית המשפט העליון נדחו פרשנויות, שביקשו להחיל את הסדר איזון המשאבים במועד מוקדם לביצוע הגט. ראו: דברי השופטים שמגר, דורנר ומצא בע"א 1951/91 יעקובי וקנובלר נ' יעקובי וקנובלר פ"ד מט (3) 529. פרשנות למילים "פקיעת נישואין עקב גרושין", המעמידה מועד מוקדם לאיזון מביצוע הגט, אין לה אחיזה לא בחוק ולא בכוונת המחוקק. פרשנות אחרת, גם אם מטרתה רצויה, נוגדת את הוראת החוק החרות. 5. באשר לחזקת השיתוף אמר השופט מצא בע"א 4385/91 סלם נ' כרמי פ"ד נא (1) 337: "הלכת השיתוף העמידה את חזקת השיתוף, שהראשונה מורה את הדין המהותי, והשניה מספקת אמת מידה ראייתית להחלתו". הלכת השיתוף, החלה על בני זוג שנישאו לפני 1.1.74, מעמידה הסדר שיתוף קנייני מידי. הסדר איזון המשאבים, החל על בני זוג שנישאו לאחר 1.1.74, מעמיד הסדר שיתוף אובליגטורי דחוי. לעניין החלת הלכת השיתוף, הנחה השופט שמגר בע"א 806/93 הדרי נ' הדרי פ"ד מח (3) 685: "דרך הבחינה השיטתית מחייבת הבחנה בין שני שלבים - תחילה יש לברר אם קמה בכלל חזקה ראייתית בדבר שיתוף בין בני - זוג... אם התשובה היא חיובית - מוטל נטל השכנוע על כתפי בן - הזוג השולל את השיתוף". 6. דעת הרוב בעניין יעקובי קנובלר סברה, שחזקת השיתוף אינה חלה סימולטנית על בני זוג שנישאו לאחר 1.1.74, הכפופים להסדר איזון המשאבים. השופטים טל, שטרסברג - כהן ומצא החזיקו בדעה, שאין לקבל את גישת הסימולטניות, והסדר איזון המשאבים דוחה את חזקת השיתוף שהינה חזקה ראייתית. 7. חזקת השיתוף אינה חלה על בני - זוג שנישאו לאחר 1.1.74. כך פורש ויושם חוק יחסי ממון לפני מתן פסק - הדין בעניין קנובלר, ופסק - דין זה לא הביא לשנוי במצב המשפטי שקדם לו. זאת ועוד, המדובר בשני משטרים רכושיים שרב השוני ביניהם, ולא ניתן ליטול חזקה ראייתית ממשטר רכושי אחד ולהעבירו למשטר רכושי אחר, הנוגד לו בתכלית. כך גם נהגו ונוהגים בתי המשפט למשפחה, מאז הקמתם ב- 1995, ביישום הדין המהותי. 8. בנסיבות אלה דין התביעה לסעד הצהרתי ולפירוק שיתוף ככל שהיא מתבססת על חזקת השיתוף - להימחק על הסף. 9. ומכאן לשאלה הנוספת האם קיימות עילות משפטיות אחרות המקנות לבני - זוג שנישאו לאחר 1.1.74 סעד הצהרתי, וסעד של פירוק שיתוף - קודם פקיעת הנישואין. סוגיה זו הוכרעה על ידי בהחלטתי מ- 11.9.96 בעניין תגר (ראו: "דיני המשפחה בישראל בעידן בית המשפט למשפחה" חלק א' 291-299) ובהחלטתי בעניין גלילי (ראו: "דיני המשפחה בישראל בעידן בית המשפט למשפחה" חלק א' 231-239). עיקרם של הדברים: כאשר בני - הזוג נישאו לאחר 1.1.74 לא ניתן קודם פקיעת הנישואין להסתמך על חזקת שיתוף כללית אולם ניתן להוכיח כוונה ספציפית של הצדדים לשיתוף מכוח הדין הכללי. עוד הוספתי והדגשתי: "הדרך שבה על ביהמ"ש למשפחה לילך... היא גישתה של השופטת שטרסברג - כהן בפסק דין יעקובי פ"ד מט (3) 529, 626: "הדין החל על בני - זוג במהלך חיי הנישואין באשר לזכויותיהם ברכוש, הוא הדין הכללי... שיפורש בגמישות ובהתאמה למסגרת השיתוף שבה חיים השניים שהרכוש נצבר על ידיהם. כאן מתקרב הדין הכללי לחזקת השיתוף לפחות ככל שהיתה בתחילת דרכה... ניתן לפנות לדיני החוזים, לדיני הקניין, לדיני הנאמנות, לדיני השליחות, לדיני עשיית עושר ולא במשפט, לעקרון תום לב". 10. בעניין תגר ובעניין גלילי נפסק שאין מניעה לתבוע סעד הצהרתי מכוח הדין הכללי כאשר בני - זוג נישאו לאחר תחילתו של חוק יחסי ממון. יש הסבורים אף שניתן ליתן את הסעד ההצהרתי במסגרת סעיף 11 לחוק יחסי ממון. ראו: פסק דינה של השופטת שטרסברג - כהן בע"א 4909/92 דורות נ' דורות. 11. באשר לפירוק שיתוף של כלל רכוש בני זוג, שנישאו לאחר 1.1.74 - מבחן התוצאה בפרשת יעקובי נותן מענה. בעניין יעקובי נקבע: "הדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי, על מנת שיחלק שווה בשווה בין בני זוג את כל הרכוש, מכל סוג שהוא, שנצבר במהלך חיי נישואיהם - זכויות וחובות - נכון ליום הפירוד". 12. אם קודם פקיעת הנישואין חל הדין הכללי על בני - זוג, שנישאו לפני 1.1.74; ואם אין מניעה ליתן סעד הצהרתי - אין לסייג את היקף תחולת הדין הכללי ולהוציא ממנו מתן אפשרות ליתן סעד של פירוק. מתן סעד הצהרתי ומתן סעד של פירוק במהלך הנישואין אינם מונעים מתן סעד כספי של איזון משאבים, אם הוא עדיין נחוץ, עובר לפקיעת הנישואין. תוצאה זו מחויבת המציאות, והדוגמה הבאה תמחיש זאת. חוק יחסי ממון חל על כל העדות הדתיות בישראל. הדין של העדה הנוצרית - קתולית אינו מכיר באפשרות של גירושין. בהעדר תחולה לדין הכללי, מכוחו ניתן לתת סעד הצהרתי וסעד של פירוק שיתוף, לא ניתן היה להחיל את הסדר איזון המשאבים המתעורר לחיים עם הגירושין, ולא ניתן היה להחיל הסדר רכושי אחר על אותם בני - זוג. תוצאה אחרת היתה משאירה ציבור שלם של עדה דתית מוכרת ללא מענה משפטי. 13. ההחלטה בעניין תגר עמדה במרכזו של דיון נוסף. בפרשת וינר הוגשה ע"י האשה לבית המשפט המחוזי בת"א ב- 3.10.96 בקשה לתיקון תביעה כדי להוסיף סעד של פירוק השיתוף בכלל הרכוש, וזאת כ- 10 ימים לפני שמיעת ההוכחות. בני הזוג נישאו לאחר חקיקת חוק יחסי ממון. בית המשפט המחוזי בהחלטתו, דחה את הבקשה של האשה לתקן את התביעה, והדגיש: "הבקשה לתיקון כתב תביעה מתבססת על "חידוש" הלכתי בפסיקת בית המשפט לענייני משפחה (ראו: החלטתי מ- 11.9.96 בעניין תגר - י.ג.). לפיו סבורה התובעת כי ניתן לתבוע את הרכוש גופו ולבקש את פירוקו בעין גם בתביעה המתנהלת לפי חוק יחסי ממון" (מתן סעד של פירוק לפני פקיעת הנישואין - י.ג.). על ההחלטה הוגש ערעור לבית המשפט העליון. ברע"א 8154/96 וינר נ' וינר פסק בית המשפט העליון ב- 24.9.98: "אנו נותנים רשות ערעור לעניין תיקון התביעה ומקבלים את הערעור באופן שתיווסף עתירה לפירוק שיתוף במהלך הנישואין... אין בכך כדי לחוות דעתנו לגופו של עניין אם יש מקום להיענות לעתירה כזו בתביעה העיקרית". צא ולמד, שאם בית המשפט העליון התיר תיקון תביעה ע"י הוספת סעד של פירוק קודם פקיעת הנישואין, ככל שהמדובר בבני זוג שנישאו לאחר 1.1.74 - אין עילה להורות על מחיקה על הסף של סעד זה קודם פקיעת הנישואין, ככל שההתייחסות לזוגות שחל עליהם חוק יחסי ממון. 14. כתב התביעה אינו צריך אמנם לפרט את הטענות המשפטיות אולם הוא צריך להציג את התשתית העובדתית שאם תוכח - תזכה את הטוען במתן הסעד המבוקש. 15. המשיבה בס' 9-10 לתביעה הדגישה שיש להחיל את חזקת השיתוף ולקבוע את הזכויות הקנייניות לפי חזקה זו. המשיבה ייחדה פרק שלם בתביעה להחלת חזקת השיתוף בין בני הזוג. כדי לא לקפח את המשיבה תינתן רשות לתקן את כתב התביעה, ולהעמיד את המערכת העובדתית, שאם תוכח - תזכה אותה עפ"י הדין הכללי בסעד הצהרתי ובסעד של פירוק שיתוף (להלן: "הטעם הראשון"). תיקון התביעה מתבקש גם לאור העובדה שיש למחוק מכתב הטענות את כל ההפניות לחזקת השיתוף, שהקימה לגרסת המשיבה את הזכות לקבלת הסעד (להלן: "הטעם השני"). תיקון התביעה מהטעם הראשון הוא רשות. תיקון התביעה מהטעם השני הוא בגדר חובה. 16. אשר על כן הנני מורה כדלקמן: (א) העתירה לסעדים מכוח חזקת השיתוף - נמחקת על הסף. (ב) המשיבה תגיש כתב תביעה מתוקן תוך 20 יום. המבקש יגיש כתב הגנה מתוקן תוך 20 יום מקבלת כתב התביעה המתוקן. (ג) נקבע לקדם משפט נוסף ליום: 24.1.2000 שעה: 9:30. (ד) המשיבה תשלם למבקש הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח + מ.ע.מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל. בפסיקת ההוצאות ניתן משקל כשיקול משני גם להיקף הרכוש הרב השנוי במחלוקת, וליכולת הכספית של המשיבה בהתחשב בגובה המזונות הזמניים שנפסקו לה. (ה) ניתן לפרסם החלטה זו ללא שמות הצדדים. הלכת השיתוףבני זוג