טענת הגנה בתצהיר בקשת רשות להתגונן

עפ"י ההלכה הפסוקה שנקבעה בע"א 469/07 בורלא ואח' נ' טפחות בנק למשכנתאות לישראל, פד"י מ"ג(3) 120, 121: "טענת הגנה שבתצהיר מתבדית מניה וביה, איננה מהווה עילה למתן רשות להתגונן". לאור האמור לעיל בית המשפט דחה את הבקשה למתן רשות להתגונן והורה על ביטול עיכוב ההליכים כנגד המבקש בתיק הוצל"פ. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא טענת הגנה בתצהיר בקשת רשות להתגונן: 1. ביום 3/12/09 המשיב הגיש לביצוע כנגד המבקש שיק שחולל ע"ס 120,000 ₪ ז.פ. 24/7/09 החתום בחתימת המבקש לפקודת המשיב ומשוך על חשבון המבקש המתנהל בבנק לאומי סניף קרית אתא (להלן: "השיק"). סחרות השיק הוגבלה ע"י הוספת המילים "למוטב בלבד" בין שני קוים אלכסוניים. עקב הגשת הביצוע נפתח נגד המבקש תיק הוצל"פ מס' 22-05465-09-5 (להלן: "תיק ההוצל"פ"). 2. המבקש הגיש התנגדות לביצוע השיק וטען בתצהירו כדלקמן: א. הוא והמשיב עבדו יחד לפני כשלוש שנים בספירות מלאי באיזור הקריות. ב. המבקש הינו נכה בשיעור 100% ומקבל קיצבת נכות מהמל"ל. ג. במהלך העבודה, המבקש סיפר למשיב שהוא משקיע את כספי הנכות שלו בשוק האפור ומקבל תשואה חודשית של כמה אלפי שקלים לחודש. ד. המשיב ביקש מהמבקש להצטרף להשקעה, אך חשש שאת הכסף המבקש לא יעביר ליעדו. ה. המשיב העביר למבקש סך של 120,000 ₪ וכנגד כך המבקש מסר למשיב את השיק וזאת כדי להבטיח שהכסף יועבר למשקיע. ו. השיק היה ללא תאריך. ז. סכום הכסף הועבר ע"י המבקש למשקיע אשר עקץ את המבקש, את המשיב ועוד משקיעים נוספים. 3. המבקש נחקר על תצהירו והעיד, בין היתר, כדלקמן: א. המבקש קיבל מהמשיב סך של 120,000 ₪. ב. המבקש היה שליח כדי להעביר את הסכום הנ"ל לגורמים בשוק האפור. ג. המבקש אינו מעוניין לנקוב בשם האדם שאליו הועבר הכסף ולא לציין את שמו בפרוטוקול, מאחר והוא חושש ממנו. האדם שקיבל את הכסף לגרסת המבקש יקרא להלן ("הגורם"). ד. המבקש הכיר את הגורם שאליו הועבר הכסף והוא הכיר אותו באופן שהשקיע אצלו גם את כספו אשר "הלך", והמשיב לא הכיר אותו. ה. המשיב נתן את הכסף למבקש על מנת להעבירו לגורם וזה בגלל התשואה של הכסף. ו. המבקש מסר את השיק למשיב כבטחון שהוא יעביר את הכסף לגורם והשיק היה צריך להיות מוחזר אליו. ז. המבקש הוא זה שהציע למשיב לקחת ממנו את השיק. ח. הגורם כיום שוהה בכלא והמבקש אינו רוצה להתעסק עם אנשים כאלה, מאחר והוא יצא מהעולם הזה. ט. הגורם ידע שהוא צריך לשלם למשיב 4% כל חודש בגין הכסף. י. המבקש מסר את שמו של המשיב לגורם, אולם, לא מסר את שם הגורם למשיב, מאחר והמשיב לא רצה בכך. יא. למיטב ידיעת המבקש, הגורם שילם למשיב ריבית למספר חודשים וגם המבקש הפקיד כסף חודש, חודשיים בחשבון המשיב, מאחר והמשיב שהה באיטליה לצורכי לימודים. יב. כשהוצג בפני המבקש מסמך (מש/1) מיום 30/7/08 שכתוב בו: "אני דרור X מספר ת.ז. X מתחייב שלקחתי משאול X מספר ת.ז. X את הסכום הנ"ל 170,000 אלף ₪ ומתחייב להחזירם. על החתום ___(-) חתימת המבקש חתימת המשיב המבקש העיד שהמסמך (מש/1) הינו טיוטה ובסוף הוחלט שהוא לא יתקיים והשיק ניתן למשיב לאחר שהטיוטה בוטלה. יג. המבקש מאשר את המכתבים שנשלחו למשיב באמצעות הפייסבוק (מש/2), וטען שהוא כתב למשיב מה שכתב, מאחר ולא היה לו נעים ועל מנת לעזור לו לקבל את כספו. המבקש העיד שהמשיב השקיע את כספו אצל הגורם בגללו, לכן הוא כתב מה שכתב, הואיל והוא הרגיש באשמה. המבקש העיד שהוא התחייב לחסוך ולהחזיר את הכסף למשיב, או להוציא את הכסף מהגורם. יד. המבקש אינו חייב להחזיר למשיב את הכסף, אולם הוא רוצה להחזירו לו. טו. המבקש זוכר שהוא הפקיד פעם כספים ביוריים לחשבונו של המשיב וכשהוצג בפניו דף חשבון מחשבון המשיב המראה שהמבקש הפקיד בחשבון המשיב סך של 4,600 ₪ ביום 13/11/08 (מש/3), המבקש השיב "שזה עוד משהו שלא זכרתי". טז. המבקש אישר שלא קיבל מהגורם שיק נגדי כלשהו בגין הכסף ואף לא ערך עמו הסכם הלוואה ולא קיבל ממנו מסמך כלשהו המאשר שהוא קיבל את כספו של המשיב מידיו. יז. בהתחלה המבקש ביקש את השיק בחזרה מהמשיב, אולם, הפסיק לבקשו לאחר שהמשיב האשים אותו. אין התכתבויות בין הצדדים בעניין. דיון והכרעה: אין הגיון מאחורי מעשיו של המבקש בהתאם לגירסתו: 4. עפ"י גירסת המבקש, כפי שהובאה בתצהירו, הרי לא היה למבקש אינטרס אישי כלשהו "מלקיחת" כספו של המשיב והעברתו לידי הגורם. המבקש לא טען שהוא היה אמור להרוויח ממעשיו חלק מהריבית המובטחת, או הטבה אחרת כלשהי. 5. בהעדר אינטרס אישי של המבקש, אין כל הגיון בגירסתו שהוא מסר את השיק למשיב כבטחון שהוא יעביר את כספו של המשיב לגורם. לא ברור מדוע המבקש היה מוכן למסור שיק אישי שלו ע"ס 120,000 ₪ לאבטחת דבר שאין לו בו אינטרס. 6. המבקש אף לא עשה דבר כדי לקבל את השיק מידי המשיב, הוא לא קיבל אישור או קבלה כלשהם מטעם הגורם המאשרים כי סכום הכסף של המשיב אכן הועבר אליו על מנת להציגו בפני המשיב בעת דרישתו לקבל את השיק בחזרה. היתכן! איך המבקש סבר שיצליח לשכנע את המשיב שהוא העביר את כספו לגורם ללא אישור כנ"ל ואף מבלי למסור למשיב שם פרטי הגורם. 7. המבקש לא פירט איך היתה הפרוצודורה לתשלם הריבית שהובטחה ע"י הגורם למשיב! 8. גרסת המשיב אינה מתיישבת עם המסמך מש/1, גם אם נתייחס אליו כטיוטה, כפי שנטען ע"י המבקש, הרי בטיוטה הנ"ל המבקש מאשר "שלקח" מהמשיב כספים ומתחייב "להחזירם". הניסוח הנ"ל מנוגד לגרסת המבקש, כפי שהובאה בתצהירו. אין הגיון מאחורי מעשיו של המשיב בהתאם לגירסת המבקש: 9. מה הגיון בדבר, שהמשיב ימסור את כספו למבקש על מנת להעבירו לאדם אלמוני מבלי להסכים לדעת את זהותו ומבלי לבקש אישור שהכסף אכן הגיע לאותו אדם!!! 10. עפ"י גירסת המבקש, לא צויין מה גובה התשואה שהובטחה למבקש עבור כספו. היתכן שאדם סביר ילווה סך 120,000 ₪ לאדם אלמוני מבלי לדעת בוודאות מה שיעור הריבית החודשית שהוא אמור לקבל תמורת כך ומה הבטחונות שכספו יוחזר לו. 11. עפ"י גירסת המבקש, הרי לא נמסרה למשיב בטוחה כלשהי להחזרת כספו - היתכן!? גירסתו, הבלתי הגיונית של המבקש, אף קרסה בחקירתו הנגדית: 12. המסמך (מש/1) לא זכה להתייחסות כלשהי מטעם המבקש בתצהירו. כשהוא נשאל בחקירה הנגדית אודות המסמך מש/1, הוא השיב שמדובר "בטיוטה". המסמך מש/1 חתום בחתימות שני הצדדים ומפורט במידה מספקת, לא רשום עליו שהוא טיוטה, ואם הוא בוטל ע"י הצדדים והסכימו לא לפעול על פיו, הצדדים היו צריכים להכין מסמך מבטל אחר או לציין עליו שהוא מבוטל. המבקש מנסה להתגבר על תוכן המסמך מש/1 ע"י העלאת טענה באופן ערטלאי שמדובר "בטיוטה"!!! דווקא קיום מסמך כנ"ל בנוסף לעובדה שהשיק של המבקש מוחזק אצל המשיב יכולים לחזק את הגירסה שסכום הכסף הנתבע נמסר לידי המבקש בעצמו והיה מיועד אליו, ללא קשר מה הוא התכוון לעשות עם הכסף הנ"ל. 13. בחקירת המבקש, הוא העיד שהוא הפקיד בחשבונו של המשיב כסף ביוריים וכשנשאל שהוא הפקיד עוד 4,600 ₪, כפי שצויין באישור הבנק (מש/3) הוא השיב שאינו זוכר. במידה ואכן גירסת המבקש נכונה היא, לא ברור מדוע המבקש אישית היה צריך להפקיד כספים לחשבונו של המשיב בגין התשואה. 14. ההתכתבויות שהוחלפו בין המבקש לבין המשיב, מלמדות באופן חד משמעי שהמבקש לקח אחריות כלפי המשיב להחזרת כספו. להלן חלק מהדברים שנכתבו ע"י המבקש למשיב: "... אני נשבע שאני יחסוך עד טיפת השקל האחרון להחזיר לך את כל מה שמגיע לך. אני יודע שאתה סובל, אבל אני סבלתי יותר. אני עובד ומנסה לחסוך כמה שיותר בשביל להביא לך". "אני מבטיח לך שאני חוסך ואני יכניס לאט לאט את כל הכסף. הסתבכתי קשות ואני מצטער על כל מה שעשיתי לך. לא ישנתי ימים אבל אני נשבע לך שכל כסף שיהיה לי אני חוסך אותו בשבילך". "... אנשים עבדו עלי רימו אותי גם לי הלך יותר כסף ממה שאתה יכול לדמיין אבל זה לא תירוץ, אני אחראי ואני יחזיר הכל אני נשבע". "... אני יחזיר לך לאט לאט מה שאני יכול להגיד לך אני גם מקבל מהמדינה דירה ששוויה 120 אלף אבל זה פרוצדורה ואני עובד לפחות זה יעזור לך להחזיק מעמד באיטליה". "אני לא מבין איך אתה לא כועס עלי אני זבל אני מבטיח לך שכל הכסף יחזור ותאמין לי שהתרחקתי אל תיתן לי שום טלפון אני מתבייש להתקשר תביא לי מספר חשבון שלהם ואני ידאג לזה" "זה לא פשוט שעבריינים שולטים בך ואחרי שאבא שלך יראה שאני לאט לאט מחזיר כסף ואני מקווה מאד שהוא יחזור להיות איתך כמו שצריך כי אני יודע שהכנסתי אותך אבל אני ישקם הכל התרחקתי מכל האנשים האלה ויותר אין לי שום קשר איתם. הם הרסו את החיים שלי ואני יודע שאני אחראי לכל ואני ישלם הכל". הדברים שצוטטו לעיל ועוד הרבה דברים נוספים שנכתבו למשיב יכולים ללמד על אחריותו של המבקש להחזיר את הכסף למשיב ועל התחייבותו לעשות כן. הנסיון להציג את קבלת האחריות ע"י המבקש כאחריות "מוסרית" כפי שב"כ המבקש ניסתה לטעון דינה להידחות. אם אכן המבקש מאמין בגירסתו אשר לפיה אינו חייב למשיב דבר, לא ברור מדוע הוא צריך לקבל עליו אחריות משפטית או אחריות "מוסרית" ולהתחייב להחזיר את הכסף למשיב!? 15. גירסת המבקש בדויה היא: ההנחה העובדתית שטען לה המבקש בבקשתו ובתצהירו קרסה לחלוטין בעת חקירתו הנגדית וקרסה אל מול חומר הראיות כולו, כפי שהובא בפני, וזאת ללא כל צורך בבחינת מהימנות עדותו של המבקש. גירסתו של המבקש מופרכת מעצמה. החומר שהובא בפני מפריך על פניו את טענת המבקש ומשמיט את הקרקע מתחתה באופן שלגבי המסקנה המשפטית, לא נשאר מאומה מטענה זו. עפ"י ההלכה הפסוקה שנקבעה בע"א 469/07 בורלא ואח' נ' טפחות בנק למשכנתאות לישראל, פד"י מ"ג(3) 120, 121: "טענת הגנה שבתצהיר מתבדית מניה וביה, איננה מהווה עילה למתן רשות להתגונן". 16. לאור האמור לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה למתן רשות להתגונן ומורה על ביטול עיכוב ההליכים כנגד המבקש בתיק הוצל"פ 22-05465-09-5. 17. בנסיבות העניין, ומאחר והמשיב אף הוא, כנראה, ניסה להשיג תשואה "בלתי כשרה", אינני מחייב בהוצאות. בקשת רשות להתגונןמסמכים