תנאים מצטברים בבקשת סעד זמני

על העותר לסעד זמני לעמוד בשני תנאים מצטברים בהתאם לתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; כך עליו לשכנע את בית המשפט כי בידיו ראיות מהימנות לכאורה להוכחת עילת התביעה וכך עליו לשכנע את בית המשפט כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו; "שני התנאים אינם נבחנים במנותק, אלא נשקלים תוך שימת לב לזיקת הגומלין ביניהם, על בסיס מה שמכונה לעתים - מקבילית כוחות. ככל שבית המשפט יתרשם כי סיכויי מבקש הסעד לזכות בתביעתו גבוהים, כך יקל עימו בדרישת מאזן הנוחות. וכן גם להיפך, ככל שיעלה בידי מבקש הסעד להצביע על כך שמאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן חד, כך יקפיד פחות בית המשפט על עוצמת הזכות לכאורה עליה הוא נדרש להצביע. כמובן, שהן הזכות לכאורה והן מאזן הנוחות חייבים לעמוד ברף מינימאלי על מנת שבית המשפט (או הרשם) ייעתר לבקשה למתן סעד זמני". (רע"א 2826/06, שלמה אליהו אחזקות בע"מ נ. ישעיהו לנדאו אחזקות (1993) בע"מ 6.6.2006). "יחד עם זאת, ברי כי הן הזכות לכאורה והן מאזן הנוחות חייבים לעמוד ברף מינימאלי, שאם לא כן לא יהיה מקום למתן סעד זמני". (רע"א 706/09 קופ"ח מאוחדת נ. המרכז הכירורגי ירושלים, 10.3.09). אשר לתנאי השני, מאזן הנוחות - ולשאלה מהי "מידת הנזק העשוי להיגרם לכל אחד מבעלי הדין אם יינתן או לא יינתן הצו, והשוואתם של הנזקים זה לזה. על בית המשפט להתחשב באיזון שבין אינטרס התובע לקבל סעד זמני מיידי, לבין הפגיעה האפשרית בנתבע" (רע"א 5095/93 פ.א. ארבן בע"מ נ. גבי א.ג.ר. שותפות לבניין, פ"ד מט(1) 730).סעד זמני