מהי טענת הגנה מן הצדק

מהי טענת הגנה מן הצדק ?

הדוקטרינה של הגנה מן הצדק נקלטה במשפט הישראלי, תחילה בפסיקת בתי המשפט, ולאחרונה בחקיקת הוראה 10 בסעיף 149 בחוק סדר הדין הפלילי.

עוד בסוף שנות השבעים בע"פ 450/77 ברוך בעל ט כ סא נגד מדינת ישראל פ"ד ל"ב (2) 152 , קבע ביהמ"ש העליון מפי כב' השופט לנדוי, בערעור על פסה"ד של ביהמ"ש המחוזי לאמור:
"לא רק מה שנוח לנאשם גם צודק לעניין זה, ואף לא רק מה שנוח לביהמ"ש למען קיצור הדיונים, אלא שיש לשקול גם מה שצודק למען האינטרס הצבורי שהתביעה מייצגת כן יבדוק ביהמ"ש את מידת הכנות שבטענת הצדק שהנאשם מבקש להעלות שמא מעייניו ליתרון תכסיסי בלבד."
עוד ניתן לקבוע כי בהחלתה של דוקטרינת ההגנה מן הצדק, יבחן ביהמ"ש את התנהגותה של הרשות, שיקול דעתה של המאשימה ותום לבה, ובהקשר זה תידרש תמיד ראייה כוללת של המעשים וההליכים שקדמו להגשת כתב האישום, שהרי לכל כתב אישום ישנה היסטוריה משלו, הוא לא נוצר יש מאיין, ואינו מנותק מהאירועים שקדמו לו, ומן הצד האחר, יבדוק ביהמ"ש עד כמה ניתן להבטיח לנאשם קיומו של משפט הוגן, ובאם המשך קיומו של ההליך המשפטי יפגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות.

הגנה מן הצדק, הינה טענה מקדמית המעוגנת היטב ביסודות המשפט הישראלי כעולה מהפסיקה הנרחבת, אשר ראשית דרכה בע"פ 2910/94 יפת ואח' נ' מדינת ישראל פד' נ (2) 221, בו קבע כבוד השופט לוין כי המבחן לעניין "הגנה מן הצדק" הינו מבחן "ההתנהגות הבלתי נסבלת של הרשות". וכי המדובר במקרים נדירים בהם המאשימה מתעמרת בנאשם ומעשיה מעוררים זעזוע ופגיעה קשה בתחושת הצדק.

כמו כן, בפס"ד יפת ואח' נ' מדינת ישראל, הנ"ל, בעמ' 465 הוסיף כבוד השופט קדמי בדבריו, כי יש ליישם את דוקטרינה הגנה מן הצדק רק במקרים של התנהגות בלתי נסבלת של הרשות וחוסר הגינות קיצוני שלה.

עקרונות אלו חזרו ונשמעו בפסיקת העליון וראו לעניין זה בג"צ 1563/96 כץ נ' היועץ המשפטי לממשלה פד' נה' (1) 529 ובג"צ 6781/96 אולמרט נ' היועץ המשפטי לממשלה פד' נ (4) 793).
בהמשך ריכך בית המשפט העליון את המבחנים לתחולת ההגנה מן הצדק במסגרת ע"פ 4855/02 מ"י נ' ד'ר בורוביץ, פ"ד נט (6) 776, בה קבע בית המשפט העליון כי ההגנה תחול כאשר קיומו של ההליך הפלילי פוגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות אם כי לא נסוג מן האמרות כי מדובר "במהלך קיצוני" ו"במקרים חריגים ביותר".

אולם, בתוך כך הובהר, כי תכלית ההגנה מן הצדק היא עשיית צדק עם הנאשם ולא ביקורת על רשויות האכיפה. בנוסף נקבע כי הערכים העומדים על הפרק והדורשים איזון הנם כדלקמן:
"ההכרעה בשאלה, אם המקרה שלפני בית המשפט מצדיק את החלתה של הגנה מן הצדק, אמורה לשקף איזון נאות בין מכלול הערכים, העקרונות והאינטרסים השונים הכרוכים בקיומו של ההליך הפלילי. מן העבר האחד, ניצבים האינטרסים התומכים בהמשך קיומו של ההליך, ובהם: העמדת עבריינים לדין ומיצוי הדין עימהם; הוצאת האמת לאור; קיומם של מנגנוני גמול, הרתעה וענישה; שמירה על ביטחון הציבור; והגנה על זכויותיו של הקורבן הנפגע. ומן העבר השני, ניצבים האינטרסים השוללים, במקרה הקונקרטי, את המשך קיומו של ההליך, ובהם: הגנה על זכויות היסוד של הנאשם; פסילת מהלכיה הנפסדים של הרשות והרתעתה מפני נקיטת מהלכים דומים בעתיד; שמירה על טוהר ההליך השיפוטי; ושמירת אמון הציבור בבית-המשפט" ( ראה סעיף 21 לפסק הדין).

בפס"ד מ"י נ' ד'ר בורוביץ הנ"ל, נקבע מבחן תלת שלבי, המוזכר גם בתגובות המאשימה (סעיף 3 לתגובתה) ולפיו:



השלב הראשון

על בית המשפט לזהות את הפגמים שנפלו בהליכים וזאת במנותק לשאלת האשמה או החפות של הנאשם. בהימצא פגמים ניתן לעבור לשלב השני.



השלב השני

במסגרת השלב השני על בית המשפט לבחון אם בקיומו של ההליך הפלילי, חרף הפגמים, יש משום פגיעה ממשית בתחושת הצדק וההגינות.



השלב השלישי

במסגרת השלב השלישי נבחן הסעד הראוי שיש ליתן נוכח הפגמים בהליך. במסגרת זו יש לבחון גם האם ניתן לרפא את הפגמים באמצעים מידתיים וקלים מביטול כתב האישום.

בשנת 2007 תוקן סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי ועוגנה בחקיקה ראשית ההגנה מן הצדק.
הסעיף קובע בהאי לישנא:
" 149. לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות ובהן-...
(10) הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית ".

כמו כן, סעיף 150 לחוק סדר הדין הפלילי, קובע בהאי לישנה:
"150. נטענה טענה מקדמית, יתן בית המשפט לתובע הזדמנות להשיב עליה, אולם רשאי הוא לדחותה גם אם לא עשה כן; בית המשפט יחליט בטענה לאלתר, זולת אם ראה להשהות את מתן החלטתו לשלב אחר של המשפט; נתקבלה טענה מקדמית, רשאי בית המשפט לתקן את כתב האישום או לבטל את האישום, ובמקרה של חוסר סמכות - להעביר את הענין לבית משפט אחר כאמור בסעיף 79 לחוק בתי המשפט."



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הגנת הצדק הסביר

  2. שיקולי צדק במשפט

  3. הגנה מן הצדק במשפט הפלילי

  4. הגנה מן הצדק דייר מוגן

  5. מהי טענת הגנה מן הצדק ?

  6. הגנה מן הצדק העדר שימוע

  7. סיכויי טענת הגנה מן הצדק

  8. הגנה מן הצדק בהליך פלילי

  9. אכיפה בררנית הגנה מן הצדק

  10. אי פינוי דייר למרות עילת פינוי

  11. התנהגות הנאשם בהגנה מן הצדק

  12. ניהול עסק ללא רישיון הגנה מן הצדק

  13. אי קיום צו בית משפט - הגנה מן הצדק

  14. פינוי דייר מוגן בעסק - סעד מן הצדק

  15. פרשת ויסות מניות הבנקים - הגנה מן הצדק

  16. בקשה לביטול כתב אישום מחמת הגנה מן הצדק

  17. ביטול כתב אישום הגנה מן הצדק תכנון ובניה

  18. סעד הגנה מן הצדק תכנון ובניה אכיפה בררנית

  19. סמכות ביהמ"ש לסטות מסדרי דין וראיות מטעמי צדק

  20. סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי: הגנה מן הצדק

  21. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון