מחיקת טענות שיכולות להפריע לדיון הוגן

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מחיקת טענות שיכולות להפריע לדיון הוגן: .1התובעות הגישו תביעה נגד הנתבעת וטענו כי הנתבעת מפרה פטנטים שבבעלותן והם פטנטים 45465ו- .50766לטענת התובעות הן בעלות רשיון יחודי רשום לניצול הפטנטים והן עוסקות בייצור ובשיווק מערכות השקייה בטיפטוף על-פיהם. על-כן ביקשו התובעות בתביעתן לצוות על הנתבעת להימנע מההפרה ולחייב את הנתבעת לתת דו"ח על מוצריה המפרים שנמכרו ורווחיה בגינם ולשלם פיצויים. .2בכתב-הגנתה, המשתרע על-פני 43סעיפים, העלתה הנתבעת טענות הגנה שונות לגבי טענות התובעות נגדה. ד"ר גולדנברג, הטוען לתובעות, מבקש בבקשה זו למחוק תשעה סעיפים מכתב-ההגנה - בשלמותם או בחלקים מהם, המתייחסים לשבעה נושאים, ובהמשך נדון בהם אחד לאחד. .3סעיפים 23ו-30: א. בסעיף 22להגנתה טענה הנתבעת כי מפעלה קיים מאז שנות השלושים ומייצר מאז ממטרות ואמצעי השקייה והוא אחד מהגדולים בעולם. בסעיף 23נטען כי בעקבות רשיון יחודי שנרשם בפטנט 45211החלה ב 1978בייצור צינור מטטף. צינור זה היה חידוש מהפכני והוא הכיל בתוכו טפטפות. צינור זה והטפטפות המחוברות אליו כונו בשם "נען-טיף". בסעיף 24נטען כי ב- 1980הוצא לשיווק צינור "נען-טיף 20". ובסעיף 30נאמר כי הנתבעת משלמת תמלוגים בגין פטנט 45211נען-טיף לבעליו וכן לבעל פטנט .36901כי ישנם לזכותה רשיונות בשני הפטנטים הנ"ל וכי ייצורה הוא "בהתאם לידע קודם הכלול בין השאר בשני הפטנטים האמורים, ואין בידי התובעות, בהסתמך על פטנטים מאוחרים יותר, כדי למנוע מהנתבעת את הייצור האמור". ב. ב"כ התובעות טוען שאין התביעה מתייחסת אלא לטפטפת נען-טיף 20ולטפטפות נען א ונען ב ואין להם תביעה לגבי נען-טיף. לכן, לטענתו, אין להרחיב את יריעת הטיעונים לגבי נען-טיף ויש למחוק את האמור בסעיפים 23ו- 30בקשר לכך. ג. לטענת עו"ד גולדנברג, אין פטנט מעניק זכויות. זו היא זכות שלילית הבאה לאפשר לבעל הפטנט למנוע אחרים מלהפר אותו (סעיף 49לחוק הפטנטים, תשכ"ז- 1967[13], להלן - החוק הנ"ל). אך קיומו של רשיון לזכות הנתבעת ותשלום תמלוגים על-ידיה אינם מקנים זכות לנתבעת להפר את הפטנט של התובעות, אם אכן הן מפרות אותו. עו"ד גינת, ב"כ הנתבעת, טוען שהסעיפים 23ו- 30הם חלק ממערכת עובדתית הקשורה בנען-טיף וכן הוא טוען, כאמור בסיפא לס' 30, כי הייצור של נען-טיף 20על-ידי הנתבעת הוא בהתאם לידע קודם הכלול בפטנטים של נען-טיף. על טענה זו משיב עו"ד גולדנברג, כי אם הטענה היא שהפטנטים של התובעות אינם מהווים חידוש וכו' וכי הידע הקודם של נעןטיף קדם להם, הרי שטענה זו מצוייה בס' 32לכתב-ההגנה. ד. אכן צודק ד"ר גולדנברג בטענתו כי אין פטנט מקנה זכות חיובית. הדבר נובע מסעיף 49לחוק הנ"ל ומ"מ הנשיא (אגרנט) (כתארו אז) ב-בג"צ 280/60אביק נ' הרשות המוסמכת [1] בעמ' 1334אמר בהקשר זה: "מהותו העיקרית של מוסד הפטנטים נעוצה בזכות המונופולין שרכש בעל ההמצאה מכוח הפטנט שנרשם בגינה על-שמו - לאמור: מה שמקנה החוק לזה האחרון איננה אלא זכות שלילית. היא הזכות למנוע בעד אחרים לייצר, למכור או לעשות שימוש אסור אחר בדבר שהוא נשוא הפטנט השייך לו". הוסיפה ואמרה אחריו הנ"ת אבנור (כתארה אז) בביהמ"ש זה ב-המ' (ת"א) 8496/76(ת"א 1495/78) לגו נ' בר-רם בע"מ (לא פורסם): "מן העובדה שאין הפטנט מעניק לבעליו זכות חיובית נובע, שאין בעל הפטנט יכול לנפנף בפטנט שניתן לו כהגנה בפני תביעת הפרה של פטנט קודם". זכויותיו של בעל פטנט כזה מוקנות לו בסעיף 121בפניה לרשם לקבלת רשיון כפיה (ראה בהקשר זה הערותיו של ד' פריימן במאמרו "קיום פטנט כטענת הגנה בפני הפרת פטנט" [15] ומסקנתו: "סוגית ההפרה מכאן, וסוגיית הכשירות למתן פטנט וקיומם של פטנטים חופפים בחלקם - משם, ואין לערב בין התחומין". ופס"ד השופט מלץ ב-ת"א (ת"א) 1727/78בלאס נ' בר-רם בע"מ, בע' 162[7], (ששימש בסיס להערותיו של פריימן דלעיל). ה. עו"ד גינת הצביע כנגד פסה"ד הנ"ל על פסק-דינו של השופט ויתקון ב-ע"א 273/70פלאימפורט נ' ציבה [2]. קראתי בעיון את פסק-הדין הזה ולא מצאתי בו אמירה הסותרת את הכלל שנקבע כאמור לעיל. .4א. בקשתו של ב"כ התובעות למחיקת הסעיפים מן ההגנה מבוססת על תקנה 96לתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג- 1963[12] המסמיכה את ביתהמשפט להורות על מחיקת כל ענין בכתב טענות שאין בו צורך... או עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה. לסבכו או להשהותו. הענין הזה מסור לשיקול דעת בית-המשפט ובדרך כלל לא יכתיב ביתהמשפט לבעלי-הדין איזו מסגרת יתנו לכתבי טענותיהם, אך כלל זה כפוף לכך שהללו לא יחטאו נגד כללי התקנות הנוגעים לכתבי הטענות: אם בעלדין מגיש כתב טענות שאין בו צורך או שהוא עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה, לסבכו או להשהותו, הרי זה כתב טענות שאינו זכאי להגישו (דברי השופט browenב- . 270Ch. D 38knowlws v. Roberts). אם יש חומר בכתב טענות אשר אינו לענין בצורה כזו שבעלי-הדין חייבים לטעון בקשר אליו ולעורר על-ידי כך שאלות שאינן לענין ושהעלאתן תגרום הוצאות, אי-נוחות, השהיית התביעה, ימחוק אותו בית-המשפט, כדי למנוע הפרעת הדיון ההוגן בתביעה. (ראה: . Liardet v;[8] rassam v. Budge . W.r 31;[9] mudbe v. Penge]10] ;(1883) .hammond elctro light co 710ע"א 55/68 רובין נ' זרובבל, בע' 523[3]; ע"א 127/63 אחוזת רחמים נ' קריסטל בע' 1932[4]; המ' 213/61 פשייר נ' מפעלי טכסטיל נצרת [5]). אכן הדבר מסור לשיקול דעת בית-המשפט ובית-המשפט ישתמש בכוחו זה בזהירות רבה, אך כאשר ברור בעליל שהטענה אינה דרושה ורק תגרום להארכת המשפט או לסיבוכו בטענות מסובכות נוספות ישתמש בית-המשפט בכוחו כדי להביא את המשפט לממדיו הנכונים ולהעמיד במרכזו את השאלות שהן באמת שאלות שנויות במחלוקת. במקרה דנן, כשהמשפט משופע בלאו-הכי בבעיות עובדתיות ומשפטיות מסובכות למדי, ראוי כי טענות שאין צורך בהן - תימחקנה. ב. לגבי הסעיפים 23ו-30, נראה לי שסעיף 23יכול להישאר, אך ורק כדי לשמור על הרצף העובדתי שהנתבעת טוענת לו והמביא אותנו אל ייצורו של צינור נען-טיף .20לעומתו, סעיף 30רישא שעניינו תשלום התמלוגים שמשלמת הנתבעת, אינו דרוש שכן כאמור העובדה הזו - אין לה ולא כלום עם ההגנה על הפרת פטנט. סעיף 30סיפא אף הוא אינו מהווה עילת הגנה כאמור ועל-כן יש למחקו. נושא הידע הקודם - כטענת הגנה כנגד הפטנט של התובעת - כלול בסעיף 32ועל-כן אין צורך בו בסעיף .30 אני מורה, על-כן, למחוק את סעיף 30מכתב-ההגנה. סעיף 23יישאר בעינו רק בהקשר לתוכן העובדתי הכלול בו - כמקשר בין מערכת העובדות בסעיפים 22ו- 24אך לא כמעלה טענת-זכות כלשהי (כמפורט בסעיף 30שנמחק). .5א. הדיון הבא מתייחס לסעיף 29להגנה, ולסעיף 31משפטים שני ושלישי. בסעיף 29נאמר כי "התובענה לוקה בכך שאינה כוללת את כל העובדות הרלבנטיות, בשיהוי בלתי מוצדק, בכך שהובאה בנוסחה הנוכחי יש משום אי-נקיון כפיים מצד התובעות". בסעיף 31סיפא נאמר כי התובעות, ידעו על קיומו של צינור מטפטף מווסת המיוצר על-ידי הנתבעת ולא מו בפני הנתבעת, על-כן נטענות לגבי צינור זה גם הטענות שבסעיפים קודמים. ב. טוען עו"ד גולדנברג, כי על-פי ס' 183לחוק הפטנטים [13], הזכות לצו מניעה ולפיצויים, כשהוכחה הפרה, אינה נתונה לשיקול דעת בית-המשפט ומתן הצו הוא מנדטורי. אי לזאת, אין טענות שיהוי יכולות להועיל, שכן אין שיקול-דעת לביהמ"ש. בנוסף לכך - הוא טוען - קבעה הפסיקה שאין שיהוי משמש הגנה כלפי תביעת הפרת-פטנט. ג. בספרו של fox: canadian law of patentsבע' 486[16] נאמר: Delay in prosecuting the action is not a bar to:effect of delay" Disentitle a plaintiff to an interlocktory injunction, unless the granting of a permanent injunction, even though lackes may Defendant is at liberty to do what he is doing'. Delay constitutes an acquiescence to a representation that the בפסק-הדין . N.v. v. Bamfords ltd(.C) der lely- van[11] אמר השופט הרמן: If the relief asked be by way of injunction, on the ordinary" principles well known in the court of chancery where a man's Legal rights have been invaded mere delay will not deprive him of ".relief וראה גם ספרו של white-blanco: patents for inventionsמהדורה שלישית בעמ' 345[17] לאמור: Certainly, mere delay in suing is no ground for refusal of" relief. To amount to acquiescence sufficient to deprive a Only delay, with full knowledge of the infringment, but something patentee of the right to enforce his monopoly, these must be not The infringer, nore, amounting to an implied representation by the patentee to Or which the defendant has acted, that no objection will be taken ".to infringment in the future דבריו אלו של בלנקו-וויט מבוססים על מה שנפסק בפסקי-הדין: . Vidal dyes v(249) . 245R.p.c 29(1912) levinstein(שם היה שיהוי של 10שנים) ו-electrolux(32) . 23R.p.c 71(1954) .v. Electrix בענין זה ראה ספרו של terrellעל פטנטים (מהדורה 12) סעיף 942[18], ופס"ד ביהמ"ש העליון בענין ע"א 689/69 תריסול בע"מ נ' קורובי, בע' 80[6]. שם נאמר מפי השופט קיסטר, כי השהייה כשלעצמה, אינה שוללת את התרופות של אדם שזכותו לפי הדין נפגעה... וצריך להיות יותר מאשר סתם delayכדי לשלול מאדם את זכויותיו החוקיות כגון representationעל-ידי אמירה או התנהגות של בעל הפטנט, ממנה עולה כי קיימת הסכמה לשימוש בפטנט. מכל הנ"ל עולה כי טענת שיהוי כשלעצמה בכתב-ההגנה אינה יכולה לעמוד. ד. עו"ד גינת משיב לטענות עו"ד גולדנברג בהצביעו על האמור בס' 25לכתב-ההגנה, שם מסופר על פגישות בין התובעות לנתבעת, על שיתוף פעולה שהגיע לרמה גבוהה של אמון ועל-כן, טענתו, יש לראות עובדות אלו ביחד עם השיהוי כיוצרות את הבסיס לשלילת זכויותיו של בעל הפטנט. כדי ליצור בסיס לשלילת זכויות צריך לטעון במפורש כי התובעת בהתנהגוהת נתנה הסכמה מפורשת או מכללא לשימוש בפטנט, או כדברי בלנקו וייט בקטע שצוטט לעיל - "משהו העולה למצג-מכללא על-ידי בעל הפטנט למפר, לפיו פעל המפר, שממנו נובע שלא תהיה כל התנגדות בעתיד מצידו כלפי ההפרה". טענה כזו לא בא זכרה לא בסעיף 25ולא בסעיף 29ובאין טענה כזו אין מקום לטענות השיהוי. ה. גם טענת אי-נקיון כפיים מקומה לא יכירה בדיני פטנטים. אין אנו עוסקים בצו-מניעה מדיני היושר, אלא בצו מניעה שמקורו בהוראה סטאטוטורית (סעיף 183). ו. הטענה בסעיף 31על ידיעה קודמת ואי-מחאה אף היא כשלעצמה אין די בה. כפי שפרטתי לעיל. ז. אין מקום, איפוא, לדעתי, לטיעונים אשר בסעיף 29והסיפא לסעיף 31ויש למחוק אותם מכתב-ההגנה. .6סעיפים 32(ח), 35ו-37: א. בסעיף 32(ח) נטען כי כל אחד מהפטנטים מחוסר תוקף ענייני משום שהממציא אינו הבעלים של האמצאה המיומרת. בסעיפים 35ו- 37מובאים פרטים על הממציאים הנטענים לשני הפטנטים האמורים. ב. לטענת עו"ד גולדנברג, טענה כזו יכולה לבוא רק מפי האדם שזכויותיו נפגעו. ראה terell: on the law of patentsמהדורה 13עמ' 149[18]. - - - - - - - עו"ד גינת טוען לעומתו, שבתביעות פטנטים הנתבע משרת את האינטרס הציבורי והוא מסתמך על בג"צ 280/60 אביק נ' הרשות המוסמכת, בע' 1338[1], המביא את דברי בית-המשפט העליון בארצות-הברית במשפט: . 418, . 414L. Ed(1891) pope manufacting co. V. Gormully - - - - - - - ובעמ' 1340אומר מ"מ הנשיא אגרנט (כתארו אז): "העולה מן האמור, כי ההליכים המוקדמים, המתקיימים סביב לבקשת פטנט, אין בכוחם להביא על סיפוקו את האינטרס הציבורי, כי לא יוענקו פטנטים חסרי ערך חוקי ולפיכך משליכה המדינה את יהבה, באשר למגמה זו, על תוצאת ההתדיינות העשויה להתקיים בבית-המשפט לאחר שנרשם הפטנט, ואשר בה תעמוד להכרעה השאלה, אם הוא בעל תוקף ואם לאו. במלים אחרות, המדינה שמה את מיבטחה, באשר לשלילת ההגנה מהמצאה שלא מילאה את תנאי החוק - ולכן מהפטנט שנרשם בגינה בבירור המשפטי שיתקיים לכשתוגש בקשה לביטול הפטנט (סעיף 22) או תביעה על הפרתו (סעיף 24) אשר נגדה יתגונן הנתבע בטענה שהוא נטול תוקף" [1]. ג. תשובתו של עו"ד גינת בהסתמך על בג"צ 280/60 אינה חשובה. מ"מ הנשיא אגרנט מדגיש את הצד הציבורי ואת הענין שיש לציבור בהתדיינות הפרטית על תביעות פטנט, אך אין הוא מרחיב את חוג הזכאים לתבוע ביטול פטנט מעבר לסעיף 22(2) לפקודת הפטנטים והמדגמים [14] (שהיתה ביסוד פסק-הדין הנ"ל) והם: היועץ המשפטי לממשלה או כל אדם הטוען שהפטנט נתקבל מתוך מעשי תרמית מצד בעל פטנט, לגבי זכויותיו של אדם אחר שהוא תובע מטעמו או מכוחו, או הטוען שהוא או כל איש אחר שהוא טוען מטעמו או מכוחו היה הממציא האמיתי... בכתב-ההגנה דנן אין הנתבעת טוענת שהיא בעלת זכויות בפטנטים של הח' גלעד עברון (כאמור בסעיפים 35, 37) או שהיא זכאית לטעון מטעמם או מכוחם. אמנם כב' הרשם לוין (כתארו אז) ב-המ' (ת"א) 9677/74 (ת"א 994/73) (לא פורסמה) סבר שמכוח סעיף 33סיפא לחוק הפטנטים ניתן ללמוד שהזכות לתבוע היא לאו דווקא לבעל הפטנט, ובמקרה הצורך רשאי הרשם לצרפו כצד להליך. אני סבור, בכל הכבוד, שמסקנה זו מוטעית דווקא לאור האמור ברישא לאותו סעיף .31 ד. על-כן נראה לי, שאין מקום להגנה הכלולה בסעיף 32(ח), 35ו-37 ויש למחקה מכתב-ההגנה. .7סעיף 39וסעיף 41: א. בסעיף 39נטען כי תיקון הפטנט 45465הושג בתרמית. ובסעיף 41 נטען כי התובעות לא גילו לרשם הפטנטים את כל המידע שברשותן והשיגו חיתום הפטנטים תוך מצג כוזב או בלתי נכון. ב. טוען עו"ד גולדנברג, כי טענת תרמית יש לטעון במפורש ולפרש את העובדות המהוות את התרמית. לגבי ס' 41טוען ד"ר גולדנברג, יכול נתבע להעלות רק טענות שהן טובות בהליכי התנגדות. ג. לעומתו טוען עו"ד גינת, בהסתמך על ההמרצה 9677/74 (ת"א 994/73) שכטר נ' ורטקובסקי, מפי הרשם (כתארו אז) לוין (ראה לעיל) שאין העילות על-פי סעיף 182(כבסיס להתנגדות למתן פטנט) - רשימה סגורה ואפשר לדעתו להעלות טענות הגנה, גם כאלו שאינן משמשות בסיס להתנגדות. סעיף 182לחוק [13] קובע כי "עילה שניתן על-פיה להתנגד למתן פטנט תשמש הגנה טובה בתביעה על הפרה". וכב' השופט לוין בהחלטה הנ"ל אומר: "לענין סעיף זה, אני חייב לחוות דעת אם רק עילה כאמור עשויה לשמש כהגנה... לא ראיתי לדון גם בשאלה אם עילות ההגנה המפורטות בחוק הן קונקלוסיביות או לא (לכאורה לא - ע"א 689/69 תריסול בע"מ נ' קודובי [16])". ד. לא מצאתי בדברים הנ"ל, כאילו כב' השופט לוין הביע דעתו שאכן ניתן להעלות טענות הגנה מלבד אלו שמנויות כעילה להתנגדות. לכל היותר הוא השאיר את השאלה פתוחה לדיון מעמיק יותר. אף אני סבור שאין לנעול את הדלת בשלב זה בפני טענת הגנה שאינה מנויה בחוק כעילה להתנגדות. ה. לענין טענת התרמית, אני סבור שאכן יש לתת פרטים לגביה, אך טענה סתמית ללא פרטים אינה סיבה למחיקה, אלא אם כן הפרטים לא יגלו עובדות על-פיהן נטענת טענת התרמית. יש לזכור, כי תרמית הינה אחת העילות לפי סעיף 22לחוק ולפי סעיף 72לחוק. גם לטענות על המצג הכוזב - יש לתת פרטים ואין למחוק אותן על הסף. .8סעיף 40רישא: א. בסעיף זה נטען כי אין מקום לחיוב בפיצויים הואיל והתביעות נוסחו בצורה לא ברורה. טוען עו"ד גולדנברג, שעל-פי סימן ג' לחוק לאחר שהוגשה בקשה לתיקון ולא הוגשה התנגדות או הוגשה ונדחתה, נעשה ענין התיקון סופי והרשם ירשום אותו בפנקס. ב. איני מסכים לכך שרישום בפנקס אחרי דיון בהתנגדות עושה את הרישום לסופי ומונע אפשרות לקוף אותו. אמנם סעיף 72אומר כי רישום התיקון הוא ראיה מכרעת לכך כי התיקון מותר לפי סעיף 66, זולת אם הושג בתרמית, אך עדיין דין הפירוש המתוקן "כאילו נתקבל כך מלכתחילה", וכשם שניתן לתקוף בהליכי הפרה פטנט שנרשם מלכתחילה - כך ניתן לדעתי לתקוף תיקון שנעשה בו. כמו-כן ראה סעיף 185בדבר אפשרות לטעון לענין פיצויים כי לא נוסחו בצורה ברורה. מאידך יש מקום למתן פרטים נוספים וטובים יותר לטענה הכלולה בסעיף 40רישא. סוף דבר: א. אני מורה על מחיקת סעיף 30מכתב-ההגנה. סעיף 23ישאר בעינו רק בהקשר לתוכן העובדתי הכלול בו כמקשר בין מערכת העובדות שבסעיפים 22ו- 24אך לא כמעלה טענת זכות כלשהי. ב. אני מורה למחוק את סעיף 29, והסיפא לסעיף 31וסעיפים 32(ח), 35ו-.37 ג. לא נעניתי לבקשה למחיקת סעיפים 39, 41ו- 40רישא, ולגביהן אני מחייב הנתבעת ליתן פרטים נוספים. הוצאות הבקשה בסך של 000, 30שקל - לפי התוצאות במשפט.מחיקת טענותדיוןמסמכיםכתבי טענות / כתבי בי דין