קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מינוי מומחה רפואי נוסף בתביעה לקצבת תלויים: לפנינו בקשה מטעם הנתבע למנות מומחה רפואי נוסף/אחר בתיק הנדון, בו הגישה התובעת תביעה לקבלת קצבת תלויים. ההליכים בתיק עד כה בהחלטה מיום 5/9/10 מינינו את הפנימאי פרופ' ברוק לשמש מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין על מנת שיחווה את דעתו אודות הקשר הסיבתי בין פטירתו של המנוח ובין נכויות שנגרמו לו עקב פגיעה בעבודה שארעה לו בעבר. בתאריך 26/10/10 התקבלה חוות דעתו של המומחה ובתאריך 13/2/11 התקבלה חוות דעתו המשלימה, בעקבות חומר רפואי נוסף שהועבר אליו. בתאריך 30/3/11 הופנו למומחה שאלות הבהרה שהתבקשו ע"י הנתבע והוא השיב עליהן בחוות דעתו שהתקבלה ביום 17/5/11. בתאריך 9/6/11 הגיש הנתבע בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף. עיקר הטעמים עליהם ביסס את בקשתו הם: כי המומחה 'נעול בדעתו', קביעותיו אינן מנומקות וסותרות, המומחה בעקביות אינו עונה על שאלות ההבהרה ואף מסיק מסקנות הפוכות מהעולה מתשובותיו, דבר המעיד על כך שאינו מוכן להשיב עניינית על שאלות ההבהרה. כמו כן, לא ניתן למצוא בחוות הדעת תשובות לכל השאלות החיוניות להכרעה בתיק. בתאריך 14/6/11 התקבלה תגובת התובעת לבקשה בה נטען כי יש לדחות את הבקשה באשר הטענות המועלות בה הן טענות המתאימות לסיכומים ואין בהן כדי להצדיק מינוי מומחה אחר או נוסף. כן נטען ע"י התובעת כי הדיון שערך המומחה הגיוני וברור וכי הוא השיב כיאות על שאלות ההבהרה. לטענת התובעת, אי שביעות רצון של הנתבע ממסקנת המומחה היא שהובילה להגשת הבקשה. כן מבקשים התובעת כי נפסוק לטובה הוצאות בגין בקשה זו ובייחוד בשים לב לסרבול ההליך ע"י הנתבע. בתאריך 4/7/11 הפננו למומחה שאלת הבהרה מטעם בית הדין, כאשר המומחה התבקש לחוות את דעתו - האם הוא סבור כי יהיה זה מועיל לבית הדין אם ימונה מומחה נוסף בתיק, בתחום הריאות או בתחום מומחיות אחר (המומחה הוא פנימאי) כך שתעמוד בפני בית הדין חוות דעת נוספת. ציינו כי השאלה מופנית בין היתר לנוכח התלבטויות שהעלה המומחה במסגרת חוות דעתו. בתאריך 16/8/11 התקבלה תשובת המומחה כדלקמן: "לאחר עיון נוסף בכל החומר, אין אני חושב שתהיה כל תועלת לבית הדין למנות מומחה נוסף בתיק בתחום הריאות או בכל תחום אחר. ההתלבטויות שלי בתיק הזה לא נובעות מחוסר ידע או מקשיים כל שהם בפירוש החומר הקיים אלא מהעובדה שכדי להגיע למסקנות מהימנות ותקיפות נחוץ לי השלמות של חומר רפואי שפשוט איננו. ללא ביצוע של הניתוח לאחר המוות ובהעדר בדיקות מסוימות נוספות שמחלקת האשפוז היתה צריכה לבצע כדי לשלול קיום של תסחיפים רפואיים אין אף מומחה שיכול להגיע למסקנה ודאית על סיבת המוות של המקרה... ". בהמשך לכך שב וחזר הנתבע על בקשתו (ראה בקשתו מיום 5/9/11). לטענת הנתבע, בית הדין אינו כבול בחוות דעתו של המומחה לגבי העדר הצורך בקבלת דעה נוספת ולאור הטיעונים שהעלה גם בבקשתו הקודמת יש מקום להיעתר לבקשה. בתגובה מיום 6/9/11 שבה התובעת והתנגדה לבקשה מהטעמים שהעלתה וטענה כי מדובר בניסיון של הנתבע למצוא מומחה המתאים לו ולעכב את ההליכים שהחלו לפני כארבע שנים. דיון והכרעה בהנחיות נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים נקבע: 16. ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים בהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, ככל שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה. מינוי מומחה נוסף או אחר פותח תפח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה. 17. בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן כל מענה לכל שהשאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין משהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו". 18. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למיני מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם". לאחר שבחנו את בקשת הנתבע ואת תגובת הצד שכנגד הגענו לכלל מסקנה כי המקרה שלפנינו אינו מקרה חריג המצדיק מינוי מומחה נוסף או אחר. לא מצאנו כי הקריטריונים למינוי מומחה נוסף התקיימו בענייננו: לא התרשמנו כי לא ניתנו תשובות לשאלות חיוניות להכרעה בהליך, כי המומחה מחזיק באסכולה רפואית מחמירה, כי נדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת הפגימה או כי קיימים טעמים מיוחדים אחרים. כך גם לא מצאנו כי מתקיימים הקריטריונים למינוי מומחה אחר: המומחה לא חרג מהעובדות, לא הוכח שהוא מתנגד לאסכולה עליה מתבסס ביה"ד הארצי, אין פגם אישי במומחה וכן לא מתקיים טעם אחר המצדיק מינוי מומחה אחר. נפתח ונאמר כי שאלת ההבהרה שהופנתה למומחה הייתה על מנת לקבל מידע נוסף לעניין המומחיות הנדרשת בתיק זה ועל מנת לחדד את סוגיית ההתלבטויות שהעלה המומחה בחוות דעתו, ותשובתו של המומחה אכן הבהירה נקודות אלו. ברור מאליו שבית הדין לא כבול בדעתו של המומחה והסיבה לדחיית הבקשה מבוססת על כך שהנתבע לא הציג כל טעם המצדיק מינוי מומחה נוסף או אחר. בכל הנוגע לנושא המומחיות: לא התרשמנו כי מומחיותו של פרופ' ברוק אינה מספקת לצורך מתן חוות דעת בסוגיה הנדונה. כמו כן, חזקה שאם המומחה היה סבור שאין באפשרותו לבצע את המוטל עליו היה מציין זאת - ולא כך היא. זאת ועוד, בהחלטת המינוי מיום 5/9/10 צוין בפרוש שפרופ' ברוק היא פנימאי ולצדדים אף ניתנה האפשרות להודיע תוך 7 ימים ככל שיש להם התנגדות למינוי אך הנתבע לא עשה דבר וטענותיו נגד מומחיותו של פרופ' ברוק הועלו רק לאחר שהתקבלה חוות הדעת. איננו מקבלים את טענת הנתבע כי חוות דעתו של המומחה אינה מנומקת. המומחה נימק ופירט את חוות דעתו, התייחס לחוות הדעת מטעם הנתבע והסביר מדוע אינו מקבל את מסקנותיה, התייחס לשיקולים שונים לכאן ולכאן והסביר בפרוט רב מדוע הגיע למסקנה אליה הגיע. בניגוד לטענת הנתבע, המומחה השיב על שאלות ההבהרה בפרוט ולא היה 'נעול' בדעתו. ההיפך הוא הנכון - הוא ביקש לקבל חומר רפואי נוסף תוך שלקח בחשבון שייתכן וחומר זה ישנה את מסקנותיו. צודקת התובעת בטענתה כי מרבית הטיעונים של הנתבע בבקשה הם טיעונים המתאימים לסיכומים ולא לבקשה מסוג זה. ייאמר, כי בהעדר ניתוח פתולוגי ואפשרות לקבוע בוודאות את סיבת המוות, נדרש המומחה לציין מהי סיבת הפטירה הסבירה ביותר, ועל כן ברור שתשובה כזו מבוססת גם על השערה ולא על קביעה וודאית. מסקנתו של המומחה לא חייבת לעלות בקנה אחד עם מסקנתם של הרופאים המטפלים וככל שאין בחוות הדעת פגמים הגלויים לעין אין בעצם הבדל זה כדי לפסול את חוות הדעת. מה גם שהמומחה בענייננו התייחס בהרחבה למסקנתם של הרופאים המטפלים והסביר מדוע אין הוא מקבל אותה. איננו מקבלים את טענת הנתבע כי בחוות הדעת יש סתירות. אכן, לכאורה ניתן היה להסיק גם מסקנות שונות מהממצאים הקיימים (ואף המומחה מציין זאת) אך עם זאת המומחה הסיק את המסקנה שהסיק והוא הסביר מדוע הגיע לכך ולא למסקנה אחרת. המומחה אף ציין כי בהעדר בדיקות רפואיות שלא בוצעו הרי שלא ניתן לקבל תשובות וודאיות לשאלות שונות. אין בכך שמסקנת המומחה אינה עולה בקנה אחד עם גישת הנתבע כדי להצדיק מינוי מומחה אחר או נוסף. אין לקבל את עמדת הנתבע לפיה אמירתו של המומחה כי "ייתכן שיועץ אחר היה מציע אבחנה אחרת" בתשובתו לשאלת ההבהרה מצדיקה מינוי מומחה נוסף. המומחה חיווה את דעתו באופן נרחב ולא הוכח שהמומחה אוחז באסכולה החורגת ממה שאומץ בפסיקת בית הדין הארצי או כי הוא מתבסס על נתונים שגויים ועל כן אין מקום להיאחז באמירה כללית זו אשר יכולה להיות נכונה בכל תיק ותיק. זאת ועוד - אף אם היינו ממנים מומחה נוסף שהיה קובע כי לא מתקיים קשר סיבתי, הרי שלאור הכלל לפיו הספק פועל לטובת המבוטח ולאור קביעתנו כי אין מקום לפסול את חוות דעתו של פרופ' ברוק, הרי שממילא היה מקום לאמץ את חוות הדעת המיטיבה עם המבוטח, זו של פרופ' ברוק. לאור האמור לעיל, אנו דוחים את בקשת הנתבע למנות מומחה נוסף/ אחר בתיק. התובע יגיש סיכומים בתיק תוך 30 יום ממועד קבלת החלטה זו, הנתבע יגיש סיכומיו תוך 30 יום ממועד קבלת סיכומי התובע. הסיכומים יוגשו בהתאם לאמור בהחלטתנו מיום 24/8/11. התיק יובא לעיוני - 25/11/11. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת החלטה זו. רפואהקצבת תלוייםמינוי מומחהמומחה רפואימומחה