מכירת דירה של קטין - חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות

מה הדין בסוגיית מכירת דירה של קטין ? סעיף 20 (2) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב - 1962 קובע: " 20.ואלה הפעולות שבהן אין ההורים מוסמכים לייצג את הקטין בלי שבית המשפט אישרן מראש: (2) פעולה שתקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק; בע"פ 112/79 שרף נ' אבער, לד (3) 178 (1980) קבע כבוד הנשיא (בדימוס) אהרון ברק (עמודים 186 - 187): "אם הקטין קשור בהתחייבות למכור מקרקעין שנטלו בשמו הוריו, הרי הוא חייב לפצות את המתקשר השני אם הוא אינו עומד בהתחייבותו. כלום יתכן שחובה כזו תוטל על הקטין בלא אישור מראש של בית-המשפט? מה טעם יש לדרוש את אישורו של בית-המשפט לפעולת הרישום ולא לדרוש את אישורו של בית-המשפט לתשלום הפיצויים? זאת ועוד: בית המשפט הדן בבקשת האישור חייב לשקול את האינטרסים של הקטין בעת מתן האישור. כלום רצוי הוא כי במיגוון שיקוליו יהא על בית-המשפט לקחת בחשבון את האפשרות כי אם האישור לא ינתן יחוייב הקטין בפיצויים? וכלום יתכן כי בית-המשפט יתן ידו להפרת חוזה המחייב כדין? 4. עולה מהאמור כי חוזה למכר מקרקעין אשר כרתו הוריו של קטין בשמו בלא אישור מראש של בית-המשפט אינו מחייב ואינו מזכה את הקטין. קביעה זו אין משמעותה כי פעולתם של ההורים היתה לריק וכי הם לא עשו דבר. נראה לי כי בפעולה האמורה כרתו ההורים חוזה משלהם עם הצד השני, כפי שאומר פרופ' טדסקי: " דעתנו היא כי ההתחייבות תקפה, במובן ששום צד לחוזה האובליגטורי הנדון (האפוטרופוס והאדם השלישי) לא יוכל להתנכר להתחייבותו או לחזור בו מן ההסכם" (טדסקי, מסות במשפט, ע' 355)." משמעותו של חוזה זה היא, בין השאר, כי ההורים נוטלים על עצמם התחייבות - בין מפורשת, כפי שהדבר היה בפשרת נחול [1], ובין מכללא - לפנות תוך זמן סביר לבית-המשפט כדי שהלה יחליט בענין, אפילו סבורים ההורים כי העסקה שוב אינה לטובת הקטין, מן הדין הוא כי יפנו לבית-המשפט ויאפשרו לו להחליט בענין. זוהי ציפייתו הסבירה של הצד השני. ואילו הצד השני נוטל על עצמו התחייבות - מפורשת או משתמעת - לשמור על הצעתו ולא לחזור ממנה עד להחלטתו של בית-המשפט, ובלבד שהפנייה לבית המשפט תיעשה תוך זמן סביר. משעבר הזמן הסביר- ומשכו של זמן זה תלוי כמובן שנסיבותיו של כל מקרה ומקרה - וההורים לא פנו לבית-המשפט, משוחרר הצד השני מהתחייבותו, ורשאי הוא לעשות בנכס כרצונו. אין זה מוצדק לעשותו שבוי בידי ההורים". כן ראו ע"א 763/88 פילובסקי נ' רו"ח בלס, פ"ד מה (4) 521 (1991) וע"א 393/82 חיים נ' אביוב, פ"ד מה (1) 716 (1987). מכירת דירהקטיניםכשרות משפטיתמקרקעיןאפוטרופסות