המדינה ביקשה את מעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו בטענה שהוא מסוכן לציבור, איננו ראוי לאמון נוכח הפרתו את התנאים של הרשעתו הקודמת; וכן בשל החשש להימלטות מאימת הדין, מאחר שהמשיב מתגורר בשטחי הרשות הפלסטינית. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מעצר חשוד המתגורר בשטחי הרשות הפלסטינית: 1. המשיב הוא בן 29 ש' ויש לו הרשעה מיום 9.10.97 בגין התפרצות למקום מגורים, וכניסה לישראל שלא כדין ביום 28.1.97; וכן בעבירות נוספות של התפרצות למקום מגורים, קבלת נכסים שהושגו בעוון, ועבירה על חוק הכניסה לישראל ביום 26.2.97. 2. בגין העבירות הנ"ל נדון המשיב למאסר בפועל של שנה אחת, וכן ל9- חודשים מאסר על תנאי לשנתיים, שלא יעבור על אחת מעבירות הרכוש בהן הורשע, ו3- חודשי מאסר על תנאי לשנתיים, שלא יעבור עבירה על חוק הכניסה לישראל. 3. נגד המשיב הוגש כתב אישום ביום 30.8.99 בבית משפט השלום בירושלים, בו הואשם בהתפרצות לדירה המשמשת כבית עסק בירושלים, ביום 26.8.99 שעה 12: 00, בכך שטיפס על חבל כביסה עד לקומה הראשונה כשעל ידיו גרביונים, נכנס לדירה והכניס לשקית - מחשב נישא, טלפון אלחוטי, מכשיר פקס ועכבר למחשב, אך יצא מהדירה מבלי שנטל את הרכוש. באותן נסיבות החזיק בכסף מזומן ישראלי וכן בכסף זר, רשיון נהיגה וכרטיס רפואי של תושב ניו-זילנד, כריכה של תעודת זהות כחולה, כרטיס רפואי מדיקאר וטלכרד שיש עליהם חשד סביר שהם גנובים. את כל מעשיו אלה עשה המשיב בהיותו בישראל שלא כדין. 4. המשיב אמנם הכחיש במשטרה את מעורבותו בעבירות בהן הוא מואשם, אולם בא- כוחו מסכים כי יש בידי העוררת ראיות לכאורה, וכן מסכים כי יש עילת מעצר. 5. המדינה ביקשה את מעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו בטענה שהוא מסוכן לציבור, איננו ראוי לאמון נוכח הפרתו את התנאים של הרשעתו הקודמת; וכן בשל החשש להימלטות מאימת הדין, מאחר שהמשיב מתגורר בשטחי הרשות הפלסטינית. נוכח העובדה שתלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה - יש חשש סביר שלא יתייצב בבית המשפט. 6. ב"כ המשיב טוען כי פרט לשתי ההתפרצויות האמורות - אין למשיב עבר פלילי נוסף; לא מדובר בצעיר אלא באדם נשוי עם ארבעה ילדים, ואין חשש שלא יתייצב לדיון, מה גם שעתידו הכלכלי תלוי במדינת ישראל. 7. ב"כ המשיב מפנה להחלטה האחרונה שניתנה בבית המשפט העליון ביום 26.8.99, בבש"פ 5017/99, שם ראה כב' השופט מנחם אילן לשחרר תושב שטחים בחלופת מעצר. 8. אין דינו של המשיב שלפנינו דומה לעורר בבש"פ 5017/99, שכן אותו עורר היה בעל עבר נקי לחלוטין, ובית המשפט קבע שאין עמו ניסיון שהוא לא יופיע למשפט, ואין להעניש אותו מראש בגלל התנהגותם של אחרים. 9. המשיב שלפנינו איננו בעל עבר נקי, אין כאן נושא של הענשתו בגלל התנהגות אחרים, והניסיון איתו קובע כי למרות שתלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה הן בגין עבירות פריצה והן בגין כניסה לישראל שלא כדין - לא היה בכך כדי להרתיעו מלחזור ולהיכנס לישראל שלא כדין, לצורך ביצוע עבירת הפריצה בה הוא מואשם. 10. עניין לנו, איפוא, עם אדם שניתנה לו הזדמנות להוכיח את עצמו - והוכיח שלא ניתן לסמוך עליו. 11. הנושא של אי שיתוף פעולה מצד הרשות הפלסטינית - הוא אכן נושא שצריך להידון בדרג הפוליטי, כפי שקבע כב' השופט אילן, אולם עצם ביצוע העבירות והחשש מהימלטות מאימת הדין - אינם עניין פוליטי אלא עניין פלילי טהור. 12. בית המשפט איננו יכול לסמוך על רצונה הטוב של הרשות הפלסטינית במקרה זה או אחר, בבואו לקבוע אם קיים חשש להימלטות מאימת הדין. 13. עדיין איננו מצויים במצב שבו הרשות הפלסטינית, כדבר שבשגרה, דואגת להתייצבות כל נאשם המובא לדין בישראל - על עבירות שביצע בישראל - כאשר אותו נאשם מתגורר בתחום הרשות הפלסטינית. 14. כאשר מדובר בנאשם שמאסר על תנאי של 9 חודשים + מאסר על תנאי של 3 חודשים תלויים ועומדים נגדו, יש חשש רציני מאד שהנאשם לא יתייצב לדיון בבית המשפט, ועל בית המשפט הדן בבקשה למעצר עד תום ההליכים להביא עובדה זו בחשבון. 15. כפי שאמרתי לעיל, המשיב לא הוכיח שהוא ראוי לאמון בית המשפט, שהרי הפר אמון זה בעצם ביצוע העבירות בהן הוא מואשם, ועליהן יש ראיות לכאורה. 16. בשל כל האמור אני מורה על מעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו.חשודפלסטיניםמעצר