מתי יש כפל ביטוח

השאלה המשפטית אשר עלתה לדיון היא:ו האם בפנינו אכן מקרה של ביטוח כפל אשר
דינו נחרץ בסעיף 59 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א 1981 ?

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא באילו מקרים יש כפל ביטוח:

בפנינו התדיינות בין שתי מבטחות:נ מצד אחד המערערת, מגדל חברה לביטוח בע"מ
(להלן "המגדל"), ומצד שני המשיבה, סיגנא חברה לביטוח בע"מ (להלן "סיגנא"). כל אחת משתי המבטחות הנ"ל ביטחה מבוטח נפרד, אולם הארוע הביטוחי האחד - שרש הדיון בפנינו - מכוסה על ידי כל אחת משתיהן כלפי מבוטחה "שלה".
זאת לאור העובדות הבאות:ב
סיגנא הנפיקה פוליסה לביטוח מפעל בהקמה כשהמבוטחת חברת "פלור תעשיות טקסטיל בע"מ" (להלן "פלור"). במסגרת זו ביטחה סיגנא סיכוני הובלה יבשתית בסכום של 000,000, 1(מליון) דולר. מגדל הוציאה פוליסה לביטוח רכוש בהעברה - ביטוח חב' למסחר ותעשיה בסכום של 000, 400(ארבע מאות אלף) דולר למבוטחה "מנופי אבי" (להלן "מנופי אבי"). במסגרת הקמת המפעל של "פלור", מכונת טויה אשר הועברה ע"י מנופי אבי נשמטה, נפלה וניזוקה ונקבע כי ניזקה הינו "אבדן כליל".
לאחר שפלור פנתה ל"סיגנא" וזכתה בתגמולי ביטוח, תבעה "סיגנא" את מנופי אבי ומבטחה "מגדל" לשפותה במסגרת תביעת שיבוב.
מגדל טענה ל"כפל ביטוח" - טענתה נדחתה על ידי בית משפט השלום בתל-אביב
(השופט אליהו קידר), ומכאן הערעור שבפנינו.
השאלה המשפטית אשר עלתה לדיון היא:ו האם בפנינו אכן מקרה של ביטוח כפל אשר
דינו נחרץ בסעיף 59לחוק חוזה הביטוח התשמ"א 1981(להלן "החוק").
בדומה למלומדים אשר אין תמימות דעים ביניהם בבואם לפרש סעיף זה לחוק כך אף
הפסיקה מגלה פנים לכאן ולכאן.
להלן סעיף 59ככתבו וכלשונו:נ
"59(א) בוטח נכס בפני סיכון אחד אצל יותר ממבטח אחד לתקופות חופפות, על המבוטח להודיע על כך למבטחים בכתב מיד לאחר שנעשה ביטוח הכפל או לאחר שנודע לו עליו".
משמע, היסודות הדרושים ל"ביטוח כפל" נתקיימו לכל הדעות בעניננו:ב
.1ביטוחו של נכס מסוים (מכונת הטויה)
.2אצל יותר ממבטח אחד (סיגנא ו-מגדל)
.3לתקופות חופפות.
המחלוקת נעוצה הן לגבי השאלה האם במקרה הנדון בוטחה המכונה הנדונה ("הנכס בלשון הסעיף) "בפני סיכון אחד" כאמור בסעיף 59(א) לעיל, והן לגבי השאלה האם "ביטוח כפל" חל רק כאשר אותו מבוטח מבטח את הנכס, או גם במקרה כגון זה שבפנינו כאשר שני מבוטחים בטחוהו.
לענין ביטוח נכסים קובע סעיף 55(2) לחוק, כי הנכס המבוטח יכול שיהיה של
המבוטח או של זולתו; הנזק צריך שייגרם, איפוא, למבוטח או למוטב, אך אין זאת אומרת שהנכס חייב שיהיה בבעלותו של אחד מהם; שהרי החוק, לאור האמור בסעיף 75שבו, אינו דורש קיומו של אינטרס ביטוחי שבטויו בבעלות דוקא.
חובת השיפוי של המבטח אינה מותנית באופיה של הזיקה הקנינית של המבוטח בנכס,
אלא באופי הנזק שנגרם ובשווי הנקוב בפוליסה.
המבטח אחראי בגין נזק המכוסה ע"י הפוליסה, המבטח מגביל עצמו בשווי הפוליסה
דהיינו עד לגבול הסכום הנקוב בה ובו מתמצית תקרת הסיכון של המבטח מבחינת גובה
תגמולי הביטוח.
מכאן הגיון קביעותיו של סעיף 59ס"ק (ב)-(ד) האומר בסעיף (ד) כי המבטחים
במקרה קיום "כפל ביטוח" ישאו בנטל החיוב בינם לבין עצמם לפי היחס שבין סכומי הביטוח, זאת לאחר שבס"ק (ג) נקבע כי בביטוח כפל אחראים המבטחים כלפי המבוטח יחד ולחוד לגבי סכום הביטוח החופף.
הסעיף מתיחס לאפשרות שסכומי ביטוח עולים על שווי הנכס - מצב הנוגד את מטרת החקיקה, לפיה לא "ישופר" מצבו של המבוטח הניזק לאור הנפקת פוליסה/פוליסות ביטוח. מהותם של דיני הביטוח הינה התקשרות לכיסוי סיכונים ולא להתעשרות עקב מקרה ביטוח שארע, כלשון סעיף 56(ג) לחוק:ו "תגמולי הביטוח יחושבו באופן שיביאו את המוטב ככל האפשר למצב שהיה נמצא בו אילמלא קרה מקרה הביטוח".
הנה כי כן, דין טיעוניו של ב"כ המערערת, לפיהם סעיף 59(א) דן אך ורק במקרה
המתיחס ליותר ממבוטח אחד (כגון המקרה שבפנינו), להדחות, שכן נדירים המקרים שאין בהם הגיון - שמבוטח אחד ישלם פרמיה כפולה משום שביקש לבטח נכסיו או חבותו אצל יותר ממבטח אחד לתקופה חופפת ובסופו של דבר יקבל את הפיצוי פעם אחת בלבד. הקבוע בסעיפים 54, 56לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג- 1973אינו מתיישב עם הפרשנות המתבקשת ע"י ב"כ המערערת התומך יתדותיו גם בגישתו של פרופ' אורי ידין (בספרו של פרופ' טדסקי פירוש לחוק החוזים - בפרק הדן בחוק חוזה הביטוח התשמ"א-1981). פרופ' ידין וכך ב"כ המערערת מתעלמים - או ליתר דיוק, מבקשים שלא ליתן משמעות לעובדה לפיה נשמטה מילה אחת מהצעת החוק, בסעיף שהיה לסעיף 59(א) לחוק:נ בעוד שבהצעה נאמר:ב "יבוטח נכס... על המבוטח או המבוטחים להודיע.. ." (הצע"ח 16.10.75 1209יא' בחשון תשל"ו)
בחוק מדובר ב"מבוטח" ולא במבוטחים. מכאן שחובת ההודעה המוטלת על המבוטח
מלמדת, כי מדובר במבוטח אחד בלבד.
חוק חוזה ביטוח כשמו כן הוא - חוק הדן במערכת יחסים חוזית. החוזה הינו הפוליסה והיחסים המוסדרים בה מחייבים את הצדדים לה אהדדי. על הפוליסה לקבוע את מערכת היחסים בהתאם לחוק החוזים הכללי ולחוק המסוים, היא יכולה, גם יכולה להתייחס לגורמים חיצוניים, אולם אלה לעולם לא יחוייבו על פיה.
במסגרת הפוליסה - אין מניעה - שצד יקבל על עצמו להקל על הצד האחר ולצמצם חבות
האחר כלפיו - כל עוד אין בכך כדי לפגוע בקביעת הוראות החוק.
כך במקרה שבפנינו מצאנו בחוזה ההתקשרות בין סיגנא לבין פלור (בפוליסה לביטוח
עבודות הקמה) בחלק שכותרתו "תנאי הפוליסה" בסעיף 1הדן בתחולת החוק, נקבע:ו
"על פוליסה זו בכפוף לתנאיה ולהוראותיה, חל חוק חוזה הביטוח התשמ"א-
1981".
ולשון סעיף 2הדן ב"ביטוח בחברות אחרות":נ "בוטח הפרוייקט לטובת המבוטח
בפני סיכונים המכוסים לפי פוליסה זו אצל יותר ממבטח אחד לתקופות חופפות, על המבוטח להודיע על כך למבטח בכתב תוך זמן סביר לאחר ארוע הנזק" (הדגשות שלנו ה.א).
הנה כי כן בפנינו הקלה סיגנא למבוטח בפוליסה זו, המאפשרת לו להודיעה במקרה של
ביטוח כפל לאו דווקא כקבוע בחוק בסעיף 59(א) סיפא "מיד לאחר שנעשה בטוח הכפל
או לאחר שנודע לו עליו". סיגנא מקבלת על עצמה לשאת בתגמולי ביטוח גם אם
יודיענה המתקשר בהסכם זה (המבוטח - פלור) בשלב מאוחר יותר, דהיינו "בכתב תוך
זמן סביר לאחר ארוע הנזק". זאת ביחסים שבין שני המתקשרים.
ברם, כאשר מתקשר מבוטח במסגרת מספר פוליסות נפרדות עם מספר מבטחים שונים במסגרת היחסים החוזיים נקבעת הן בחוק החוזים (חלק כללי) סעיף 54ואילך והן בחוק חוזה הביטוח בין היתר בסעיף 59(א). אין להחיל סעיף זה על חוזים שונים בין צדדים שאף לא אחד מהם שותף לכל החוזים ויימצא שותף בדיעבד לחיובים שלא קיבל על עצמו, ודבר קיומם נודע לו לאחר מעשה.
סעיף 59(א) סיפא מחייב את המבוטח להודיע למבטחים ... לאחר שכבר נעשה ביטוח הכפל, כאשר מדובר במבוטח אחד - המבטחים מבטחיו הם, אולם אם תמצי לאמור, כי מדובר במספר מבוטחים, אין המבטחים מבטחיהם של כל אחד מהם.
הנה כי כן, גם מטעם זה יש לקבל את הפירוש המילולי הדווקני הקובע כי מדובר
ב"מבוטח" אחד.
הפרשנות המועדפת על ידינו לפיה יש לפרש את סעיף 59(א) כמתיחס למבוטח אחד,
משרתת אף את מטרת מניעת ההתעשרות של הניזוק, ואת מטרות דיני הנזיקין לפיהם לא ייצא חוטא נשכר, משמע - כאשר ארע מקרה ביטוח לגבי נכס שבוטח ע"י מספר מבטחים כלפי מספר מבוטחים תגמולי הביטוח והשיפוי ייעשו כמקובל בתביעות שיבוב כל האחראי לנזק יפצה או ישפה יחסית לאחריותו ולא על פי הסיכון שקיבל על עצמו מבטח במסגרת יחסיו החוזיים עם מבוטחו.
התוצאה היא איפוא, שהערעור נדחה.
המערערות ישלמו למשיבה שכ"ט עו"ד בסך 000, 6ש"ח בצירוף מע"מ, הפרשי הצמדה ורבית צמודה ומצטברת של 5אחוז לשנה, מהיום ועד לפרעון.

הערבות אשר הופקדה על ידי המערערות יועבר לידי ב"כ המשיבה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח סחר

  2. ביטוח כפל

  3. פיצויים מחברת הביטוח

  4. זיקת ביטוח

  5. ביטוח צאן

  6. ביטוח חסר

  7. ביטוח יתר

  8. ביטוח שמשות

  9. תביעות נגד חברת ביטוח

  10. זיקה ביטוחית

  11. ביטוח רבדים

  12. ביטוח הבריאות בישראל

  13. חוק המפקח על הביטוח

  14. תביעת ביטוח תאונת דרכים

  15. ביטוח הסעה בשכר

  16. ביטוח טלוויזיה

  17. ביטוח צמחי נוי

  18. עורך דין תביעות ביטוח

  19. הצתת רכב - ביטוח

  20. ביטוח הצתה מכוונת

  21. שיטת סכומי הביטוח

  22. ביטוח גניבה במפעל

  23. שיעור מתאים ביטוח

  24. ביטוח שמשות לרכב

  25. מתי יש כפל ביטוח

  26. ביטוח גניבת סחורה

  27. הכנסה לצורך ביטוח

  28. עורך דין ביטוח ימי

  29. כיסוי ביטוחי להצתה

  30. ביטוח אובדן תכשיטים

  31. ביטוח סחורה בהעברה

  32. ביטוח אובדן יהלומים

  33. עורך דין חברת ביטוח

  34. גניבת תוכנה – ביטוח

  35. שווי רכב לצורך ביטוח

  36. ביטוח די וי די לרכב

  37. תאונה לאחר הצעת ביטוח

  38. ביטוח סוציאלי גרמניה

  39. ביטוח גניבת רדיו לרכב

  40. ביטוח נזילת שמן מנוע

  41. ביטוח עסק מפני גניבה

  42. התיישנות תביעת ביטוח

  43. ביטוח גניבת חלקים מרכב

  44. ביטוח סוציאלי מגרמניה

  45. ביטוח הסעת נוסעים בשכר

  46. חובת ביטוח שחקני כדוריד

  47. הסתרת מידע מחברת הביטוח

  48. תאונת דרכים - חוקרים חברת ביטוח

  49. ביטוח ציוד תאורה והגברה

  50. ביטוח נזקי עבודות שיפוץ

  51. ביטוח גניבת טייפ של רכב

  52. ביטוח משלים - תאונת עבודה

  53. רכב טוטלוס משועבד - ביטוח

  54. תביעה לתשלום עמלות ביטוח

  55. תביעת ביטוח נסיעות לחו''ל

  56. תשלום תגמולי ביטוח באיחור

  57. ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח

  58. תאונה מיד לאחר חידוש ביטוח

  59. העברת זכויות ביטוח לאדם אחר

  60. ביטוח פלסטיני - ביטוח ערבי

  61. תשלום השתתפות רכב ללא ביטוח

  62. ביטוח לאחר קרות מקרה הביטוח

  63. הסתרת מידע רפואי מחברת ביטוח

  64. ביטוח סחר רכב - תאונת דרכים

  65. ניסיון להונות את חברת הביטוח

  66. מסירת גרסה שקרית לחברת ביטוח

  67. שקר לביטוח לגבי זהות נהג הרכב

  68. מערכת מיגון לרכב כתנאי לביטוח

  69. החזר כספי ביטוח עקב מעשה מרמה

  70. ייצוג ע''י עו''ד של חברת הביטוח

  71. חובת וידוא אקטיבית של חברת ביטוח

  72. ביטוח אובדן תכשיטים במהלך פיקניק

  73. הפסקת ביטוח בריאות לישראלי בחו''ל

  74. חובת המבוטח להודיע על מקרה ביטוח

  75. תגמולי ביטוח בגין שני מקרים שונים

  76. החובה לשמור תכשיטים בכספת - ביטוח

  77. ? תאונת דרכים - שתי חברות ביטוח – מי ישלם

  78. האם חוק ההגבלים העסקיים חל על ענף הביטוח

  79. תביעה נגד סוכנות ביטוח - התיישנות

  80. פיצויים מחברת ביטוח בגין פגיעה ביד

  81. מימון הוצאות מד''א ע''י חברת ביטוח

  82. ביטוח נהג מתחת לגיל 24 תאונת דרכים

  83. ביטוח רפואי לערבי שאינו תושב ישראל

  84. פיגור בהפרשות לביטוח על ידי המעביד

  85. חתימה על הצעת פיצוי של חברת ביטוח

  86. ביטוח ציוד צילום מקצועי מפני גניבה

  87. סירוב חברת הביטוח לשלם מחיר מחירון

  88. דחיית כיסוי ביטוחי בגין תאונה עצמית

  89. החלפת חברת ביטוח - קטיעת רצף ביטוחי

  90. העדר כיסוי ביטוחי עקב אזעקה לא תקינה

  91. אי דיווח על תאונת דרכים לחברת הביטוח

  92. מחיקת סעיפים מכתב ההגנה של חברת ביטוח

  93. ביטוח אובדן יכולת לעבוד בעבודה הקודמת

  94. הגשת תביעת ביטוח לאחר מועד ההתיישנות

  95. הכחשת חברת הביטוח התרחשות תאונת דרכים

  96. האם צריך לצרף את חברת הביטוח כנתבעת ?

  97. טוטאל לוס רכב - סירוב חברת הביטוח לשלם

  98. פירוט ספציפי במכתב דחייה של חברת ביטוח

  99. חובת ביטוח עובדי מוסדות ההסתדרות הכללית

  100. דחיית כיסוי ביטוחי בגין אי הפעלת אזעקה

  101. דחיית כיסוי ביטוחי בגין תאונה באתר בניה

  102. תאונת דרכים ''מבוימת'' לטענת חברת הביטוח

  103. הארכת תקופת התיישנות במכתב של חברת ביטוח

  104. חובת חברת הביטוח ליידע על מועד ההתיישנות

  105. תשלום תגמולי ביטוח בגין אובדן כללי של רכב

  106. חובת חברת הביטוח לפרט מלוא נימוקי הדחייה

  107. בקשה לצירוף המדינה לדיון בחוק ביטוח בריאות

  108. התחייבות כספית מחברת הביטוח למימון בדיקות

  109. תביעה נגד חברת הביטוח של הנהג ולא נגד הנהג

  110. דחיית כיסוי ביטוחי בגין התקנת סוג אזעקה שונה

  111. המילים ''מבלי לפגוע בזכויות'' במכתב חברת ביטוח

  112. התחייבות כיסוי טיפולי שיקום תאונת דרכים ע"י חברת ביטוח

  113. תאונה לפני כניסת ביטוח אובדן כושר עבודה לתוקף

  114. ערעור חברת ביטוח על גובה הפיצויים בתאונת דרכים

  115. תביעת לשיבוב הסכום אותו שילמה חברת הביטוח של רכב

  116. פלסטין חברה לביטוח - סירוב לפצות על תאונת דרכים

  117. מימון בית אבות ע''י חברת הביטוח לאחר תאונת דרכים

  118. חברת הביטוח טענה כי תאונת הדרכים הייתה למעשה תחרות

  119. האם העברת בעלות שוללת אוטומטית זכות לתגמולי ביטוח ?

  120. טענות דחיית ביטוח שלא חייבים להעלות בהזדמנות הראשונה

  121. חברת הביטוח סירבה לשלם שווי רכוש שנגנב לפי דו"ח סוקר

  122. ביטוח אובדן כושר עבודה - ערעור חב' הביטוח על פסק דין

  123. חברת הביטוח חייבת לנמק את סיבת הדחייה של כיסוי ביטוחי

  124. ערעור: חברת הביטוח טענה כי המבוטח שיתף פעולה עם הגנבים

  125. אישור על עבר ביטוחי בגין שלוש השנים שקדמו לתחילת הביטוח

  126. החזרת סכומים ששולמו ביתר - תביעת חברת ביטוח נגד המל''ל

  127. פריצה לדירה: ביטוח all risk (כל הסיכונים) - אי הפעלת אזעקה

  128. סעיף 29 לחוק חוזה ביטוח - כיסוי ביטוחי בשל חריגה מתנאי הביטוח

  129. ההבדל בין מכתב חברת ביטוח ישירות למבוטח לבין מכתב לעורך דינו

  130. מכתב דחיית כיסוי ביטוחי: חובת חברת הביטוח לפרט ולפרש את הנימוקים לדחייה

  131. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון