מהו סדר דין מיוחד ? כיום, ובעקבות תיקון תקנות סדר הדין האזרחי, ניתן להגיש תביעה לפינוי בשלושה מסלולים: בסדר דין רגיל; בסדר דין מקוצר תביעה לפינוי לפי "סדר דין מיוחד" כפי שנקבע בתקנות 213א ותקנות 215ז-215יג לתקנות סדר הדין האזרחי. להבדיל מהליך רגיל, שני ההליכים האחרונים מתאפשרים כאשר מדובר בתביעה לפינוי וסילוק יד ממושכר שאינו לפי חוק הגנת הדייר. מטרת פרק ט"ז 4 לתקנות סדר הדין האזרחי הינה קביעת הליך מזורז של דיון בתביעות לסילוק יד ממושכר או לפינוי מושכר, תוך שינוי הפרוצדורה שנהגה עד למועד התיקון בנוגע לתביעות לפינוי נכסים. מטרת התקנות הינה למנוע השתלטותם של שוכרים על נכסים, בין אם הסכם השכירות הסתיים או בוטל ובין אם חדלו לשלם דמי שכירות או הפרו את הסכם השכירות באופן יסודי. תקנה 215יב לפרק ט"ז 4 קובעת, כי הוראות תקנות 214יב - 214טז, הנוגעות לתובענות בסדר דין מהיר, יחולו על הליך של תובענה לפינוי מושכר. בהתאם לתקנה 214יב, בית המשפט רשאי להורות, בכל עת, כי תובענה בסדר דין מהיר (ובהתאמה תובענה בסדר דין מיוחד לפינוי מושכר), תועבר למסלול דיון רגיל, אם מצא כי אינה מתאימה להתנהל בסדר דין מהיר. התקנה מציבה בפני בית המשפט מספר שיקולים שיש לקחת אותם בחשבון ובין השאר, מורכבות העובדות, הראיות, מספר בעלי הדין, היקף העדויות, היקף חוות הדעת, השפעת תוצאות התובענה על הציבור וחשיבות ההכרעה המהירה בתובענה בשל מהות בעלי הדין. תביעת פינויפינוי