למי הסמכות למנות בורר ? הסמכות לדון בעצם מינויו של בורר, כאשר בעל דין בתיק כופר בעצם זכות התביעה נתונה לבית המשפט, ואין מקום להעביר השאלה להכרעתו של בורר. הסמכות לדון בשאלת סמכותו של בורר הינה חלק בלתי נפרד מהסמכות הנתונה לבית המשפט לפי סעיף 8 של חוק הבוררות. אין מקום להעביר נושא לבורר, כאשר המחלוקת במהותה נוגעת לפרשנות החוזה, שעה שיכול שיתברר בסופו של הליך הבוררות כי הבורר חרג מסמכותו וכי לאחד מבעלי הדין לא הייתה זכות תביעה בשאלה שהוגדרה כמחלוקת (ראה סמדר אוטולנגי, בוררות דין ונוהל (מהדורה רביעית מיוחדת) כרך א', סעיף 195 עמ' 414, להלן: אוטולנגי/בוררות). כאשר מוגשת בקשה למינוי בורר לפי סעיף 8 של החוק, אין בית המשפט חייב למנות בורר, אלא נותר הדבר לשיקול דעתו של בית המשפט כפי שנובע מלשון החוק והיגיונו (רע"א 10723/05 אי. אי. סי. אי אינטרנשיונל בע"מ נ' גבאי, תק-על 2006(1) 4487). פרק ג' לחוק הבוררות, הדן במינוי בורר, מציין "רשאי בית המשפט..." ויש לפרשו כסמכות לקבוע לא רק את מיהות הבורר שימונה אלא גם אם בכלל למנות בורר. בבחינת השאלה אם למנות בורר, עומדים שיקולים דומים לאלה של בקשה לעיכוב הליכים. אחת העילות לאי מינוי הוא נושא הסכסוך, וכאשר מדובר בסעיף בוררות הקיים בהסכם, יבחן בית המשפט את החוזה בכללותו. השאלה מה גדר סמכותו של הבורר, ראוי כי תוכרע על ידי בית המשפט, שאם לא כן, עלול הבורר לקיים הליך סרק, מן הטעם שיימצא כי חרג מסמכותו (אוטולנגי/בוררות, בעמ' 583; רע"א 7130/05 אלדרדשתי נ' איזנמן, תק-על 96(2) 487; מאיר שמגר, בוררות - הסמכות להכריע בשאלת הסמכות משפט ועסקים א' 83, 87 וכן 101 (2004). כאשר בעל הדין שכנגד כופר בזכות התביעה, קיים אמנם הסכם בוררות, אך עדיין לא יוכל הבורר לדון בהליך, אלא אם אישר בית המשפט זכותו של צד לחוזה לתבוע מינויו של בורר על סמך סעיף הבוררות. אמנם אין להתעלם מן העובדה, כי יהיו מקרים אשר הבורר הוא שידון גם בשאלה, אם עומדת לבעל הדין הזכות לתבוע את בעל הדין שכנגד על-פי החוזה, ואולם כאשר מתעורר ספק בקשר ליעילות ההכרעה על ידי בורר או כאשר העברת הנושא לבוררות יכולה להפוך את ההליך למורכב, אין הצדקה לעשות כן, במיוחד כאשר עיקר הנושאים שהועברו לבוררות במהלך תקופת החכירה היו לגובה הסכומים שבמחלוקת (איך לחשב אסקלציה, למשל, או הוצאות מבדוק) וכאשר לא הייתה מחלוקת לעצם קיומם של רכיבי החיוב של דמי החכירה (אוטולנגי/בוררות, שם, עמ' 420-422). הסכם בוררות, ככל חוזה אחר, מחייב פרשנות המאתרת את אומד דעתם של הצדדים, במועד כריתתו. על-פי לשון סעיף הבוררות, ככלל, יש לאתר תחילה קיומה של מחלוקת הנובעת מן החוזה. רק במחלוקות כאלה הסכימו בעלי הדין, להביא הסכסוך בפני בורר. יישוב סכסוכיםבורר