מה דינו של צד המבקש לקבל סעד הצהרתי, שעה שהתנהגותו לוקה בהעדר נקיון כפיים ? בע"א 65/85 עירית נתניה נ' נצ"ב נתניה בע"מ, פ"ד מ (3) 29, 49 (1986) נפסק כדלקמן: "סעד הצהרתי שורשיו בדיני היושר, ואין הוא ניתן על-כן כדבר שבשגרה. בית-משפט, בהידרשו לתביעה כזו, ייתן דעתו לנסיבות העניין כולן וישקול, אם ראוי מבקש הסעד, מבחינה עניינית ומעשית או מבחינת הדין והצדק, שהסעד אכן יינתן לו. מתן הסעד מסור לשיקול-דעתו של השופט. הוא יעניקו, אם אמנם סעד זה הוא הראוי, ההולם והמועיל לנושא שבמחלוקת, אך הוא לא ייטה להעניקו - ואף יימנע מלעשות כן - אם תברר לו, שבנסיבות המקרה, מבחינת היושר והצדק, אין התובע ראוי לסעד זה. כך, למשל, אין להעניק סעד כזה למי שתביעתו נגועה באי-ניקיון כפיים, לתובע אשר מבקש בעזרת סעד כזה ומכוחו לעשוק את זולתו, לקפחו או לגרום לו עוולה". (ראה לעניין זה: ע"א 19/81 [1], בעמ' 500; ע"א 234/79 [2]; ע"א 656/79 [3])." חוסר ניקיון כפייםסעד הצהרתי