חובת שליח מוסדרת בסעיף 8 לחוק השליחות תשכ"ה -1965 שקובע כי אם קיבל אדם עליו להיות שלוח, חייב הוא לנהוג כלפי השולח בנאמנות ולפעול בהתאם להוראותיו; ובאין כוונה אחרת משתמעת ממהות השליחות או מתנאיה. כמו כן השליח יגלה לשולח כל ידיעה וימסור לו כל מסמך הנוגעים לנושא השליחות; לא יעשה פעולת שליחות עם עצמו; לא ישתמש לרעת השולח בידיעות או במסמכים שבאו לידו עקב השליחות, ובדרך כלל יימנע מכל דבר שיש בו ניגוד בין טובת השולח ובין טובתו שלו או של אדם אחר. סעיף 8 מטיל איפוא חובה לעשות מאמץ אמיתי על מנת לקיים את השליחות על הצד הטוב ביותר. חובה זו לא מטילה על השלוח חובת תוצאה של השליחות אלא חובת מאמץ בדרך שבה פועל השלוח. (בספרו של הנשיא בדימוס א. ברק "חוק השליחות" (כרך שני) הוצאת נבו, עמ' 1037 נאמר): "ביסוד עקרון הנאמנות עומדת הדרישה כי השלוח יוותר על האינטרס האישי שלו ועל הגשמתו, ויעמיד בראש מעיניו אך ורק את האינטרס של השולח". שליחות