סעיף בוררות בהסכם קיבוצי

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סעיף בוררות בהסכם קיבוצי: .1לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית-הדין האזורי בתל-אביב (השופט הראשי - מורל; נציג עובדים - ארצי; תב"ע מט/41-4). (1) - לעכב את הדיון בבקשת צד לסכסוך קיבוצי, ולהעבירו לבוררות, וזאת מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות התשכ"ח- 1968(להלן - חוק הבוררות), ולאור הוראת סעיף 7להסכם הקיבוצי המיוחד שבין הצדדים הקובע חובת בוררות ביניהם. (2) - ל"מחוק את המשיבים" (שאינם צד להסכם הקיבוצי). .2לאחר עיון בבקשה, ובהחלטה עליה מבקשים לערער, אני מחליט שלא ליתן רשות ערעור, וזאת מבלי לבקש את תגובת הצד שכנגד. הנימוקים להחלטתי הם: א) השאלה שבמחלוקת בין הצדדים היא האם ההסכם הקיבוצי שביניהם חל על 11עובדים שצורפו כמשיבים, ואשר לכל אחד מהם חוזה עבודה אישי עם המשיבה. נשוא המחלוקת הוא "עניין הנובע מהסכם זה" קרי, ההסכם הקיבוצי; משהחליטו הצדדים להסכם כי חילוקי הדעות ביניהם יתבררו בבוררות, שומה על בית-הדין ליתן נפקות לרצונם, אלא אם יש טעם שלא לעשות כן, כמצוות סעיף 5(ג) לחוק הבוררות; טעם כזה לא מצא בית-הדין האזורי; ב) לא בכדי אין זכות ערעור על החלטת הערכאה הדיונית בנושאים שחוק הבוררות מסדיר. כוונת החוק ומטרתו הן שלא לעכב הליכי בוררות, או ביצועו של פסק בוררים, על ידי התדיינות משפטית ממושכת, "ויש לציין כי רשות זו - לא בקלות תינתן" (אוטולנגי [5], בוררות דין ונוהל, סעיף 108בעקבות ע"א 520/71[1]). אין עניינו מצדיק סטיה מהכלל; ג) אשר ל- 11המשיבים האחרים, - הם בעלי "החוזים האישיים". (1) אותם משיבים לא צורפו כצד להליך מכוח תקנה 16(א) לתקנות בית-הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), התש"ט-1969, ומשלא הפכו לצד לדיון, לא היה מקום לאפשר להם להשמיע טענותיהם בדיון, והאמור יפה אף לגבי מי שביקש את צירופם. (2) אם אותם משיבים צורפו כ"מי שעשוי להיפגע", הרי שבמקרה נשוא הסכסוך אין כל מקום לצירוף שכזה. השאלה אם הסכם קיבוצי חל על עובד אם לאו נקבעת בהסכם הקיבוצי שנחתם על-ידי הצדדים לו. כשם שהסכם קיבוצי כללי חל גם על מעבידים המתנגדים לו במפורש (ע"א 94/69[2], בע' 632), כך חל הוא גם על עובדים שאינם רוצים בו, וזאת מבלי שיהיה צורך לקבל את הסכמתו של כל עובד לחלות ההסכם עליו (דב"ע לה/18- 3[3], בע' 4-263). .3ענייננו דומה (אך לא זהה), לזה שנדון בבג"צ 289/79[4], שם נקבע, תוך אימוץ הלכת בית-דין זה בדב"ע לה/18- 3[3] הנ"ל, ש"אחד המאפיינים של משפט העבודה הקיבוצי הוא כי בגבולות ידועים ומוכרים בדין הוא מכיר בכוחו של הקיבוץ, הפועל באמצעות נציגיו, לחייב ולזכות את הפרט" (בע' 157). ענייננו נופל בגדר העניינים האמורים.תניות בחוזהחוזהיישוב סכסוכיםתניית / סעיף בוררותהסכם קיבוציבוררות