סעיף שיפוט בישראל בחוזה עם חברה זרה

בסעיף 11(3) להסכם משנת 1976נכתב לאמור: This agreement and all contracts collateral or related hereto" israel, and the distributor and the seller hereby submit to the shall be construed in all respects in accordance with the laws of Aviv-jurisdiction of the israeli courts, the district court of tel הנשיאה התורנית המלומדת של בית המשפט המחוזי סברה, שבתניית שיפוט ייחודית קא עסקינן, וכי שיקולי הנוחיות של המבקשת אינם שקולים כנגד הסכמתה בסעיף השיפוט, שסכסוכים מן הסוג הנדון יתבררו בישראל. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סעיף שיפוט בישראל בחוזה עם חברה זרה: השופט ש' לוין: .1ביום 24.6.82דחינו בקשת רשות לערער, שהוגשה על-ידי המבקשת כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו שלא להעמיד את הדיון בתובענה, שהוגשה נגדה על-ידי המשיבה, וחייבנו את המבקשת לשלם למשיבה שכר טרחת עורך-דין בסך 20.000שקלים. הודענו, שאת נימוקינו נמסור בשלב מאוחר יותר. להלן נימוקים אלה. .2ביום 1.9.76נערך הסכם בין בעלות הדין, שלפיו מינתה המשיבה (שהיא חברה ישראלית) את המבקשת (שהיא חברה אמריקאית) להיות מפיצה של מוצריה במדינת ניו-יורק. הסכם זה הורחב והוחל על כל שטחי ארצות-הברית בשני הסכמים משלימים מיום 18.10.77ומיום 7.7.78, ביום 28.9.81הגישה המשיבה תובענה על דרך המרצת - פתיחה כנגד המבקשת, בה טענה, בין השאר, שהמבקשת הפרה את ההסכמים, בכך שלא הקימה מערך שיווק יעיל, לא דיווחה באופן שוטף למשיבה אודות פעילותה, ולא השקיעה בקידום מוצרי המשיבה בארצות-הברית את אשר התחייבה להשקיע. בעטיין של ההפרות האמורות שלחה המשיבה למבקשת ביום 27.9.81הודעת ביטול של ההסכם. בעתירותיה ביקשה המשיבה סעד הצהרתי הקובע כי היא הייתה רשאית לבטל את ההסכם, כי המבקשת אינה רשאית עוד להפיץ את מוצרי המשיבה בארצות-הברית, וכי זו אינה רשאית עוד להציג עצמה כמפיצה או כסוכנת של המשיבה. המבקשת מצדה הכחישה את ההפרות הנטענות וטענה, שעשתה את כל הדרוש לקידום מכירות המוצרים, שעליהם נסב ההסכם. המבקשת עתרה להעמיד את הדיון בתובענה וכן לבטל את המרצת הפתיחה ולהפנות את המשיבה להגשת תובענה על דרך של כתבי טענות, אך בעלי הדין הסכימו להקדים את הדיון בעתירה הראשונה. .3בסעיף 11(3) להסכם משנת 1976נכתב לאמור: This agreement and all contracts collateral or related hereto" israel, and the distributor and the seller hereby submit to the shall be construed in all respects in accordance with the laws of Aviv-jurisdiction of the israeli courts, the district court of tel הנשיאה התורנית המלומדת של בית המשפט המחוזי סברה, שבתניית שיפוט ייחודית קא עסקינן, וכי שיקולי הנוחיות של המבקשת אינם שקולים כנגד הסכמתה בסעיף השיפוט, שסכסוכים מן הסוג הנדון יתבררו בישראל. בית המשפט המחוזי לא התעלם מטענת המבקשת, כי תיאלץ להביא לישראל עדים מארצות-הברית לגבי כל פעולותיה בקידום המכירות בארץ זו, אך העמידה כנגדה את התניה בדבר תחולת הדין הישראלי על ההסכם, דין, שיהיה טעון הוכחה בארצות-הברית, אם יתקיים הדיון שם, ואת העובדה, כי מנהלי המבקשת היו אזרחי ישראל, ולפחות אחד מהם הוא בוגר בית-ספר תיכון בישראל, והלשון העברית שגורה בפיו. הנשיאה התורנית דחתה טענת המבקשת, שהתובענה לא הוגשה בדרך מקובלת ובתום-לב בישראל, בראותה בתניית השיפוט האמורה דווקא תניה מקובלת וסבירה בין יצרן בארץ אחת ומפיץ של מוצריו בארץ אחרת. .4בפתח דברינו אנו מבקשים להעיר שלוש הערות: ראשית, המקרה שלפנינו שונה ממקרים אחרים שהתעוררו בפסיקה לעניין תוקפה של תניית שיפוט, בכך שכאן - להבדיל ממקרים אחרים - הוגשה התובענה בגדרה של תניית השיפוט המוסכמת, והמבקשת עותרת להוציא את העניין משיפוטם של בתי המשפט בישראל;אך אנו מסכימים, שיכול שאף במקרים כאלה תצדקנה הנסיבות היעתרות לבקשה; שנית, לצורך השאלה שלפנינו אין לנו צורך לחוות דעה לגבי קביעת השופטת בנוגע לייחודיות תניית השיפוט, משום שגם אם התניה אינה ייחודית, לפנינו תניה חוזית מוסכמת, שמי שרוצה לסטות ממנה עליו הראיה; שלישית, ההכרעה בשאלה, אם להעמיד את הדיון אם לאו נוכח תניית שיפוט הכלולה בחוזה, מסורה לשיקול-דעתה של הערכאה הראשונה, ובית-משפט לערעורים לא ייטה להתערב בשיקול-דעת זה, אלא אם כן נתגלתה בו טעות הלכתית או עובדתית בולטת. סבורים אנו, שהמבקשת לא הצביעה לפנינו, שקיימת עילה מספקת לסטות מתניית השיפוט ולהתערב בשיקול-דעתה של הערכאה הראשונה. .5כבר נפסק בע"א 433/64 [1], בעמ' 167כי: "שיקולי הנוחיות של בעל דין אחד לא די בהם כדי לפטור אותו מחבות חוזית. כדרך שצד לחוזה אינו יכול להצדיק סירובו למלא חוזה בכך שהדבר לא נוח לו, כך גם אינו רשאי להתנכר לתניית השיפוט לשם נוחיותו בלבד". הסכסוך, שהתעורר בין בעלות הדין במקרה דנן, איננו חורג מגדר צפייתם הסבירה בשעת עריכת ההסכם, וצריך שיהיו קיימים שיקולים יוצאי דופן כדי לשחרר את המבקשת מחיוביה החוזיים. כך, למשל, בע"א 165/60 [2] סירב בית-משפט זה לתת תוקף לתניית שיפוט לפני בתי-משפט בעיראק, שם לא ניתנה לבעלי הדין גישה חופשית לבית המשפט. בעניין [4] (1973) co. Ltd. V. Bertola and another& ,evans marshallשעליו סמך פרקליט המבקשת את יתדותיו, סירב בית המשפט לערעורים להעמיד את הדיון בתובענת סוכן בריטי נגד יצרן יינות ספרדי, חרף תניית שיפוט לפני בתי המשפט בספרד, אך הוא ציין, שהנסיבות שנדונו שם היו יוצאות מהכלל. לבד משיקולי נוחיות הביא בית המשפט בחשבון שם, שמתן תוקף לתניית השיפוט יחייב את התובע לפצל את ההתדיינות ולתבוע בנפרד את היצרן הספרדי בספרד וסוכן אחר, שלו נמסרה הפצת היינות באנגליה, תוך הפרה לכאורית של החוזה - באנגליה. עוד ציין שם בית המשפט, שבבתי המשפט בספרד לא יוכל התובע לקבל צווי מניעה, האוסרים המשך ההפרה על­ידי היצרן. אך מעבר לשיקולים אלה, מבצבצת למקרא פסק הדין וניתוחה המפורט של הגנת היצרן סברתו של בית המשפט, שהגנתו הייתה הגנת סרק, וכל מגמתו לא הייתה אלא להכשיל תובענה המוצדקת לכאורה. בלי לחוות דעה על השיקולים, שנדונו באותו עניין, אין ביניהם לבין העובדות שלפנינו ולא כלום. עוד תמך פרקליט המבקשת את טיעונו בדברים, שנזכרו בת"א (ת"א) 11/79[3], אך שם לא היה מדובר בתניית שיפוט, ואין באמור בהם כדי להועיל למבקשת. .6בתצהירו הארוך של ד"ר רייך, מנהל המבקשת, שניתן לתמיכה בבקשה, נטען, שכדי לבסס את הגנתה תיאלץ המבקשת להזמין עדים רבים, ככל הנראה חמישים במספר או יותר, כולל עובדי ציבור, שלא יהיו מוכנים להעיד בישראל. התצהיר אינו מפרט, מי הם עדים אלה ומה הם אמורים להעיד, וכיצד הגיעה המבקשת למספר של חמישים עדים, אך יהיה הדבר אשר יהיה, אין מניעה, שבית המשפט לא יורה, במקרה מתאים, על גביית עדותם של עדים אלה או אחרים בחוץ-לארץ, וקיימות גם דרכים אחרות למנוע קיפוח הגנה של המבקשת. כמו בית המשפט המחוזי, לא מצאנו גם אנו פגם כלשהו בתניית שיפוט, שבו מבקש יצרן ישראלי להבטיח לעצמו ערכאת שיפוט ישראלית, שתדון לפי הדין הישראלי במקרה של סכסוך שבגדר צפייתם של הצדדים, והסוכן הסכים לכך. .7לבסוף טען מר בן-פורת, בשם המבקשת, כי המשיבה נהגה שלא בתום-לב ושלא בדרך מקובלת, כשהגישה את התובענה בישראל, משום ששומה היה עליה - כך נטען - להביא בחשבון גם את האינטרסים של המבקשת. לפי השקפה זו, לא יינתן תוקף לתניית שיפוט "ישראלית", מקום שבו הערכאה "הטבעית" לדיון בסכסוך היא ערכאה זרה, משום שהשימוש בה יהיה תמיד, בנסיבות כאלה, שלא בתום-לב ושלא בדרך מקובלת. מבלי לחוות דעה, היכן היא הערכאה ה"טבעית" לדיון בסכסוך במקרה דנן, לא נוכל להסכים להשקפה זו. אדם קרוב אצל עצמו, ומטבע הדברים, שהמשיבה תשקול את שיקוליה שלה לגבי הפורום, בו הגישה את התובענה. עובדה זו בלבד - שהיא עמדה על זכויותיה החוזיות - לא שללה את תום­ליבה; כדי לשלול את תום-לבה של המשיבה שומה היה על המבקשת להצביע על קיום נסיבות נוספות, המצביעות על העדר תום-לב, ועל כאלה לא הצביעה. סעיפים 39ו- 61לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, אינם יכולים לשמש לבעל-דין אומנת כדי להשתחרר מחובות חוזיות סבירות. לפיכך דחינו את הבקשה כאמור לעיל. חוזהמשפט בינלאומיחברה זרה