קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עיכוב ביצוע פסק דין בנושא הפרת סימני מסחר: 1. לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט נ' סולברג), שבגדרו התקבלה חלקית תביעת המשיבה בקשר עם הפרתם הנטענת של סימני המסחר שלה. 2. המשיבה היא בעלת בית המלון “American Colony” בדרך שכם שבירושלים. מאז שנת 2006 המשיבה היא בעלת סימן המסחר הרשום “Colony”, ולטענתה יש לה אף זכויות בסימן המסחר "אמריקן קולוני" המוכר היטב, הגם שאיננו רשום. לטענת המשיבה, קיים מוניטין רב לסימני המסחר הנ"ל, והיא אף השקיעה ומשקיעה משאבים רבים בפרסומו ובשיווקו של המלון היוקרתי, העושה שימוש בסימני המסחר הנ"ל. המבקשת מעוניינת להקים פרויקט, הכולל בית מלון, בשכונת המושבה הגרמנית בירושלים. ביולי 2006 היא הגישה בקשות לרשום כסימני מסחר על שמה סימנים שונים הכוללים את הביטוי “Jerusalem Colony”. בעקבות הדברים הגישה המשיבה תביעה נגד המבקשת, בטענה כי המבקשת מפרה את סימני המסחר (הן זה הרשום והן את סימן המסחר "אמריקן קולוני" שאיננו רשום), ומבצעת כלפיה עוולות שונות. היא עתרה לצו מניעה קבוע נגד המבקשת ולפיצוי כספי. 3. בית המשפט המחוזי הנכבד קיבל את התביעה בחלקה. הוא קבע כי הסימן הרשום “Colony” הוא סימן מסחר כשיר לרישום, חרף טענות המבקשת בענין זה, וכן קבע כי הסימן "אמריקן קולוני" הוא קניינה של המשיבה, אף שאיננו רשום, שכן  הוא "סימן מסחר מוכר היטב". בנוסף נקבע כי כוונת המבקשת לכנות את הפרויקט ואת בית המלון שהיא מתכננת בשם "ג'רוזלם קולוני" יש בה כדי להפר את סימניה של המשיבה. על רקע האמור התקבלה התביעה בעילה של הפרת סימני מסחר (אך בעילה זו בלבד). בהתאם הוצא צו מניעה קבוע, האוסר על המבקשת לעשות כל שימוש בסימן המסחר “Colony” ונגזרותיו, כמפורט בפסק הדין, ובכלל כך להימנע מלכנות, או לשווק את מיזמיה תוך שימוש בסימנים אלה, או דומים להם. 4. כחודשיים לאחר מתן פסק הדין עתרה המבקשת לבית המשפט המחוזי  לעיכוב ביצוע פסק הדין, במובן זה שיותר לה להמשיך לעשות שימוש בשם "ג'רוזלם קולוני" ונגזרותיו, עד להכרעה בערעור. לאחר שנתקבלה תשובת המשיבה לבקשה, דחה בית המשפט הנכבד את הבקשה, משמצא כי היתר להמשך השימוש בסימנים המבוקשים כמוהו כהיתר להמשך הפגיעה בזכויותיה הקנייניות של המשיבה ואף להעצמתה של פגיעה זו. כן נקבע, בין היתר, כי מאזן הנוחות איננו נוטה לטובת המבקשת, בהיעדר נזק שאיננו בר תיקון, שייגרם לה מביצוע פסק הדין באופן מיידי. מכאן הבקשה שלפני. 5. בבקשתה מציינת המבקשת כי הפרויקט, שאותו, כך ניתן להבין, היא רוצה לכנות בשם "Jerusalem Colony" (או אחת מנגזרותיו), מצוי בשלבי התכנון הסטטוטורי, וטרם נערך לגביו בועדה המקומית לתכנון ובניה דיון בהתנגדויות שהוגשו לתכנית. עם זאת, המבקשת חפצה להמשיך ולעשות שימוש בשם האמור כבר עתה. בהקשר זה טוענת המבקשת כי השימוש באותו שם הוא "מוגבל", ולא יפגע בעסקי המשיבה. המבקשת גורסת עוד כי אם יימנע ממנה השימוש באותו שם כיום, והיא תיאלץ לסגת מן השם הנוכחי ולמצוא לפרויקט שם חדש, הרי שאם יתקבל הערעור, ויושב השם המקורי שתוכנן, יהיה הדבר כרוך בנזקים שיווקיים וכספיים רבים. המבקשת מטעימה כי למעשה שינוי שם הפרויקט במקרה של קבלת הערעור יהיה לא מעשי, ולפיכך הימנעות מעיכוב הביצוע תהפוך את פסק דינו של בית המשפט המחוזי לבלתי הדיר, אף אם יימצא כי איננו מבוסס. המבקשת מדגישה עוד את החשיבות הרבה בקריאה לפרויקט על שם המיקום בו הוא נמצא - המושבה הגרמנית. המבקשת טוענת כי שקלול של מאזן הנוחות, הנוטה לסברתה לטובתה, ושל סיכויי הערעור, הטובים לדעתה - מחייבים את עיכוב ביצועו של פסק הדין. 6. המשיבה מתנגדת לבקשה. היא טוענת כי הבקשה לעיכוב ביצוע איננה אלא "מקצה שיפורים" של הבקשה, שהגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי, ואשר לא צורפה לבקשה שלפניי. היא אף גורסת כי למבקשת לא ייגרם כל נזק בלתי הפיך מהותרת פסק הדין של בית המשפט המחוזי על כנו עד להכרעה בערעור. עוד טוענת המשיבה כי כל טענות המבקשת לנזקים כתוצאה מפסק הדין לא נתמכו בראיות, אך בכל מקרה - אם תוכיח כי נגרם לה נזק כלשהו, ניתן יהיה לפצותה. מבחינת סיכויי הערעור מעריכה המשיבה כי אלו אינם טובים, בפרט כיוון שפסק הדין מושתת על ממצאים עובדתיים, שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהן. 7. דין הבקשה - להידחות. המבקשת פוסחת על שתי הסעיפים. מחד גיסא, על מנת לבסס את הצורך בעיכוב ביצועו של פסק הדין, מנסה המבקשת לתאר עד כמה חיוני לה השימוש המיידי בשם "ג'רוסלם קולוני" ונגזרותיו לפרויקט שלה. מאידך גיסא, המבקשת מנסה לתאר עד כמה השימוש בשם המבוקש הוא מוגבל, כך שעיכוב הביצוע המבוקש (הווה אומר: אם יינתן למבקשת היתר בשלב זה להפר את סימניה המסחריים של המשיבה (לפי קביעת בית המשפט המחוזי)) - הוא לא יפגע כלל במשיבה. שני קבצי-טענות אלה אינם יכולים לדור כאן בכפיפה אחת, וכל אחד מהם אף מקעקע את רעהו. לא ברור מדוע כה חשוב לאפשר למבקשת לעשות שימוש בשם המבוקש עוד לפני הכרעה בערעור, אם לטענת המבקשת עצמה: הפרויקט נמצא בשלבים מוקדמים; הליכי התכנון טרם הושלמו; קיים "סיכוי רב שהערעור יסתיים עוד בטרם יוצאו היתרי בנייה לפרויקט" ו"סביר להניח" ששימוש בשם המסחרי יחל רק לאחר הוצאות היתרי הבניה, והשימוש המתוכנן על-ידי המבקשת בשם המבוקש לעת הזו הוא "מוגבל" עד כדי כך שלא יהיה בדבר כדי לפגוע במשיבה ובעסקיה. מנגד, לא ברור גם כיצד ניתן לטעון כי השימוש המתוכנן בשם הוא כה "מוגבל", עד כדי כך שלמשיבה לא ייגרם ממנו כל נזק, אם השימוש בשם המבוקש נחוץ למבקשת לאלתר על מנת לצבור הכרה בקרב קהל היעד הרלבנטי, וכדי למנוע נזקי שיווק, מיתוג ומוניטין "בלתי הפיכים". 8. קושי רב קיים אף בטיעון המבקשת, לפיו עיכוב הביצוע נדרש מן הטעם שאם צו המניעה הקבוע יוותר בתוקפו והיא תחויב לשנות את שם הפרויקט מ"ג'רוסלם קולוני" לשם אחר, אזי לאחר קבלת הערעור (כפי שהיא מצפה) יהיה כבר קושי מעשי רב בהחזרת השם "ג'רוסלם קולוני" על כנו, ובכך יווצר מצב בלתי הפיך והערעור יתייתר. על כך יש לתמוה: אם שינוי שם הפרויקט, לאחר הכרעה בערעור, הוא עד כדי כך בלתי מעשי, מה תעשה המבקשת אם יעוכב ביצועו של פסק הדין, יותר לה לעשות שימוש זמני בשם המפר את סימני המשיבה (לפי קביעת בית המשפט המחוזי), ואז יידחה הערעור והמבקשת תהיה חייבת במקרה כזה מבחינה חוקית להחליף את שם הפרויקט, אף לשיטתה? בכל מקרה, טענת המבקשת אודות קשיים בשינוי השם הועלתה בעלמא, ללא ביסוס ואסמכתאות כלשהן. למעשה, אף מעיון בטענות אחרות של המבקשת עצמה (בפרט הריישא לסעיף 16 לבקשה), ניתן להבין כי אין מניעה מעשית לשינוי שם הפרויקט, כאשר ההוצאות והנזק הכרוכים בכך, במקרה שיתקבל ערעורה, ניתנים כעיקרון לשיפוי ולהטבה בדרך של פיצוי כספי. כך או כך, ברור שמבחינת מאזן הנוחות, עדיף ללכת לעת הזו בנתיב המקיים מיידית את פסק הדין, נשוא הערעור (ראו: תקנה 468-466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984) והשולל המשך השימוש המפר בסימני המשיבה, עד להכרעה בערעור.   9. יצוין עוד כי טענתה של המבקשת בדבר החשיבות הרבה בקריאה לפרויקט כבר היום על שם המיקום בו הוא נמצא - המושבה הגרמנית - מוקשית, כאשר המבקשת בחרה להימנע מלהשתמש במילה "German" בשם הפרויקט (לדבריה בערעור - "מסיבות מובנות"), והמירה אותה ב"Jerusalem". בהקשר זה יוער כי בפסק הדין נקבע גם כי שהמבקשת לא הוכיחה כי המושבה הגרמנית כלל מוכרת כ:"German Colony", לא כל שכן, כ:"Colony", וכן נמצא כי השימוש בשם המבוקש לפרויקט איננו בגדר שימוש אמת. 10. לעניין סיכויי הערעור: לא אטע מסמרות בדבר, והמותב, שידון בערעור - יכריע. אעיר עם זאת כי פסק הדין המפורט והמנומק מושתת על ממצאים עובדתיים, שקבע בית המשפט המחוזי הנכבד, כך שבפני המבקשת עומדת משוכה גבוהה בדרך לקבלת הערעור. 11. לפני סיום אעיר: המבקשת, שהיתה ערה לקשיים ולסתירות האפשריות בטענותיה בבקשה לעיכוב ביצוע בבית המשפט המחוזי (עליהן גם עמד בית המשפט המחוזי הנכבד בהחלטתו), ניסתה לתקן ולמתן קמעא את טענותיה והשגותיה העובדתיות, בגדרי הבקשה שלפני, כפי שהדגימה גם המשיבה בתשובתה. המבקשת אף נמנעה מלהציג כאן את הבקשה המקורית לעיכוב ביצוע, והסתפקה בצירוף החלטת בית המשפט המחוזי באותה בקשה. אמנם, סמכותו של בית משפט שלערעור בדונו בקשה לעיכוב ביצוע, לאחר שנדחתה בקשה דומה בערכאה הדיונית - היא סמכות מקורית, ולא ערעורית (ראו: יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, בעריכת שלמה לוין) 863-862 (1995)). ובכל זאת אין בכך כדי להצדיק שינוי של בעל דין מטענות שהעלה בבקשתו לעיכוב ביצוע בערכאה הדיונית, ודאי בעניינים עובדתיים, וודאי כך אגב הימנעות מהבהרת פשר השינוי ומהצגת הבקשה הראשונה.   12. נוכח כל האמור לעיל - הבקשה נדחית. המבקשת תשא בשכר טרחת עורכי דינה של המשיבה בסכום של 15,000 ש"ח. ביצוע פסק דיןעיכוב ביצועסימן מסחרי